בעוד יאסר ערפאת החל לאיים על הפלסטינים המשתפים פעולה עם האמריקנים, מתכוננים הירדנים לחזור לגדה.

ביום ב` 22 ביולי התרחשו שתי התפתחויות חשובות הקשורות למהלך האמריקני כלפי הפלסטינים. שר הפנים הפלסטיני החדש הגנרל עבדל ראזק יחיא התחיל בארגון הצעדים הראשונים הדרושים להביא את צבא השחרור הפלסטיני החונה בירדן לגדה המערבית. המדובר בצבא פלסטיני, שהמגויסים אליו וחייליו הם צעירים פלסטינים תושבי ירדן. על הנייר צבא זה מונה 20.000 חיילים במציאות המספר נע כיום בין 8000 ל-10.000 איש. זה הוא צבא שקציניו וחייליו נאמנים לעבדאללה מלך ירדן ולא לערפאת. אחת הסיבות לכך היא שמשכורתיהם של הקצינים והחיילים משולמים על ידי בית המלוכה הירדני.
זו מלכודת נוספת שערפאת יתקשה להימלט ממנה. מצד אחד הוא אינו יכול להתנגד לכניסתו של כוח פלסטיני צבאי מאורגן ורענן לגדה המערבית. בייחוד כאשר הדבר יוצג ככוח שיתפוס את מקומם של הכוחות הצבאיים הישראליים אשר ייסוגו מהערים הפלסטיניות. אולם ערפאת יודע היטב כי הכוח הזה בא לא רק להחליף את הכוח הישראלי אלא גם את הכוחות ואת מנגנוני הביטחון העומדים לרשותו, אותם האמריקנים עומדים לפזר.
במילים אחרות, כניסתו של הכוח הפלסטיני-ירדני לגדה פירושו סוף שלטונו של ערפאת ושל הרשות הפלסטינית במתכונתה הנוכחית בגדה וחזרת השלטון הירדני אליה. צעדים אלה נעשים בעזרתן ובמימון שארצות הברית וישראל מעמידות לרשותה של ירדן. התפתחות שנייה הייתה תגובה פלסטינית נזעמת לסדרת המאמרים של תיקדבקה. ביום ב` 22.7, פרסם שבועון הרשות הפלסטינית אל מנאר מאמר ובו כתב כי הארגון האמריקני יו.אס.אייד הוא ארגון של הסי.אי.איי, סוכנות הביון המרכזית האמריקנית וכי מטרתו האמיתית היא להרוס את הרשות הפלסטינית. אל מנאר ממשיך ואומר כי לאחרונה נודע לרשות על פלסטינים שהקימו קשרים עם הארגון האמריקני ובכך הם הכריזו על עצמם אויביה של הרשות. בשפת הרמזים והלשון הכפולה הפלסטינית זו אזהרה חמורה לאנשים אלה לנתק מיד את קשריהם עם יו.אס.אייד.
מקורות המודיעין והמקורות הפלסטינים של תיקדבקה מוסרים כי יאסר ערפאת הוציא בעשרת הימים האחרונים הוראה לכל גופי המודיעין הפלסטינים לתת עדיפות עליונה בעבודתם לאיתור ולחשיפת הפלסטינים המסכימים לשתף פעולה עם האמריקנים ולהעביר לו מיד ללא דיחוי את שמותיהם. עכשיו, ערפאת פרסם את האזהרה להם. בעוד כמה ימים תבוא פעולת הרתעה ראשונה וכאשר זה לא יועיל מבחינתו של ערפאת יגיע תור החיסולים. מספיק בחיסול אחד שניים פומביים כדי להרתיע את היתר.
כרגיל אצל ערפאת יש דרך אחת בפוליטיקה- טרור, גם שהמדובר בטרור פנים פלסטיני. לפי הפרסומים בכלי התקשרות בייחוד הישראליים אפשר להתרשם כי לפחות חצי מהעולם הערבי בייחוד, סעודיה מצרים וירדן תומכים במהלך האמריקני ומשתפים אתו פעולה. אבל דיבורים אלה הם מהשפה לחוץ ואין בהם כל ממש. קודם כן מצרים וסעודיה מתנגדות בחריפות לבואם של הכוחות הפלסטינים-ירדנים לגדה. אבל הן ידועות כי אין ביכולתן לעצור צעד זה. סעודיה מתנגדת בחריפות רבה לתוכנית האמריקנית ומולה היא מציגה את תוכנית השלום שלה שאינה קיימת לא על הנייר ולא מחוצה לו למעשה.
בציניות שאין למעלה ממנה משתמשת סעודיה בשאלת עתידו של יאסר ערפאת והרשות הפלסטינית כדי לכסות על שתי התפתחויות דרמטיות המתרחשות בה בשבועות האחרונים: א. מעמיק הקרע בין משפחות הנסיכים המרכיבות את בית המלוכה ובייחוד בין קבוצת האחים הסודריים, שבין שורותיה נמצאים המלך פאהד ושר ההגנה סולטן לבין יורש העצר הנסיך עבדאללה, הממלא את מקומו של המלך פאהד החולה. בעוד עבדאללה מושך לכיוון התרחקות סעודיה מארצות הברית והתקרבות אל האלמנטים הרדיקלים בעולם הערבי והמוסלמי כעיראק ואירן, הרי הנסיכים המתנגדים לו סבורים כי המדובר במהלך מסוכן היכול לסכן את עתיד בית המלוכה.
ב. הולך ומתרחב הקרע בין שליט סעודיה בפועל, הנסיך עבדאללה, ובין הממשל בוושינגטון לגבי שורה של נושאים הקשורים בטיפול הסעודי, או ליתר דיוק חוסר הטיפול באנשי ארגון אל קעידה שחזרו בתחילת השנה מהקרבות עם האמריקנים באפגניסטן. איש מלוחמים אלה לא נעצר או נחקר והם נקלטו בחזרה בצורה מלאה וחלקה בחברה הסעודית.
הנסיך עבדאללה מקווה כי העיסוק הבינלאומי בשאלת עתידם של יאסר ערפאת והרשות הפלסטינית יסיח את דעת הקהל הערבית והעולמית מהמתרחש בערב הסעודית. כבר במאמר הראשון בסדרה תיקדבקה כתב כי לפחות שתי מדינות, מצרים וירדן תומכות ברעיון של מינוי ראש ממשלה פלסטיני כדרך להבטיח את הישרדותו של ערפאת והמשך שלטונו. למרות שארצות הברית מתנגדת לכך ואין כל כוונה למנות איש לתפקיד זה לכל אחד מהשתיים יש מועמד משלה.
נשיא מצרים חוסני מובראק תומך במינויו של נביל שעת לתפקיד ואילו עבדאללה מלך ירדן תומך במינויו של אבן מאזן, המסתתר עתה באחת ממדינות המפרץ הפרסי. אולי יעניין אתכם לדעת כי גם לישראל יש מועמדים משלה לתפקיד זה. אבו עלא ומוחמד דחלאן. כרגיל אצלנו כאשר אומרים שזוהי עמדתה של ישראל צריך לבדוק היטב את הדברים.
אבו עלא הוא בחירתו של שר החוץ שמעון פרס ודחלאן הוא בחירתו של שר הביטחון בן אליעזר. שרון אף פעם לא הביע את דעתו בשאלה כדי לא להרגיזם. אחר הכל למה הוא צריך להתנגד לרעיון זה כאשר הוא יודע כי האמריקנים לא יתנו לבצע אותו?
בסיכומה של הסדרה בת שלושת המאמרים צריך לומר כי מלבד האמריקנים אשר החליטו להמשיך במהלך בכל מחיר מבלי להתחשב בהתפתחויות האחרות המתרחשות במזרח התיכון מחכים כל שאר המעורבים בנושא הפלסטיני החל מאריאל שרון, דרך יאסר ערפאת מובראק ושתי העבדאללות הסעודי והירדני למלחמה אשר תפרוץ במזרח התיכון בתחילת הסתיו. כל אחד מחמשת מנהיגים אלה בטוח או מקווה כי הדברים יתפתחו בכיוון הרצוי לו.