בניסיון לתקוע טריז בין נשיא ארה"ב אובמה, נשיא מצרים מובראק, וראש הממשלה נתניהו, חותר אבו מאזן להיות נשיא מדינת אש"ף, ולמהלך אמריקני-אירופאי-פלסטיני שיפיל את שלטון החמס ברצועת עזה

המקורות המזרח תיכוניים של תיקדבקה: מיואש מהניסיונות המצרים שנכשלו עד כה להביא להתפייסות בין הפת"ח והחמס, ונחוש בדעתו שלא להתחיל במו"מ ישיר עם בנימין נתניהו, פתח יו"ר הפלסטינית אבו מאזן, בעצתם ועזרתם של מדינאים אמריקנים ובריטים, במאמץ להרחיק את הנשיא אובמה ממובראק ונתניהו, ולהעביר אותו לצידו, זאת באמצעות תוכנית מרחיקה לכת להפלת שלטון החמס ברצועה.
המקורות של תיקדבקה מדווחים כי מהלך זה של אבו מאזן מורכב משני צעדים עיקריים המשלימים זה את זה:
1. הבאתם של כל ראשי ומגנוני אש"ף, הפזורים בעולם הערבי ובאירופה, בחזרה לגדה המערבית ולהפיכתה ממרכז של הפת"ח למרכז העולמי של אש"ף. צעד כזה יעניק לאבו מאזן ולממשלה הפלסטינית לגיטימציה כממשלת העם הפלסטיני כולו, במקום התדמית של ממשלת הפת"ח המקומית שיש לה כיום. אם ישראל תתנגד למהלך כזה, יופעל עליה לחץ אמריקני, דומה לזה שהופעל עליה ערב וועידת הפת"ח, שבעקבותיו הרשתה ירושלים לנציגים פלסטינים, כולל מסוריה ולבנון, להגיע לבית לחם.
אבו מאזן נוקט בצעד זה לאחר שקיבל עידוד וביטחון עצמי רב בוועידת הפת"ח ומתוצאות הבאתו של אבו מאהר רניים לגדה המערבית. רניים קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר בבחירות שנערכו בוועידה לוועד המרכזי של הפת"ח.
2. אבו מאזן אומר עתה למקורביו, כי הוא נחוש בדעתו (פתאום) לקיים את החוקה הפלסטינית כלשונה. בחוקה נקבע כי הבחירות הבאות לנשיאות והפרלמנט הפלסטינים תערכנה ב-24 בינואר 2010, כלומר בעוד 5 חודשים. אבו מאזן אומר עתה, כי בחירות אלה תתקיימנה במועדן והוא לא ייסוג מהחלטה זו.
המקורות של תיקדבקה מציינים כי מקורה של החלטה זו הוא בכך שאבו מאזן, הכיר בכך סופית כי שלטון החמס התבסס עתה ברצועת עזה עד דרגה כזו שאי אפשר יהיה יותר להגיע לאיזה שהוא הסכם בין רמאללה ועזה, להחזרת שלטון הרשות הפלסטינית לרצועה. כל זמן שקיימות 2 מדינות פלסטיניות בגדה וברצועה, לא ארצות הברית, ולא שום גורם בינלאומי אחר, יכולים לאלץ את ישראל להגיע עם הפלסטינים להסכם.
דבר זה הובהר באחרונה לאבו מאזן בצורה הברורה ביותר, כאשר נציגים אמריקנים בכירים שביקרו אותו באחרונה, כמו היועץ לביטחון לאומי האמריקנית הגנרל ג'יימס ג'ונס, השליח הנשיאותי למזרח התיכון ג'ורג מיטשל, היועץ הנשיאותי לנושאי המזרח התיכון ואיראן דניס רוס, ושר החוץ הבריטי דיוויד מיליבנד אמרו לו, 'כי אינך יכול להמשיך להיות נשיא לא לגיטימי שמקים ממשלות לא לגיטימיות, שאין להן רוב בפרלמנט הפלסטיני'. הרוב בפרלמנט הפלסטיני נמצא בידי החמס.
המקורות שלנו מדווחים כי התוכנית של אבו מאזן היא כזו:
הבאת ראשי ומוסדות אש"ף לגדה, ומיקומם ברמאללה וביריחו, תאפשר לאבו מאזן לטעון, כי בבחירות משתתפים לא רק 2.3 מיליון הפלסטינים המתגוררים בגדה המערבית, (יחד עם ערביי מזרח ירושלים.) ו-1.3 מיליון המתגוררים ברצועת עזה, אלא כל כ-9 מיליון הפלסטינים החיים בפזורה הפלסטינית. מאחר והבחירות תערכנה גם בריכוזי הפזורה הפלסטינית, בעיקר בארצות ערב, אפילו עם החמס יחרים את הבחירות, יזכו אבו מאזן ואנשיו לניצחון גדול, לעומת ההפסד שהם יכולים לספוג באם הבחירות תוגבלנה רק לאוכלוסייה המתגוררת בגדה ובעזה.
מנגד, אם החמס יחליט להשתתף בבחירות, תוצף רצועת עזה (וגם הגדה), באלפים של משקיפי בחירות בינלאומיים, אשר ינטרלו את כוחו של החמס בשטח.
המקורות של תיקדבקה מדווחים, כי מה שמתפתח בוושינגטון, קהיר, ורמאללה, הוא קרב גדול בין נשיא מצרים חוסני מובראק, ובין אבו מאזן.
מובראק אומר, כי לפני שניגשים למשא ומתן עם ישראל, צריך להשיג קודם כל הסכם פנימי בין הגדה המערבית (הפת"ח), ורצועת עזה (החמס).
אבו מאזן אומר, כי מאחר והסכם כזה כבר לא יושג, צריך ללכת לבחירות כלליות בעם הפלסטיני. עתה פועל אבו מאזן לשכנע את הנשיא באראק אובמה לתמוך במהלך הזה.