ברק מאשים את הנשיא שמעון פרס בקשר נגדו. משתתפים נוספים: חיים רמון ועופר עייני

שר הביטחון וראש מפלגת ה'עצמאות' אהוד ברק, אשר קבלה ביום ג' 18.1, 4 תיקי שרים בממשלתו של בנימין נתניהו, (ברק שר ביטחון, שמחון שר התמ''ת, וילנאי שר לנושאי הגנת העורף ומיעוטים, נוקד שרת החקלאות), העלה את גובה הלהבות הפוליטיות בישראל, כאשר בשיחות סגורות עם חברי המפלגה החדשה האשים במילים חריפות ביותר את נשיא המדינה שמעון פרס בהשתתפות בקשר להפלתו, קשר שהביא אותו לדבריו, ביום ב' 17.1 לפלג את מפלגת העבודה, ולהקים מפלגה חדשה. זו הפעם הראשונה שנשיא המדינה מאושם המעורבות פוליטית גלויה כזו בישראל. 
המקורות של תיקדבקה מוסרים כי ברק אמר למקורביו כי מתוך אחריות לגורל המדינה וביטחונה הוא עדיין איננו מגלה להם ולציבור, באיזה מהלכים נגדו היה הנשיא פרס מעורב, ועם מי הנשיא עמד בקשר כדי לבצע מהלכים אלה, אולם כאשר הדברים יתגלו תתחולל בישראל רעידת אדמה פוליטית.
המקורות שלנו מוסרים, כי ברק שירטט לפני שומעיו תמונה של הקשר נגדו ממנה עולה כי את המאמצים להדיחו ביצעו 4 קבוצות קושרים עיקריות.
1. הקבוצה הראשונה בראשותו של נשיא המדינה שמעון פרס. ברק רמז כי בקבוצה זו היו מעורבים גם קציני צה''ל המתנגדים לו אישית. מדבריו של ברק השתמע כאילו פרס פועל נגד החלטות הממשלה.
2. הקבוצה השנייה בראשותו של חיים רמון יו''ר מועצת 'קדימה'. ברק האשים את רמון כי הוא זה שעומד מאחורי התנועות הציבוריות הפעולות בחודשיים האחרונים להשחרת פניהם שלו, של נתניהו, ליברמן, החרדים, והדתיים, כדי להביא להפלת הממשלה. ברק האשים את רמון בהפעלת הקשרים שיש לו בתקשורת הישראלית כדי להפיץ שקרים מכוונים עליו ובהשחרת דמותו. במיוחד ציין ברק את הקשרים אותם כינה 'מוזרים' בין רמון עם ערוץ 2 ובראשן הכתבת הפוליטית שלו רינה מצליח, ועורכת התוכניות דנה וייס.
3. ברק תיאר את עופר עייני מזכיר ההסתדרות כמי שעומד בראש הקבוצה השלישית של הקושרים. המטרה לדברי ברק, הייתה להביא לא רק להשתלטות עייני על מפלגת העבודה, אלא בפגישות חשאיות שנערכו בין חיים רמון ועופר עייני נדונו גם הצעדים כיצד עייני ישתלט על מפלגת 'קדימה'.
ברק הגדיר בדבריו את ציפי ליבני מנהיגת 'קדימה' 'כעיוורת ונאיבית', משום שתמכה בכל מהלכיו של חיים רמון ושיתפה אתם פעולה, מבלי להבין, כי היא כורה לעצמה בור מתחת לרגליה, וכי למעשה מדובר במהלך כפול שיביא גם להדחתה, לאחוד בין 'קדימה' לעבודה, והכתרתו של עופר עייני כמנהיג המפלגה החדשה. כולם רוצים ביקרו שלל עייני, אמר ברק, מאחר והוא מסוגל להביא אתו לכל מפלגה את וועדי העובדים הגדולים במשק, ואתם ציבור גדול של מצביעים.
4. קבוצת הקושרים מס' 4, קבע ברק, הייתה מרוכבת מ-3 אישים מרכזיים בעבודה: בנימין בן אליעזר, שהיה בסוד המגעים בין רמון ועייני, והבטיח להם להכשיר את הקרקע במפלגת העבודה לקראת מהלך כזה. את יצחק הרצוג, ואת אבישי ברוורמן, תיאר ברק במילים קשות ונלעגות, והציג אותם כמי שהיו מוכנים לשתף פעולה עם כל גורם שהוא כדי להביא להפלתו, תלוי בגובה התשלום הפוליטי שהיו מקבלים.