האולטימאטום נפל כרעם ביום בהיר בירושלים.

תיקדבקה: חוטפיו של החייל גלעד שליט הודיעו ביום שני כי הם מציבים אולטימאטום לישראל למלא עד יום שלישי 4.7, שעה 03:00 לפנות בוקר, זמן גריניץ`,6:00 בבוקר לפי שעון ישראל, את דרישותיהם לשחרור 1500 אסירים ואסירות פלסטיניים. החוטפים לא אומרים איזה צעדים הם ינקטו אם ישראל לא תענה לאולטימאטום. אולם ההודעה כוללת איומים סמויים כמו שאם האולטימאטום לא ייענה `נראה את המקרה כסגור`. או, במידה והדרישות לא ייענו, `האויב ישא באחריות המלאה לתוצאות`. אחת הדרישות של החוטפים הייתה להפסיק את הפעולה הצבאית הישראלית ברצועת עזה. על האולטימאטום חתומים החמס- גדודי עיז א-עדין אל קסאם, וועדות ההתנגדות העממית, וצבא האיסלם- שהוא אל קעידה פלסטין.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה: אין ספק כי האולטימאטום הוא שלב נוסף במלחמת העצבים המתנהלת בין ישראל הפלסטינים, והחמס, וכי בשלב זה עדיין לא נשקפת סכנה לשלומו של גלעד שליט. המדובר באולטימאטום ראשון שאחריו יבואו עוד רבים, כולל הארכת מועדי הפקיעה של האולטימאטומים. אולם עצם העובדה כי החוטפים מפרסמים אולטימאטום כזה, כאשר כוחות צה"ל פועלים בתוך דרום וצפון רצועת עזה, חוזרת ומדגישה את הבעייתיות בדרך המדינית והצבאית מלאת הסתירות בה מטפלים ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר הביטחון עמיר פרץ במצב הביטחוני, ואיך דרך זו נתפשת בעיני הפלסטינים.
מצד אחד מכריזים המנהיגים הישראלים כי `אין ולא יהיה משא ומתן עם החמס והחוטפים,` וכי `לא ישוחררו אסירים תמורת החייל החטוף`. מהצד השני, באמצעות שורה של מגעים חשאיים מנהלת הצמרת הישראלית משא ומתן עקיף עם החמס, בו נרמז כי ישראל מוכנה לשחרר אסירים. בעיני החמס והפלסטינים משדרת מדיניות כזו הססנות וחולשה. אותה מדיניות נוקטים אולמרט ופרץ בפעילות הצבאית של צה"ל ברצועה. למרות הדיבורים הרמים והדיווחים המופרזים על ההיקף האמיתי של הפעילות, עד עכשיו מבחינים ומבינים הפלסטינים ממנה שלוש נקודות עיקריות.
1. מאז חטיפת החייל ב-25.6, ישראל לא בצעה אפילו פעולה אחת ישירה שמטרתה יהיה לנסות לאתר את מקום מחבוא החייל, או ליצור לחץ צבאי על החוטפים. כל הפעולות שבוצעו בכיוון זה היו עד עכשיו מדיניות, שלא נשאו פרי.
2. הפעולות הצבאיות הישראליות שנערכו עד כה הן מאוד מצומצמות וסמליות, ולמעשה כוחם הצבאי של הפלסטינים ברצועה לא נפגע כלל.
3. הפלסטינים גם אינם מתרשמים כי הלחץ הבינלאומי שישראל ניסתה לבנות מסביב להם ולסוריה באמת פועל. להפך, הפלסטינים, רואים בדבריה של שר החוץ האמריקנית קונדוליסה רייס מיום א 2.7, אל ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט, כי ישראל חייבת למנוע משבר הומניטארי ברצועת עזה, אות אזהרה של וושינגטון לירושלים שלא להרחיב את היקף הפעולה הצבאית הישראלית.
מעודדים מהתפתחויות אלה, הגיע החמס ב-24 השעות האחרונות למסקנה כי אם אין מנוס מהתנגשות צבאית עם ישראל מוטב כי זו תחולל מה שיותר מוקדם, כל זמן שהחייל החטוף נמצא בידיהם והמודיעין הישראלי איננו מצליח לגלות את מקום מחבואו. מאחר וחייו של גלעד שליט מהווים את הקלף הצבאי החזק ביותר שנמצא בידיהם.
מה שאהוד אולמרט ועמיר פרץ היו צריכים להבין הוא כי במצבים צבאיים ומדיניים כאלה אין וואקום. ואם נוצר וואקום, כמו הכישלון המצרי המוחלט בניסיון להביא לשחרור החייל, הרי הצד הנע במהירות ובזריזות וממלא את הוואקום הזה, הוא הצד המכתיב את כללי המשחק. בפרסום האולטימאטום, החמס מילא את הוואקום הצבאי והמדיני לפני אולמרט ופרץ.