דטלב מליס דורש מבשאר אסד לבצע נתיחה לאחר המוות בגופתו של ראזי כנעאן.

מיוחד ובלעדי למקורות המודיעיניים של תיקדבקה: דטלב מליס Detlev Mehlis העומד בראש צוות האו"ם החוקר את רצח ראפיק חארירי העביר ביום שישי 15.10, דרישה לנשיא סוריה בשאר אסד, לתת לאנשי וועדת החקירה של האו"ם, גישה אל קברו של ראזי כנעאן, בעיר הולדתו במראה Bhamra, שבצפון סוריה. כן דורש מליס את פתיחת הקבר וביצוע של נתיחה לאחר המוות של הגופה על ידי צוות פתלוגיים שיישלחו על ידי האו"ם. דרישה זו לא רק שמגבירה את הלחץ על באשר אסד, אלא מעמידה אותו במצב בו האו"ם, כלומר הקהילה הבינלאומית, אינם מאמינים למילה אחת היוצאת מפיו של נשיא סוריה ובוודאי שלא למסקנותיה של וועדת החקירה הסורית, שיום לאחר ההתאבדות ביום חמישי 13.10, כבר הודיעה שכנעאן התאבד.
ביום שישי 14.10, שידרה תחנת הטלוויזיה הלבנונית UTV כתבה מאת העיתונאית הלבנונית `וורדה` (שם כינוי) הנחשבת כפרו סורית, אשר ספרה כי כאשר כנען צלצל אל התחנה וביקש להקריא הודעה בכתב, הוא נשמע רגוע ולא היה כל סימן שהוא עומד להתאבד. בשידור מסר כנעאן פרטים מדהימים על כך שראש ממשלת לבנון לשעבר ראפיק חארירי עסק באורח קבוע בשיחודם של פוליטיקאים סוריים, וכי הוא עצמו קיבל ממנו 15 מליון דולר. הכסף הועבר בהמחאות, וכי הוא צילם אותן לפני ההפקדה בבנק ושומר אצלו את העותקים בכספת. לפי הכתבה, מיד לאחר שכנעאו הקריא את ההודעה, הוא עזב משרד הפנים הסורי ונסע לביתו לבדו, כאשר הוא מסרב כי שומרי ראש יתלוו אליו. בבית הוא הלך לכספת הוציא משם אקדח `סמית ווסון` Wesson Smith , חזר ללשכתו, מרחק נסיעה של חמש דקות, ביקש להיות לבד בלשכה, וכאשר כל עוזריו יצאו ירה בפיו.
המקורות המודיעיניים של תיקדבקה מוסרים בידיעה בלעדית, כי דטלב מליס מבקש לבדוק את הנקודות הבאות, שהוצגו בשידור.
1. האם ההודעה שהתרכזה סביב הכפשת שמו של ראפיק חארירי על ידי הצגתו כגורם המעורב בפוליטיקה הפנימית הסורית יותר מאשר הסורים היו מעורבים בלבנון, הוכתבה לו על ידי מי שהוא בממשל הסורי. היחיד שיכול לתת הוראה כזו לכנעאן, הוא בשאר אסד עצמו. אסד יכול היה לנקוט צעד כזה אפילו במחיר השחרת פני הצמרת הסורית כחבורה של לוקחי שוחד.
הקטע בדבריו של כנעאן, שעורר את חשדו של מליס בכיוון הזה, הם דבריו של כנעאן על העתקי ההמחאות של חארירי הנמצאות בידו. תשלומי שוחד במזרח התיכון, ובייחוד בלבנון, אף פעם לא נעשו באמצעות המחאות, אלא רק על ידי העברת מזומנים.
2. לחילופין, האם ראזי כנעאן החליט למסור דברים אלה על דעת עצמו. עצם השידור לו האזינה כל הצמרת הסורית, כולל הנשיא, עורר את כעסם ואת חששם של המאזינים, איזה סודות נוספים כנעאן עומד לגלות, והם החליטו ככל שהשידור נמשך לחסל אותו.
3. האם כנעאן שידע כי תגובת הצמרת הסורית על שידור מעין זה, תהייה שהוא בגד בהם. החליט להתאבד בעצמו.
4. הכתבת הלבנונית גם סיפרה כי הגיע לידיה מידע לפיו `אשת חברה לבנונית בחוגי החברה הגבוה בביירות` בעלת סלון חברתי-פוליטי, שהכירה היטב את כנעאן ועמדה אתו בקשרים, מסרה כי כנעאן דיבר אתה כבר לפני כמה שבועות על החלטתו להתאבד. אשת החברה התקשרה כמה פעמים אל כנעאן בדמשק ושאלה אותו לשלומו. מהשיחות היא התרשמה כי כנעאן נרגע והוא אינו מתכונן לבצע את זממו. הנקודה שמליס מבקש לבדוק מאיזה מקור קבלה תחנת הטלוויזיה UTV את המידע הזה, והאם המידע לא הושתל בכוונה על ידי גורמי מודיעין סוריים כדי ליצור את הרושם כי כנעאן שקל להתאבד כמה שבועות לפני שהוא או מי שהוא אחר ירה בו. נתיחת הגופה יכולה לענות על שאלות ותמיהות אלה.