דרור להיסטריה!

תיקדבקה.עם כל הכבוד לוועדת וינגורד ולחבריה, איש במדינת ישראל לא היה זקוק למסקנותיה, שקבעו כי הממשלה, וצה"ל כשלו במלחמת לבנון, וישראל לא נצחה במלחמה, אפילו בנקודות. הכשלים המדיניים, הצבאיים, והאישיים במלחמה, דווחו במלואם בזמן אמת, יום יום במשך כל 34 ימי המלחמה על ידי תיקדבקה, שהיה היחיד שפרסם אז מידע זה. כבר חודשים רבים, היה ידוע כי הוועדה לא תפרסם שום מסקנות אישיות, בהתאם להודעותיה לבית המשפט העליון, כך שלא היה פלא גדול בכך כי ראש הממשלה אהוד אולמרט, והשופרים שלו, חיים רמון, ויוסף לפיד, הכריזו מיד על זיכוי המוחלט. מי שמכיר ועוקב אחר פרופ' דרור, התפלא בוודאי, כי האיש שתק במשך כל התקופה הארוכה בה הוועדה פעלה. זה לא אופיו, ולא צורת פעולתו. אמנם, כאשר התפרסמו ידיעות על וויכוחים ומשברים שונים שהתרחשו בוועדה, גם אם הם היו נכונים או לא נכונים, נמצא שמו של דרור במרכזם. אולם הוא עצמו לא דיבר, ושתק כדג. אולם לא לזמן רב.
זמן קצר, לאחר פרסום דו"ח הוועדה ב-30.1, החל הפרופ' דרור מדבר. צריך להבין ולדעת, כי הפרופ' דרור, לא ייתן להזדמנות כזו, להעמיד את עצמו במרכז הויכוח הפוליטי בישראל, לחמוק מידיו. זה הוא לחם חוקו, ונשמת אפו. ההיתממות המעושה שלו, כי עכשיו, לאחר סיום דיוני הועדה, הוא מדבר כאיש מדע המדינה צרוף וטהור, ולא כחבר של ועדת וינוגרד, שאיננה קיימת כבר, לא תעזור לכסות את המהלך-הראיון שלו, שנועד לחשוף לדעת הקהל הישראלית את עמדותיו הפוליטיות האמיתיות, לפני שהחלו דיוניי הוועדה, תוך הדיונים, ובעת כתיבת מסקנותיה.
על פרופ' יחזקאל דרור אין מה להתפלא. אבל על ההיסטריה של הפוליטיקאים הישראלים יש ויש על מה להתפלא. מלבד ח"כ זהבה גלאון ממר"צ, אף חבר כנסת אחד לא ניסה לזרז את עבודת הוועדה, ולא להפוך את הדיונים שלה, או לפחות את חלקם לפתוחים. עד היום, אין בידי שום איש במדינה, כלים לשפוט ולשקול מה הובא לפניה ומה לא, ולכן ספק אם יש מי שהוא שמבין בדיוק את מסקנותיה, הכבדות והמעורפלות. הפוליטיקאים הישראלים שיתפו פעולה לאורך כל הקו עם קשר השתיקה של הועידה, ועם הידיעה הברורה שלא יהיו לה מסקנות אישיות. המרב שהדברים הפרובוקטיביים, של פרופ' יחזקאל דרור, מצביעים עליהם, הוא הרמה של חלק מחברי הוועדה, לא כולם, שלא היו מתאימים לתפקידם. אבל הרי זו הסיבה מדוע הם מונו. את הפלת הוועדה, הצעקות, והמחאות הפוליטיות, היו צריכים לעשות בספטמבר 2006, כאשר היא מונתה, ולא היום, בראשית 2008.

Print Friendly, PDF & Email