דונלד טראמפ הנשיא ה-45 של ארה"ב. קלינטון הובסה


ככל שספירת הקולות בבחירות לנשיאות בארצות הברית התקדמה ביום ד' 9.11 לפנות בוקר כך התברר גודל נצחונו של  דונלד טראמפ, המעומד הרפובליקני, על פני המועמדת הדמוקרטית-'הכמעט וודאית לנצח'-הלארי קלינטון.  מספיק היה להסתכל על המתרחש במטה הקטן והצפוף של טראמפ, ובמטה המפואר והנוצץ- של קלינטון. אצל טראמפ יש מתח גבוה חשמלי ככל שהתוצאות הגיעו. אצל קלינטון הציבו על הבמה זמרים ידועים שיעודדו את הקהל. ואחרי שהזמרים הסתלקו הקהל ישב קפוא בדממה.
אפשר היה גם להסתכל גם על המחוגה שהעיתון 'ניו יורק טיימס' הציג ובאמצעותה הוא ניסה לחזות את סיכוייהם של המועמדים לזכות. המחוגה נעה כל הזמן לטובתו של טראמפ עד שהגיעה לסביבות ה-70 אחוז.
אין טעם לדבר ולכתוב, כיצד כל התחזיות, המומחים, הניתוחים, התקשורת ומשאלי דעת הקהל טעו. התשובה לכך ידועה. בעוד הכתובת כי דונלד טראמפ עומד לנצח בבחירות  היה כתובה באותיות גדולות ומודגשות על הקיר, כל הממסדים האלה סרבו לראות אותה וסובבו את ראשם ואת עטם ואת המיקרופון שלהם לטובתה של קלינטון.
הסיבה לכך הייתה פשוטה מאוד. טראמפ דיבר, נאם, וצייץ, נגד כל הממסדים האלה, והם התגוננו מולו בהעניקם את תמיכתם הכמעט הבלתי  מסויגת לקלינטון.
כך נוצר מצב שבעוד שלקלינטון היה מנגנון אדיר, כמויות אדירות של כספים, ותמיכה של הממסדים,  לטראמפ היה 'נכס' אחד בלבד, תמיכתם של המצביעים בו ורצונם לראות בשינוי השיטה הפוליטית הקיימת בארצות הברית, ממנה נמאס להם.
דונלד טראמפ היה טכנית מועמד של המפלגה הרפובליקנית שהסתייגה ממנו. אבל למעשה הוא צדק לאורך כל מערכת הבחירות כאשר אמר, כי הוא וההמונים שנהרו אל אסיפות הבחירות שלו הקימו בארצות הברית תנועה פוליטית חדשה.
מדובר בתנועה פופוליסטית, שעדיין מוקדם לדעת להכין תפנה, או ליתר דיוק להיכן דונלד טראמפ יחליט להפנות אותה.
אין ספק כי מדובר בתופעה פוליטית יחידה במינה בהיסטוריה האמריקנית. איש אחד, בעל אמצעים כספיים גדולים, אבל עוד יותר בעל משאבי אנרגיה אישית בלתי מוגבלת הצליח במשך 18 חודשים בלבד להשתלט על מפלגה מרכזית ולעמוד  לבדו על סף ניצחון בבחירות לנשיאות ארצות הברית.
עכשיו כאשר מתחילה להתבהר התמונה כי לא רק שדולנד טראמפ יהיה נשיאה של ארצות הברית וכי הוא ולא הילארי קלינטון ייכנס ב-20 לינואר לבית הלבן, אלא כי לנשיא החדש יהיה גם רוב בבית הנבחרים ובסנט האמריקניים, הרי מדובר במהפכה פוליטית שחורגת הרבה מגבולותיה של ארצות הברית.
השאלה הכי פחות רלבנטית היא מה יהיו צעדיו הראשונים של טראמפ?
התשובה לכך ברורה. כפי שהוא בנה בעצמו בשתי ידיו את המכונה הפוליטית המצומצמת שלו, כך הוא יצטרך להתחיל לבנות את המנגנון הנשיאותי שלו. גם זה יהיה מנגנון מצומצם שהוא ינהל אותו בעצמו.
מנגנון זה יצטרך להתחיל למלא את השורה הארוכה של הבטחותיו של טראמפ לבוחר. בחזית הפנימית הבטיח טראמפ לא רק לייבש את ביצת השחיתות בוושינגטון, אלא גם לבטל את כל הצווים הנשיאותיים שהוציא הנשיא אובמה, לכנס את בית הנבחרים ולבטל את תוכנית הבריאות של אובמה.
הנשיא אובמה ורעייתו מישל, ידעו מה הם עושים כאשר הם ניסו להביא לבחירתה של קלינטון. אובמה בעצמו אמר השבוע כי אם טראמפ ייבחר כל מה שעשה במשך שמונה שנים יימחק.
הוא צדק זה בדיוק מה שטראמפ יבצע.
לאחר מכן טראמפ יצטרך לקחת על עצמו את התפקיד ההרקולסי של שיקום צבא ארצות הברית, החזרת המשק האמריקני לפעילות מלאה, ושיפור תנאי חייהם של עשרות המיליונים שהצביעו עבורו, וחיזוק מעמדה של ארצות הברית בעולם.
אם טראמפ לא יתחיל לעשות זאת, בעוד ארבע שנים בבחירות של 2020 הוא יודח מכהונתו. 

Print Friendly, PDF & Email