גדל הפער בין עמדות וצה"ל ודעת הקהל בישראל לגבי אמינות הידיעות על תקיפה אפשרית של חיל האוויר על מתקני הגרעין האיראניים

מישהו בצה"ל החליט, ביום שני 26.10, לקחת שורה של אירועים שאינם קשורים זה בזה, לעשות מהם חבילה אחת ולהגיש אותה  כמאפה מוכן לציבור הישראלי.
כדי לתת נופך אקטואלי לחבילה המוזרה הזאת, שכללה בתוכה את התרגיל האווירי 'בלו פלאג',  שבין המשתתפות בו נמצאות ארצות הברית, בריטניה, הודו, צרפת, איטליה וגרמניה, את ניסיונותיהם של האיראניים להקים מערכת נ"מ בעיראק, סוריה ולבנון, והודעה כי חיל האוויר הגיש לדרגים המדיניים הישראלים תוכניות חדשות לתקיפת מתקני הגרעין האיראניים, הודיע צה"ל כי 'בשנה-שנתיים האחרונות' שיגרו הכוחות האיראניים הנמצאים בסוריה טיל נ"מ וניסו באמצעותו להפיל מטוס קרב ישראלי. כמובן, לפי הודעת צה"ל, הסוללה האיראנית ממנה שוגר הטיל הותקפה והושמדה.
לא עברו כמה שעות, וביום ב' בערב, פרסם צה"ל הכחשה כאילו האיראניים שיגרו טיל לעבר מטוס קרב ישראלי. כמובן שאם האיראניים לא שיגרו טיל כזה, גם סוללת הטילים האיראנית שכביכול שיגרה את הטיל הזה לא הותקפה ולא הושמדה.
אין ספק כי הסיפור המוזר הזה וההכחשה שבאה אחריו הייתה נחוצה, מאחר ואם הייתה נכונה, פירוש הדבר שבמקביל למלחמה הימית שאיראן פתחה נגד אוניות בבעלות ישראלית, היא גם פתחה במלחמה אווירית התפתחות דרמטית חדשה שדורשת תגובה ישראלית מיידית.
מישהו במטכ"ל הישראלי התעשת כשהוא מבין כי ישראל וצה"ל אינם מעוניינים לפתוח במלחמה אווירית עם איראן, מיהר להורות על פרסום הכחשה לידיעה מזו.
בחודשיים האחרונים אנחנו גם עדים לשפע של ידיעות הבאים ממקורות צבאיים על ההכנות שחיל האוויר הישראלי עושה לתקוף את מתקני הגרעין האיראניים. כל פעם נוסף לידיעות אלה פרט זה או אחר כדי להקנות להן אמינות.
לדוגמא:  בשבועיים האחרונים פורסם כאילו חיל האוויר חידש את אימוניו לתקוף מטרות גרעין איראניות. גם הפרסום ביום ב' לפיהן חיל האוויר הגיש לדרג המדיני תוכניות חדשות לתקיפה מצטרף לידיעות אלה. מרוב ידיעות על תקיפה ישראלית אפשרית נראה כי המגרה על נושא איראן שליד הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי מלאה כבר עד אפס מקום.
כל האירועים המוזרים האלה, אחריהם אפשר להניח עוקבים בעניין רב איראן וחיזבאללה, מצביע על בלבול השורר בדרגים מסוימים בצה"ל לגבי הנושא האיראני יותר מאשר על מחשבה אסטרטגית ומדיניות מסודרת.
ברור כי צה"ל ומדיניות הפרסומים האיראניים שלו מפגרת אחר המתרחש בנושא בדעת הקהל הישראלית.
הידיעות על תקיפה ישראלית אפשרית באיראן חדלו כבר זמן רב לעניין את דעת הקהל בישראל, כאשר לתודעה הציבורית הישראלית זוחלת ומתרחבת הדעה, כי הידיעות האלה נועדו להשיג בעיקר תקציבים חדשים לצה"ל, וכי ישראל וצה"ל אינם מתכוונים באמת לתקוף את התוכנית הגרעינית האיראנית, בייחוד כאשר לכולם ברור, כי נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לא יאשר תקיפה כזו.
פער זה בין עמדות דעת הקהל הישראלית וצה"ל מצביע על כך, כי מדיניות הפרסומים המוטעית של צה"ל  איננה  צריכה לקחת בחשבון רק את דעותיהם ושיקוליהם של אלופי המטכ"ל הישראלי, אלא היא חייבת להתחשב גם במתרחש בדעת הקהל הישראלית.
אם שינוי תפיסה כזו לא יתבצע, יגדל הפער בין דעת הקהל הישראלית וצה"ל המתפאר שהוא 'צבא העם'.