בעימות בין ישראל לחמס, שר הביטחון אהוד ברק, מצמץ והתקפל ראשון.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: לאחר כמעט 72 שעות בהן ישראל לא ספקה סולר לתחנת הכוח בעזה, תרופות לבתי החולים, ומצרכי יסוד, התקפל, ביום ב' 21.1, שר הביטחון אהוד ברק, מול המערכת המתוחכמת ביותר של תעמולה והונאה שהחמס הצליח להציג בפני דעת הקהל הערבית, כאילו בעזה מתחולל אסון הומניטארי, והורה על חידוש הכנסת הדלק, תרופות, ומצרכי מזון בסיסיים לרצועה. מערכת הביטחון אמנם מגדירה משלוח דלק זה 'כחד פעמי', אולם המקורות שלנו מוסרים, כי ישראל לא תוכל שלא להרשות לעצמה שלא להכניס משלוחי דלק נוספים לרצועה. קצינים בכירים בפיקוד דרום: החמס מסוגל לחדש בכל רגע שיבחר את הירי הנרחב של הטילים. זו היא התוצאה העיקרית, וגם הכישלון, של מדיניות הממשלה ומערכת הביטחון.
להתקפלות זו של שר הביטחון, שניתנה באישורו של ראש הממשלה אהוד אולרמט ישנן לפחות 4 משמעויות אזורית רחבות יותר.
1. החמס זכה בניצחון גדול, בהוכיחו כי דעת הקהל הערבית במזרח התיכון עומדת מאחוריו, ולא מאחורי ממשלת וצעדי ישראל, כפי שבירושלים מנסים להעמיד פנים.
2. זו פגיעה קשה מאוד ביו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, וראש הממשלה הפלסטיני סאלם פייאד, בני בריתם של אולמרט וברק למו"מ המדיני, שלא הצליחו למנוע את הסגר הישראלי ולהביא לביטולו. החמס יצא מהתמודדות זו חזק יותר. אבו מאזן וסאלם פייאד, יצאו חלשים יותר.
3. וויתור זה לחמס פתח את הדרך לתיאום המהלכים בינם לבין חיזבאללה, המנהל עתה מערכת תעמולה דומה נגד ישראל, בנושא חלקי הגופות של החיילים הישראלים, אשר נותרו בשדה הקרב לאחר המלחמה בלבנון.
מקורות בכירים בדרגים המדיניים והצבאיים, מתחו ביום ב' 21.1, ביקרות חריפה ביותר על הממשלה, על שסגרה את המעברים והפסיקה את אספקת הדלק לרצועה ואמרו, כי ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון אהוד ברק, ושרת החוץ ציפי ליבני, שיחקו לידי החמס, בכך שלא ביצעו את הפחתת אספקת הסולר בהדרגה ולא בבת אחת, ובכך שלא הכינו את מערכות ההסברה הישראליות, שהיו משותקות מול החמס. לא מערכת ההסברה של משרד החוץ, לא דובר צה"ל, ולא לשכת העיתונות הממשלתית, היו ערוכים לספק את הנתונים על מה מתרחש באמת ברצועה, וקולם לא נשמע בתקשורת הבינלאומית.
4. במלחמה על ירי הטילים, החמס ניצח את צה"ל. בהתקפלות הממשלה ושר הביטחון, ניתן אישור, כי ירי הטילים על שדרות ועל יישובי עוטף עזה, אינו גורם 'לאסון המוניטרי', ועל ישראל ועל האוכלוסייה האזרחית שלה להמשיך לספוג אותו, בעוד שצה"ל לא רק שאינו פועל נגד מרכזי האוכלוסייה באזורי השיגור, אלא הוא גם צריך לדאוג לצורכיהם של הפלסטינים.
קצינים בכירים בפיקוד דרום אמרו, כי ההסבר שניתן ביום ב' בלילה על ידי מערכת הביטחון, כי אפשר היה לחדש את אספקת הדלק לרצועה, משום שהחמס 'הבין את המסר שישראל שלחה' באמצעות סגירת המעברים והפסיק את הירי המסיבי של עשרות טילים, 'כלא נכון'. החמס, אומרים הקצינים, הפחית את נפח הירי, משום שהמסר שלו, כי הוא יכול לירות עשרות טילים ביום מבלי שצה"ל יגיב עליהם, ומבלי שכוחותיו של החמס נפגעו, נקלט ועבר. הקצינים אמרו, כי החמס מסוגל לחדש בכל רגע שיבחר את הירי הנרחב של הטילים, וכי זו היא התוצאה העיקרית, של מדיניות הממשלה ומערכת הביטחון.