בסיבוב הנוכחי, מרגישה טהרן כי ידה על העליונה בהתמודדות עם וושינגטון.

בלעדי ומיוחד למקורות האיראנים של תיקדבקה. דבריו של נשיא איראן אחמדי-נז`אד ביום שני 24.4, כי אין צורך יותר בשיחות אמריקניות-איראניות על עיראק, וכי איראן תשקול בעתיד פרישה מאמנת ה-NPT למניעת הפצתו של נשק גרעיני, נועדה לאותת ולהבהיר לוושינגטון את ארבע העמדות האיראניות הבאות:
1. אין יותר טעם בהמשך הניסיונות שנערכו בשבועיים האחרונים בבגדאד, לפתוח ערוץ שיחות בין שתי המדינות על המצב בעיראק. האיראנים החזירו כבר בשבוע שעבר לטהרן את המשלחת האיראנית שהייתה צריכה להיפגש בבגדאד עם שגריר ארצות הברית בבגדאד זאלמי חאליל זאד.
למרות שחאליל זאד הוא שהודיע ראשון כי השיחות לא תתקיימנה, טהרן מרגישה כי מעמדה ויכולת השפעתה בעיראק, גם באמצעות שליטתה במפלגות ובמיליציות הצבאיות השיעיות, וגם באמצעות הפריסה המודיעינית שלהם ברחבי עיראק, הם הרבה יותר חזקים ויעילים מאשר יכולתה של וושינגטון.
לכן המסר של אחמדי-נז`אד, המייצג את ההנהגה האיראנית הוא, שאם נשיא ארה"ב ג`ורג בוש רוצה להציג את מינויו של איש אל דוועה ג`וואד אל מליקי כמועמד לראש ממשלה בעיראק כהתפתחות חשובה ביותר, והשגריר חאליל זאד רוצה להדגיש כי האיש הוא איש חזק ופטריוט עיראקי, האיראנים אינם מתנגדים לכך. אולם מבחינתם המינוי לא רק אינו עומד לשנות דבר מבחינתם בבגדאד, אלא אפילו לחזק אותם. למעשה מבחינתה של טהרן הדבר היחיד שהשתנה במינוי הזה הוא שהקרב בין האיראנים המושכים בחוטים של המפלגות השיעיות, ובין הכורדים והסונים, ששיתק במשך חודשים רבים את בחירת המועמד לראש ממשלה, עבר מזירת מינוי ראש הממשלה, לזירת מינוי שרי ההגנה ובטחון הפנים. המפלגות השיעיות, ובייחוד SICIRI ומנהיגה עבדל עזיז אל חכים Abdel Aziz al-Hakim, מציגים את המינוי של אל מליקי כוויתור גדול מצדם תמורתו הם דורשים עכשיו למנות את מפקדי המיליציה הצבאית השיעית `כוח באדר` לתפקידים אלה, בייחוד המדובר בעבדל מהדי. מאחר ומפקדים אלה נתונים כולם לא רק להשפעה איראנית, אלא לתכתיבים מטהרן המועברים על ידי אנשי מודיעין איראנים הנמצאים בשטח, טהרן מקווה שהמועמדים הנתונים להשפעתה יקבלו עתה עמדות מפתח בממשלה העיראקית החדשה.
2. לעומת זאת דבריו של אחמדי נז`אד כי איראן תשקול בעתיד פרישה מאמנת ה-NPT למניעת הפצתו של נשק גרעיני, נועדו לאותת כי בעוד הדו-שיח על עיראק הסתיים, הדו-שיח הגרעיני החשאי הישיר המתנהל בין וושינגטון וטהרן כבר כמה שבועות, בין השאר בשבוע שעבר בוושינגטון ובאחת מבירות מערב אירופה יימשך. אמנם טהרן אינה מרוצה מחוסר ההתקדמות, בינתיים, בערוץ זה, והיא גם איננה מרוצה מהעמדה האמריקנית הנוקשה שמוצגת לנציגים האיראנים המשתתפים בשיחות, ולכן בא האיום על פרישה איראנית מה-NPT, אולם טהרן רוצה להמשיך את המגעים.
המקורות האיראנים של תיקדבקה מציינים כי צריך להבין כי בבסיסה של הגישה האיראנית, מונחת ההנחה האסטרטגית האיראנית כי טהרן וושינגטון אינן יכולות להגיע אף פעם להסכם על הנושא הגרעיני. לכן כל מה שטהרן מבקשת להשיג במגעים אלה, הוא להרוויח מה שיותר זמן כדי לאפשר לה להמשיך בתוכנית הגרעינית שלה בתנאים בינלאומיים נוחים לה.
3. להערכות איראניות אלה מתווספת בימים האחרונים גם ההרגשה ההולכת ומתחזקת בטהרן, כי בשלב זה, וושינגטון לא תצליח לשכנע את מוסקבה ואת בייג`ין להצביע במועצת הביטחון בעד הטלת סנקציות כלכליות על טהרן, כמו שוושינגטון לא הצליחה לשכנען להטיל סנקציות על משטרו של נשיא סוריה חפאז אסד.
4. מזווית הראייה של טהרן, ממשל בוש נמצא בנסיגה כללית במזרח התיכון, בעוד שאיראן נמצאת בעיצומה של אופנסיבה. בטהרן מעריכים כי מעמדה של איראן בעיראק מתחזק. הלחץ האמריקני והבינלאומי על הנשיא הסורי בשאר אסד, ומנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, בעלי בריתה העיקריים של איראן במזרח התיכון, הולך ופוחת ולמעשה כבר איננו אפקטיבי. האיום שהיה עומד ותלוי מעל לחיזבאללה לפרק את נשקה, נזנח בשלב זה הן על ידי האמריקנים, והן על ידי הצרפתים והאו"ם. התחלת כהונתה של ממשלת החמס ברשות הפלסטינית, תנועה שלראשיה יחסים הדוקים עם ראשי המשטר האיראני, נראית בטהרן, למרות הקשיים הגדולים בהם ממשלה זו נתקלת, כאחד ההישגים הגדולים של המערך המודיעיני-הצבאי האיראני במזרח התיכון.