במלחמות הבוץ בפוליטיקה הודחה ראשת האופוזיציה ציפי ליבני. הסיכויים להישרדותם הפוליטית גם של גבאי וגם של ליבני קלושים

המהלך שראש מפלגת 'העבודה' אבי גבאי נקט, ביום שלישי 1.1, כאשר העיף בבעיטה גדולה החוצה, תוך כאשר הוא משתמש בביטוי שייכנס מעתה בפוליטיקה הישראלית, 'היא רק האכילה אותי חרא',  את אחד האייקונים של מחנה השמאל-מרכז הישראלי ציפי ליבני, ופירק את 'המחנה הציוני', לא תועיל לו אישית ולא למפלגת 'העבודה'.

ההתדרדרות שלה בסקרי דעת הקהל תימשך.  אפילו אם גבאי יזכה לאיזה שהיא עליה בתמיכה הציבורית, עקב הצעד האמיץ בו נקט, תהייה זו עלייה זמנית בלבד, משום שבסופו של דבר ציפי ליבני צדקה. גבאי איננו פוליטיקאי מרשים, בוודאי שאיננו מדינאי, ולרוע מזלו גם אין לו כריזמה.

אבל זה שליבני צודקת לגבי גבאי, לא מקהה כהוא זה, את גודל המכה שגבאי הנחית עליה, ובאותו זמן על עצמו. כאשר גבאי הדיח את ליבני, הוא הדיח את ראשת האופוזיציה שהוא עצמו מינה.
בהקשר זה צריך לזכור, כי על תווית הכישלון של גבאי, רשום גם השם אהוד ברק. 
ברק הוא האיש אשר דחף ותמך בגבאי לראשות מפלגת 'העבודה', וזה מעיד יותר מכל דבר אחר על כישוריו הפוליטיים. 
במילים אחרות, יש לפנינו שרשרת של כישלונות בחוליות הפוליטיות המתיימרות להפיל את ראש הממשלה בנימין נתניהו.

לכן שתי המפלגות האופוזיציה העיקריות שנשארות-ובמצבים האחרונים המתפתחים בפוליטיקה הישראלית צריך לשים את הדגש על המילה 'בינתיים'– בשטח לאחר כל המהלכים, הפילוגים והזעזועים האלה הן, 'יש עתיד' בראשותו של יאיר לפיד, ו'חוסן לישראל' של בני גנץ.

לגבי מפלגתו של בני גנץ, עדיין מוקדם לומר מה יהיו הסיכויים שלה, מאחר והסימנים המעודדים לגביה כפי שחוזים סקרי דעת הקהל אינם אומרים מאומה. הדבר היחיד שהמשאלים מראים הוא, כי תמיד ציבור הבוחרים צמא לפנים חדשות. אבל איש אינו יודע איזה רשימת מעומדים גנץ יציג, ואת מי ומה הוא ומעומדים אלה משדרים, ומעל לכל איש אינו יודע מה גנץ עצמו מציע.
ההודעה שתומכיו של גנץ פרסמו, ביום ג' בצהרים, לפיה כל מה שמתרחש הוא 'אפקט גנץ' והכל קורה בגלל הופעתה של 'חוסן לישראל' בנוף הפוליטי הישראלי, מצביעה כבר על חוסר ניסיון פוליטי והתפארות שווא שאין לה בסיס. הקרעים בין נתניהו לבנט ושקד, והקרעים בין גבאי לליבני,  התרחשו הרבה לפני הופעתו של גנץ, והיו מתרחשים ממילא, אם גנץ היה רץ לבחירות, או לא.

הסיכויים של ציפי ליבני, להמשיך ולהוביל מה שהיא המשיכה להגדיר בהופעתה ביום ג' בצהרים, 'מהפך פוליטי' בשלטון במדינה נמחקו ואינם קיימים.

דברים דומים אפשר לומר לגבי המתרחש בצד הימני של המפה הפוליטית.
מפלגת 'הימין החדש' של השרים נפתלי בנט ואילת שקד, הולכת ומתגלה כטריק פוליטי זול המנסה לעשות סיבוב מתוחכם על גבו של הבוחר הישראלי.
עכשיו מתברר, כי מהלך 'העזיבה' שלהם את 'הבית היהודי' היה מתוכנן היטב, מתוך מטרה להקים שתי מפלגות שלאחר הבחירות תחזורנה להיות גוש פוליטי אחד כפי שהיו קודם.  מפלגה אחת-'הימין החדש' תמשוך קולות של חילוניים מ'הליכוד' ומפלגות ימניות אחרות שאינם רוצים להצביע עבור בנימין נתניהו, ואילו המפלגה הדתית אותה הם עזבו כביכול תמשוך את קולות הציבור הדתי.
ישנם חוגים פוליטיים המרחיקים לכת ואומרים, כי השיא של המהלכים הפוליטיים של בנט ושקד עדיין לפנינו. לפי מקורות אלה, בתוכניתם להמתין ולראות כיצד התמיכה בקרב הציבור הישראלי 'בליכוד' יורדת. בהתרחשות כזו בנט ושקד יבואו לנתניהו ויציעו לו, זמן קצר לפני עריכת הבחירות להקים גוש פוליטי ימני חדש  שיורכב מ'הליכוד' ומ'הימין החדש, כאשר נתניהו כמובן מעניק להם את תיק הביטחון, ותיק האוצר. במילים אחרות, הצמד הזה ינהל את ממשלת ישראל.  
במילים אחרות, הזעזועים במערכת הפוליטית נמצאים רק בתחילתם, ועדיין צפויות לנו התפתחויות דרמטיות נוספות רבות במערכת הבחירות, הנמצאת רק בתחילתה.   



Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות