בפגישה עם ראשי החמס בעזה, אבו מאזן דחף להקמת ממשלת חמס.

בלעדי ומיוחד למקורות המודיעיניים של תיקדבקה יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן נפגש ביום שבת 4.2, עם ראשי החמס לפגישה ראשונה לאחר הבחירות. לאחר הפגישה סיכמו אותה מחמוד א-זאהר ואיסמעיל הנייה באוזני עיתונאים, ואמרו את הדברים הבאים:
1. הפרלמנט הפלסטיני, בו יש לחמס רוב מוחלט, יתכנס לישיבתו הראשונה ביום חמישי 16.2.
2. זמן קצר לאחר מכן יטיל אבו מאזן על החמס להרכיב את הממשלה הפלסטינית.
3. גופי הביטחון והמודיעין הפלסטיניים יהיו תחת שליטת החמס. א-זאהר והנייה אמרו כי הדבר ברור, מאחר ואבו מאזן אפילו לא העלה נקודה זו בפגישה.
4. הנייה אמר כי אבו מאזן גם לא דרש כי החמס יכיר בישראל.
5. בתשובה לשאלה, אמר א-זאהר, כי ממשלת חמס תכבד את כל ההסכמים עליה חתמה הרשות הפלסטינית, אולם החמס לא יכיר אף פעם בישראל.
דוברו ויועצו של אבו מאזן נביל רודנה, לא הכחיש את דברי ראשי החמס. בכך נקט אבו מאזן בפגישה בעזה מדיניות הפוכה מזו, שהבטיח לנקוט בשיחותיו הטלפוניות עם שרת החוץ האמריקנית קונדוליסה רייס, ובפגישותיו ביום שלישי 31.1, ורביעי 1.2, עם מלך ירדן עבדאללה בעמן, ועם נשיא מצרים חוסני מובראק בקהיר.
המקורות של תיקדבקה מדווחים, כי בפגישות אלה סוכם כי יור" הרשות הפלסטינית `ירד` מההצהרות הראשונות שלו כי הוא יטיל את הרכבת הממשלה הפלסטינית הבאה על החמס. המדיניות שלו צריכה להיות `לכווץ` ומילת המפתח היא `לכווץ` את הרוב שלהם, כך שהוא יהפוך להיות רוב פרלמנטארי ולא רוב קואליציוני, שלטוני` למעשה המלך הירדני והנשיא המצרי הציגו לאבו מאזן את תמצית המדיניות האמריקנית הנוכחית במזרח התיכון והיא, למנוע מהחמס להקים את הממשלה הפלסטינית הבאה. לפי תוכנית זו ביום ג` 31.1 שעה שאבו מאזן ישב אצל המלך עבדאללה, היה שר המודיעין המצרי הגנרל עומר סולימן צריך להמריא במטוס מיוחד מקהיר לדמשק, ולהיפגש שם עם ראש החמס חלאד משעל. בתום השיחות עם חלאד משעל, בהן היו נקבעים התנאים לפיהן תפתחנה בקהיר סידרת פגישות בין מנהיג החמס ואבו מאזן. בפגישות אלה היו צריכים להשתתף גם כל הנהגת הטרור של החמס, אותה עומר סולימן היה מביא במטוסו לקהיר. המדובר במוסה אבו מרזוק, אוסמה חמדאן, עימד עלמי, מוסטפה לידאוויי, ראש וועדת האינתיפדה של החמס, ומוחמד נזאל. המטרה הראשית של הטסת צמרת החמס במטוסו של שר הביון המצרי הייתה להוציא אותם ממעגל ההשפעה האיראני-סורי ולהעבירם למעגל ההשפעה המצרי-אמריקני.
המטרה המשנית הייתה שבפגישה בין אבו מאזן והנהגת החמס ייקבעו הנושאים עליהם יש לדון, כמו מה עמדת החמס לגבי המשך המו"מ המדיני עם ישראל? האם החמס ממשיך ב`הודנה` שביתת הנשק? בשליטת מי יהיו שירותי הביטחון והמודיעין הפלסטינים? מה תהייה המדיניות של ממשלה פלסטינית חדשה כזו כלפי ארצות הברית והאירופאים? כל אלה נושאים שהדיונים עליהם יכולים להמשך חודשים רבים. במשך חודשים אלה ילך ויתברר לחמס כי למעשה אין סיכוי ראלי שהוא יקים את הממשלה. אולם המקורות שלנו מוסרים, כי כל הצעדים האלה בוטלו מאחר והמצרים לא היו בטוחים כי אבו מאזן יעמוד בסיכומים אתם.
בפגישה בשבת בעזה התברר כי חשדם של המצרים היה מצודק. אבו מאזן פעל בדיוק ההפך, ואף אחד מהשיקולים והתיאומים שנקבעו אתו בעמן ובקהיר לא עלו כלל בשיחותיו עם ראשי החמס.
מדיניות זו של אבו מאזן רק מבליטה את חוסר המציאות בה פועלת המדיניות של אהוד אולמרט, העומד להביא ביום א` 5.2, את אישור העברת הכספים בסך 50 מיליון דולר לרשות הפלסטינית, בנימוק כי הם מועברים לידי הרשות הפלסטינית ו`לא יעברו לידי החמס.` ממשלת ישראל מעבירה את הכספים לידי האיש, אשר כפי שדחף במשך כל שנת 2005 להשתתפות החמס בבחירות, עכשיו דוחף להקמת ממשלת חמס ברשות.