גל הירש: מפיקוד העומק אל המשבר העמוק שמינויו יוצר במשטרה
חתימתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום שלישי 25.8, על החלטתו של השר לביטחון פנים גלעד ארדן, למנות את תא"ל (מיל.) גל הירש למפכ"ל המשטרה, גרמה לזעזוע עמוק בקרב שדרות הפיקוד השונות במשטרת ישראל, החל מסגל הפיקוד הבכיר (הספ"ק), המשך לקצונה הבכירה (סגני ניצבים עד תתי ניצבים) וכלה בקצונה הזוטרה של הארגון (ממ"שים, מפקחי משנה עד רפ"קים).
מינוי של מפקח כללי המגיע מחוץ לארגון, מביע בראש ובראשונה חוסר אמון כללי, מערכתי, של הדרג המדיני בדרג המבצע ובעומדים בראשו ולמעשה גם עוצר סבב רחב של מנויים וקידומים, כמעט בכל שדרת הפיקוד, עובדה המשרה אווירת נכאים במסדרונות הפיקוד של הארגון. בחירתו של קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, הנמוכה בשתי דרגות מזו של המפכ"ל (המקביל לרב-אלוף), שאינו מכיר את הארגון ואת הווייתו, את תרבותו ומשימותיו, אינו מכיר את סביבת הפעילות המבצעית, המשפטית, הציבורית והארגונית של משטרת ישראל, תגרום בבת אחת לשלוש תופעות, האחת מסוכנת מרעותה:
1. לפחות ארבעה ניצבים בכירים ומוערכים יפרשו מן הארגון (הלוי, אקסול, סאו ודביר) וזאת בנוסף לאלו שכבר הועזבו בנסיבות אחרות לגמרי במהלך השנה האחרונה ובכך ייוצר חלל ניהולי-פיקודי-מבצעי-מקצועי קשה.
2. קצינים במגוון דרגות פיקוד, לאו דווקא אלו שלא מונו למפכ"לות, 'יבינו את המסר' ויפרשו מן הארגון: מדובר בטובים שבמפקדים, בדרך כאלו שיש בידם חלופות אחרות והם נשארים במשטרה, (גם) כי הם מאמינים שיצליחו לטפס בסולם הדרגות בה.
3. כדי 'ללמד לקח' את השר, שיתוף הפעולה עם המפכ"ל החדש עלול להיות נמוך מאוד. אי אפשר שלא לקחת בחשבון גם סיטואציה, בה הוא יוכשל, במתכוון, על ידי פקודיו.
מה שלא פחות מדאיג את שדרת הפיקוד במשטרת ישראל, היא תופעת ה"דיפוזיה". יש להניח כי סביב המפכ"ל לעתיד, שזה עתה הוצנח מצה"ל יצוצו במהירות עוזרים, קציני מטה וראשי לשכה שהגיעו זה עתה משורות הצבא.
מי שמחפש את הדוגמא הטובה ביותר לתופעה הזו במשטרת ישראל, ימצא אותה באחת מיחידות המודיעין החשובות והחסויות של הארגון, כאשר מי שעומד בראשה והוצנח אליה מאגף המודיעין של צה"ל, מילא את שורות החטיבה המשטרתית בקציניו דאז, אל מול עיניהם הכלות והמשתאות של קציני משטרה ותיקים ומיומנים שתקניהם ודרגותיהם המיועדים מצאו את דרכם למחליפי מקומם.
הקריירה הצבאית של של תא"ל הירש (51), מפוארת, עוצמתית ומרשימה: הוא התחיל את שירותו הצבאי בפנימייה צבאית בגיל 14, פיקד על פלח"ן צנחנים ועל גדוד 202, על סיירת שלדג, על חטיבת בנימין, על בה"ד 1, בית הספר לקצינים של צה"ל, על עוצבת הגליל ורק לאחרונה התמנה לסגן מפקד פיקוד העומק (במילואים). קריירה המדגימה בדיוק נמרץ את יכולותיו, כישוריו וניסיונו אולם משקפת במידה זהה את החוסר הגדול שלו: ההיכרות עם המערכת המשטרתית, תרבות ארגונה וחשוב מכל: הסביבה המשפטית והציבורית בה היא פועלת.
ישנה עוד נקודה תמוהה: כיצד קרה שבשלושת השבועות שקדמו למינוי כמפכ''ל, הלכה והתארכה רשימת השופטים והקצינים הבכירים, ביניהם הרמטכ''ל רב אלוף גדי אייזנקוט, שלקחו על עצמם 'לנקות' את הירש מהכשלון שלו במלחמת לבנון השנייה ב-2006. הרחיק לכת הרמטכ''ל שאמר, כי הוא איננו זקוק לחוות דעתם של שופטים. האם כל המזכים והמנקים ידעו מראש כי הירש הולך ומתמנה לתפקיד המפכ''ל, ולכן הם טרחו וניקו את הדרך לפניו? צריך להמתין ולראות עדיין מה תגיד על כך וועדת טירקל.
זו דוגמא לא טובה לצה''ל, ובשורה קשה יותר למשטרה.
בחינה מהירה של החלופות אשר עמדו אל מול תא"ל הירש, מעלות סימן שאלה קשה וחמור על טיב ההחלטה של השר ארדן ועל שורשיה וסיבותיה ודי אם ייבחנו קורות חייו של מועמד אחד לתפקיד המפכ"ל, מתוך שורות המשטרה עצמה, מתוך השלושה הראויים האחרים: יורם הלוי.
בן 52, ניצב בדרגתו, המקבילה לאלוף בצה"ל, דרגה מעל תת-אלוף הירש. נולד בירושלים, שירת בצנחנים, התגייס ליחידה המיוחדת ללוחמה בטרור (ימ"מ) וטיפס במעלה הדרגות והתפקידים בה על לפיקוד עליה. פיקד על יח' 33 (גדעונים – המסתערבים של המשטרה), על משמר הגבול, עמד בראש להב 433 ובתפקידו הנוכחי הוא מפקד מחוז דרום. הלוי ידוע כאיש אמיץ וישר דרך, חסר פניות, ישיר ובעל יכולות פיקוד ושליטה יוצאות דופן. כמי שמכיר את הארגון מלפני ומלפנים, הוא היה ראוי, לפחות כמו שני מקביליו שהגיעו לראש לגמר, סאו ודביר – למפכ"לות.