האויב של קלינטון- אסאנג': איום ריק? או-עינוי סיני?

ההופעה האומללה של  ג'וליאן אסאנג' Julian Assange, העומד בראש אתר החשיפות 'וויקיליס'  WikiLeaks, ביום ג' 4.10 במסיבת עיתונאים בברלין, לה חיכו בארצות הברית, כדי לראות באם הוא עומד לפרסם חומר נגד המועמדת הדמוקרטית לנשיאות הילארי קלינטון, נסתיימה בכלום.
מלבד להכחיש כי יש לו כוונה להרוס את קלינטון, כפי שפורסם ערב מסיבת העיתונאים, בחר אסאנג' בדרך מוזרה הדומה לשיטת העינויים הסינית. טיפה, ועוד טיפה אחת של רעל.
אסאנג' הודיע כי מעתה ועד לבחירות ב-8 בנובמבר, וגם בחמשה השבועות שלאחר מכן-ביחד במשך 10 השבועות הבאים, הוא יפרסם כל שבוע חומר הנוגע למערכת הבחירות בארצות הברית, על נושאי מלחמות, נפט  חברת גוגל,  ושלוש ממשלות-שאת זהותן לא פירט. אסאנג' אמר, כי בסה"כ יפרסם 1 מיליון מסמכים.   
במילים אחרות, אסאנג' מעמיד את עצמו ואת אתר 'וויקיליס' בעמדה לפיה במרוץ לנשיאות ארצות הברית משתתפים שלושה גורמים: קלינטון, טראמפ ואסאנג', או לחילופין: המפלגה הדמוקרטית, המפלגה הרפובליקנית, ו'וויקליס'.
האם הדבר נעשה כתעלול מתוחכם, או בגלל שלאסאנג' אין למעשה זה חומר אותו הוא יכול לפרסם?  את זה נוכל לדעת רק בארבעה השבועות הבאים שעדיין נותרו למערכת החריות האמריקנית.
קודם לכן פרסמנו את הדברים הבאים:       
לא צריך להיות פוליטיקאי ממולח כדי להבין, כי ההתקפות הבלתי פוסקות בימים האחרונים של המועמדת הדמוקרטית לנשיאות הילארי קלינטון על המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ, נועדו  למטרה שונה לגמרי, ששמה הוא ג'וליאן אסאנג' Julian Assange, העומד בראש אתר החשיפות 'וויקיליס'  WikiLeaks.
האסטרטגיה של קלינטון ויועציה היא 'להטביע' את דעת הציבור האמריקנית בים של פרסומים שליליים על טראמפ, כמו העובדה שהפסיד בשנת 1995 כמעט מיליארד דולר, דבר שאפשר לו לא לשלם מיסים במשך 18 שנה, כדי שאלה יסיחו את תשומת הלב מהחומרים העומדים להתפרסם ביום ג' 4.10 בברלין, על ידי ג'וליאן אסאנג' על הילארי קלינטון.
חוגים המקורבים לג'וליאן אסאנג' מעריכים, כי החומר שיתפרסם ייפגע קשה מאוד בקלינטון ויביא להפלתה כמעומדת המפלגה הדמוקרטית עוד לפני שייערכו הבחירות לנשיאות בארה"ב ב-8 לנובמבר.  אסאנג' עצמו מאופק וזהיר  יותר. הוא אומר, כי הכול תלוי כיצד הפרסומים יתפשו בדעת הקהל האמריקנית ואיזה הד ותפוצה תהייה להם.
הקרב בין ג'וליאן אסאנג' ובין הילארי קלינטון, איננו חדש, והוא נמשך כבר לפחות שש שנים מאז 2010. מבחינות רבות הקרב הזה אשר יגיע לשיאו הוא למעשה הקרב הפוליטי האמיתי במערכת הבחירות האמריקנית, ולא העימותים המכופתרים, המבוימים, והמכובדים למראה של שני המעומדים לנשיאות וסגניהם.
מדוע אסאנג' שונא כל כך את הילארי קלינטון ומוכן לעשות הכול כדי להביא להפלתה, ולמנוע ממנה מלהיבחר להיות נשיאת ארצות הברית?
התשובה לכך היא פשוטה מאוד. מזווית הראייה המיוחדת שלו הנשענת על המסמכים שהוא משיג, אסאנג' רואה בקלינטון אחת הנשים בעלת עמדת השפעה בעולמנו, כאישה מושחתת ביותר המחרחרת מלחמות בחלקי העולם השונים.
מה שקלינטון קוראת דיפלומטיה-ומציגה אותה ככרטיס הביקור העיקרי שלה בבחירות, אסאנג' קורא לכך מניפולציה מושחתת ומסוכנת לדמוקרטיה ולשלום העולם.
הקרב הראשון בין השניים נערך ב-2010 כאשר אסאנג' פרסם את מה שמכונה 'קייבלגייט'   CableGate על משקל פרשת ווטרגייט Watergate  המפורסמת שהביאה להתפטרותו של הנשיא ריצ'רד ניקסון. הפרסום כלל חילופי תשדורות ומסרים בין הסטייט דפרטמנט בושינגטון ואישים ברחבי העולם בשנים 1966 ו-2010. המסמכים פורסמו בשתי קבוצות, אחת ביולי 2010 עסקה בעיקר במלחמת אפגניסטן. קבוצת המסמכים השנייה פורסמה באוקטובר 2010 ועסקה במלחמת עיראק.
הפרסומים האלה הביאו לנזק קשה מאוד לקשרי המודיעין של ארצות הברית מאחר והם לא חשפו רק שמות של סוכנים ואנשים ברחבי העולם אשר שיתפו פעולה עם וושינגטון וקיבלו ממנה כספים או טובות הנאה שלטוניות, אלא חשפו כיצד המנגנונים המדיניים והמודיעיניים של ארצות הברית פועלים ברחבי העולם כדי לכפות את מדיניותם.
השבוע ביום שני 3.10, פרסם אסאנג' מעין פרומו לפרסום הגדול שלו ביום ג'.
מסמך פנימי של הסטייט דפרטמנט שהוא סיכום של ישיבה שנערכה ב-23 לנובמבר 2010, שם נערך דיון בהשתתפות של שרת החוץ הילארי קלינטון, על הנושא: כיצד לעצור את אסאנג' ואתר 'ויקיליקס'.

בישיבה העלתה קלינטון את האפשרות לחסל את אסאנג' באמצעות תקיפה של מזל"ט אמריקני. “Can’t we just drone this guy?” Clinton asked . 
במילים אחרות, קלינטון העניקה בשאלתה לאסאנג' מעמד של טרוריסט מבוקש, שיש לחסלו בכל מחיר.
לבסוף הוחלט בישיבה, כי צריך לקבוע פרס כספי גבוה של כ-10 מיליוני דולרים שיביא להסגרתו  של אסאנג' לארצות הברית.
אנחנו אף פעם לא נדע אם הצעה-שאלה זו של קלינטון מלפני שש שנים היא שהביאה להחלטתו של אסאנג' לדחות ביום ב' השבוע את הופעתו של מרפסת שגרירות אקוודור בלונדון, שם הוא עמד לפרסם את החומר החדש נגדה. ( אסאנג' נמצא בשגרירות חמש שנים, לאחר שקיבל שם מקלט פוליטי מפני בקשת הסגרה של שבדיה שנידונה ואושרה על ידי בתי המשפט בבריטניה.)
אחרי הכול, היום לא קשה לחסל אדם העומד על מרפסת פתוחה באמצעות מזל"ט, רחפן, או צלף-רוצח שכיר. אפילו הדברים האלה הן תיאוריית קונספירציה פרועה, הרי אין ספק שהם הוסיפו גוון תיאטרלי של מתח לכל הפרשה הזאת.
ההתנגשות השנייה הגדולה בין אסאנג' לקלינטון הייתה ביולי השנה, ערב וועידת המפלגה הדמוקרטית, שאישרה את מועמדותה של קלינטון לנשיאות.  אסאנג' פרסם  20,000 אי-מיילים  של המפלגה הדמוקרטית אשר הראו כיצד המנגנון של המפלגה, ולא הבוחר האמריקני, קבעו  כי קלינטון תנצח בבחירות ולא יריבה ברני סנדרס Bernie Sanders.
במילים אחרות, המנגנון של המפלגה הדמוקרטית יודע היטב איך מביאים לתוצאות שונות של מערכת בחירות, בניגוד לדעת הרוב. קלינטון כמובן הצליחה להרחיק ממנה האשמות אלה על ידי זה שהביאה לשורה של התפטרויות של בכירים במפלגה שקיבלו את האחריות לפעולות אלה מבלי שערבבו בהן את שמה.
בארבעת החודשים שעברו מאז פרסום זה נרמז לא פעם על ידי חוגים המקורבים לאסאנג', כי  סאת ריץ' Seth Rich,שעבד במטה הבחירות של קלינטון, ונרצח בירייה אחת בגבו,  בעת שהלך ברחוב מרכזי בוושינגטון ב-10 ביולי השנה, מבלי שהרוצח נתפס עד היום, הוא האיש שמסר לאסאנג' את האי-מיילים של המפלגה הדמוקרטית.
ונשארה כמובן הנקודה בה הילארי קלינטון, ולא רק היא, אלא גם חוגים בגופי המודיעיניים האמריקנים, מאשימים את אסאנג' כי הוא פועל בשירותם של גופי המודיעין הרוסיים, וכי זו הדרך של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין להתערב ולהכתיב את תוצאות הבחירות לנשיאות.
הבעיה העיקרית של טענה זו, שנועדה כמובן לקעקע את אמינותם של אסאנג' והאתר 'וויקיליס', שאף פעם אחת לא הובאה עובדה אחת שתאשר טענה זו, ולו חלקית.