בעוד צה"ל מפנה כוחות מיישוביי עוטף עזה, גוברת הפעילות הצבאית של צבא מצרים ואל קעידה מסביב לרצועה

ארבעה אירועים ביטחוניים התרחשו משבת ועד יום א' 4.1, מסביב לרצועת עזה. ממשלת ישראל החליטה בישיבת ביום א' להקים וועדה שתטפל בנושא העברת מחנות צה''ל ממרכז הארץ לדרומה. אבל במקביל צה''ל פינה את כוחותיו מיישוביי עוטף עזה, והציע לתושבים לסמוך על 'כיתות כוננות' פרה-צבאיות מקומיות שלתושבים אין אמון בהן.
במקביל החלו המצרים ביום א' להרחיב את אזור החיץ הביטחוני שבינם לרצועת עזה. עד עתה היה רוחב האזור המשתרע לאורך 14 ק''מ של גבול מצרים ישראל חצי קילומטר.  עתה עם הרחבתו הוא ישתרע לרוחב של 1 ק''מ, מהם פונתה כל האוכלוסייה האזרחית-רובה פלסטינית.
בשבת 3.4, פשטו כוחות מצריים על פרברים בשלוש ערים בצפון סיני, רפיח, אל עריש, ושייח' זוואיד, והרגו 7 אנשי ארגון 'אנצר בית אל-מקדיס', שהוא עתה הזרוע של אלקעידה בעיראק ובלבנט ISIS בסיני.
התגובה של אנשי ארגון הטרור לא איחרה לבוא.
חבלן של הצבא המצרי נהרג, ומספר חיילים מצריים נפצעו, כאשר ניסו לפרק מטען חבלה גדול שהושאר על אחד הכבישים בשייח' זוואיד.
כמה שעות לפני כן, במוצאי שבת, הופיע מפקד אוגדת עזה, תת-אלוף איתי וירוב לפני תושבי נחל עוז, בניסיון להרגיע את התושבים הזועמים וחוששים מפינוי כחחות צה''ל מיישוביהם, ובפעם הראשונה הציג בגילוי לב את המדיניות של צה''ל.
צריך לשבח את הקצין על יושרו ואומץ לבו לומר לתושבים את האמת, אבל לאחר ששומעים וקוראים אותם לא רק שנתם של תושבי רצועת עזה  צריכה לנדוד, אלא שנתם של כל תושבי מדינת ישראל.
הסיבה: הקול היה קולו של תת-אלוף איתי וירוב, אולם התוכן והטון באו מכיוון מחשבתם האסטרטגית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון משה יעלון, והרמטכ''ל היוצא רב אלוף בני גנץ, והרמטכ''ל הנכנס אלוף גדי אייזנקוט.  
 

  • אי אפשר ליצור הרתעה אצל תושבי רצועת עזה משום שאין לפניהם אלטרנטיבות אחרות מלבד המלחמה. במילים אחרות, כל הדיבורים על הרתעה ריקים מתוכן.  
  • טוב שהחמאס לא הוכרע במבצע 'צוק איתן' משום שאת מקומו יתפסו הסלפיים ואל קעידה. מוטב שהצבא המצרי ולא צה''ל יתמודד עם אל קעידה.
  • המטרה  של מבצע 'צוק איתן', הייתה להשאיר אל רצועת עזה בשלטון החמאס!!!
  • לדברי תא''ל וינרוב, מבצע 'צוק איתן' הייתה מלחמה סיכולית. כלומר דוקטרינת 'המניעה', גבר על הדוקטרינה ההתקפית.
  • 'החמאס המדיני דואג לאוכלוסייה ורוצה שקט. לעומת זה החמאס הצבאי חזר מיד אל תוך המנהרות, כולל עשרות ניסויים ושיגורים של טילים, מתאמן למערכות הבאות.
    לפי הנחות אלה יצטרך צה''ל לחזור כמה פעמים אל רצועת עזה במבצעי 'צוק איתן מס' 2, מס' 3, ומספר 4, ובכל פעם להכות את החמאס צבאית, אבל בצורה שתבטיח כי כוחו הצבאי יישמר ברמה שתבטיח את שלטונו ברצועת עזה. במילים אחרות, לפי תיאוריית תת-אלוף איתי וירוב, הלקוחה מיעלון, גנץ ואייזנקוט, צה''ל הוציא תעודת ביטוח מדינית וצבאית לחמאס.
    הבעיה העיקרית והמיידית היא שלכל מדיניות, גם היא נכונה או מוטעה יש מחירים.
    תת-אלוף איתי וירוב מציג את החמאס  כאילו מדובר בגוף עצמאי בלתי תלוי הפועל רק בחלל הרצועה. זו כמובן הטעייה או התעלמות מכוונות, מהצטרפותו של החמאס-גם המדיני וגם הצבאי, רק לפני חודש בדצמבר, לציר הצבאי איראן-עיראק-סוריה-חיזבאללה. 
    המדובר לא מה יוחלט בים החמאס המדיני והצבאי, אלא מה יוחלט בטהרן. לשורת החלטות  זו תהייה גם השפעה על מה ואיך יחליט הנשיא אומבה. (קראו את הידיעה הבלעדית של תיקדבקה מה-1.1, 'המתנה' של אובמה לישראל ולמזרח התיכון ב-2015: מממן הקמת צבא עיראקי שיהיה חלק ממשמרות המהפכה האיראניים.)
    גם לגישה הישראלית כי הצבא המצרי הוא שיטפל באל קעידה בחצי האי סיני, יש ועוד יהיו מחירים כבדים יותר. בשלב הראשון מדובר בהסכמתה בשתיקה של ישראל להכנסת כוחות צבא מצריים גדולים, בגודל של דווויזיה וחצי, כולל טייסות קרביות ושני גדודי שריון,  לחצי האי סיני. וזו רק ההתחלה.  למדיניות כזו כלפי אל קעידה בחצי האי סיני, תהיינה גם השלכות לגבי המלחמה באל קעידה בסוריה, בייחוד באזורים מול רמת הגולן.   

     

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות