האיום של השמאל הישראלי על אהוד ברק אינו ממשי. אמנון שחק מתכוון להיכנס כשותף לעסקיו של יוסי גינוסר ולקשריו עם הפלסטינים.

שר המשפטים הישראלי יוסי ביילין אומר בוושינגטון, כי נותרו רק 50 יום, עד צאתו של הנשיא ביל קלינטון מהבית הלבן להשגת הסכם עם הפלסטינים. כאילו בעוד 100 יום, אם כל הצדדים רוצים, אי אפשר להשיג הסכם. אולם האמת שונה, מקורות תיקדבקה בוושינגטון מוסרים כי המטרה העיקרית של בואו של יוסי ביילין לבירה האמריקנית, לא היה לקדם את המו"מ בין ישראל והפלסטינים אלא כדי להפגש עם סנדי ברגר, היועץ לביטחון לאומי במטרה לבדוק האם החוגים הליברלים-שמאליים של החוף המזרחי והמערבי בארצות הברית, בעיקר בניו יורק, לוס אנג`לס וסאן פרנציסקו, יהיו מוכנים לתמוך בהקמתו של גוש שמאלי חדש בישראל שהוא יעמוד בראשו . ביילין מעריך ובצדק, כי לא משנה מי יכנס לבית הלבן או לא, ג`ורג בוש או אל גור, ביל קלינטון ינסה לקבל על עצמו את הנהגת חוגים אלה. האיש שיעזור לביל קלינטון במשימה זו יהיה, סנדי ברגר. זו גם הסיבה מדוע סנדי ברגר דאג להפגיש את יוסי ביילין עם הנשיא קלינטון לשיחה קצרה.
באורח עקרוני, קיבלו קלינטון וברגר את הרעיון לתמוך בביילין במאבקו לזכות בראשות גוש זה, אולם הם גם אמרו לו כי הם לא יוכלו לפעול בעניין זה לפני חודש מאי השנה, לאחר הבחירות הכלליות בישראל גם הם זקוקים לזמן להתארגן לאחר צאתם את הבית הלבן. גם עוזי ברעם מנסה לבחון במים האחרונים את מועמדותו לראשות גוש שמאלי או גוש שלום. לשם כך נפגש בסוף השבוע עם יוסי שריד. אולם הסיכויים לכך קלושים. כל זמן שאהוד ברק עומד בראש מפלגת העבודה, אין לעוזי ברק לעשות שם. האיבה האישית בין שני האנשים היא עמוקה ואינה ניתנת לגישור. כל מה שהוא יכול לעשות הוא לשמור על כוחותיהם ועמדותיהם של האנשים הקרובים אליו. אולם עם עוזי ברעם יעזוב את מפלגת העבודה לטובת גוש שמאלי, מעט מאוד מתומכיו ילכו אחריו.
אישות אחרת הרואה את עצמה מועמדת לראש גוש כזה הוא שר התיירות והרמטכ"ל לשעבר אמנון שחק. שחק רוצה לחבוש שני כובעים, כובע הפוליטיקאי והכובע של איש העסקים. למקורות הפוליטיים של תיקדבקה נודע, כי שחק מנהל כבר כמה שבועות מו"מ מתקדם עם איש העסקים הישראלי, הידוע בקשריו העסקיים עם הצמרת הפלסטינית יוסי גינוסר, להצטרף למערכת העסקית שלו כשותף. המו"מ לא הסתיים בעיקר בגלל מחלתו של יוסי גינסור והניתוח שהיה צריך לעבור באחרונה.
בינתיים בגלל מחלתו, הפסיק יוסי יגנוסר גם המגעים השוטפים שהיו לו עם יאסר ערפאת. גינוסר הציע לערפאת כי במקומו יגיע אליו אמנון שחק. ערפאת הסכים, יוסי גינוסר פנה אל ברק והודיע לו כי עראפת מבקש כי בינתיים עד להחלמתו יהיה זה שחק שיקיים את המגעים אתו. אהוד ברק לא התנגד. זו הסיבה, שאמנון שחק, נוסע עתה מידי פעם לראות את עראפת וזו גם הסיבה בגללה, שחק, בישיבות הממשלה, מצביע בעקביות כנגד כל פעולה צבאית או החמרה בסנקציות נגד הפלסטינים. נראה כי היווצרות מצב זה נטעה בלבו של שחק את ההכרה כי הוא יוכל גם להשאר בפוליטיקה וגם לצאת לעולם העסקים בעת ובעונה אחת.
בכל אופן במצב זה של דברים, נראה כי "האיום" שהודלף בסוף השבוע, כאילו השמאל הישראלי נתן לאהוד ברק אולטימטום להשיג הסכם עם הפלסטינים עד 20 בינואר, יום צאתו של הנשיא קלינטון מהבית הלבן, הוא אולטימטום ריק מתוכן שאינו מרשים ביותר את אהוד ברק.