האיראנים פנו למסלול מהיר של פיתוח פצצה, נשק גרעיני, כולל נשק רדיואקטיבי 'מלוכלך', המבוססים על פלוטוניום ולא על אורניום מעושר.

בלעדי ומיוחד למקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה: נשיא איראן אחמדי-נז'אד הכריז ביום ד' 7.11, כי התוכנית הגרעינית האיראנית השיגה את מטרתה העיקרית, והיא מפעילה עתה 3000 צנטריפוגות להעשרת אורניום. מדעני גרעין אומרים כי כמות כזו של צנטריפוגות יכולת להעשיר כמויות של אורניום, המספיקות לייצור של פצצה גרעינית אחת בשנה. המקורות האיראנים של תיקדבקה מדווחים כי זה לא היה מקרה שאחמדי-נז'אד בחר את העיר הצפונית בירג'נד Birjand, להשמעת הצהרה זו. האיראנים חנכו והפעילו, בשבועות האחרונים, ליד העיר הנמצאת קרוב לגבול איראן-אפגניסטן, בסיס אווירי איראני חדש. מטרת הבסיס, לאפשר פעולות אוויריות איראניות נגד כוחות ארה"ב, ונאט"ו, באפגניסטן, בעת התקפה צבאית אמריקנית על מתקני התוכנית הגרעינית האיראנית. בהתפתחות נוספת כינס ראש הממשלה אהוד אולמרט, ביום ה', את הקבינט המדיני-ביטחוני בדחיפות ובפורום מצומצם, כדי לדון במשמעויותיו של מידע מודיעני חדש שהגיע בדבר הנשק הגרעיני שבידי איראן.
המקורות הצבאיים ובוושינגטון של תיקדבקה מדווחים כי בשבועיים האחרונים הגיעו מומחי המודיעין האמריקני העוקבים אחר התוכנית הגרעינית האיראנית למסקנה, כי עתה, לאחר תקיפת המתקן הגרעיני הסורי בידי ישראל ב-6.9, ובדיקת כל החומרים והפרטים הקשורים להתקפה זו ומה שהתרחש בה, ולאחריה, אין ספק כי האיראנים פנו למסלול של פיתוח פצצה, נשק גרעיני, כולל נשק רדיואקטיבי 'מלוכלך', המבוססים על פלוטוניום ולא על אורניום מעושר.
המידע הועבר לידיעת השרים לפני הדיון, כדי שיוכלו להתכונן אליו. הדחיפות בדיון מצביעה על כך כי המדובר במידע המוסר על התפתחויות משמעותיות, אם לא דרמטיות, בתוכנית הגרעינית האיראנית החשאית הצבאית.
רמז למידע ולהתפתחויות אלה אפשר היה למצוא בדבריו של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל יוסי ביידץ, בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת ביום ג' 6.11, כי איראן יכולה להשיג נשק גרעיני בעוד שנתיים, תוך 2009. קודם לכן הייתה הערכת אמ"ן כי איראן יכולה לפתח פצצה גרעינית רק ב-2010 או 2011המקורות שלנו מוסרים, כי האמריקנים הגיעו בנושאים אלה ל-3 מסקנות עיקריות:
1. התקיפה הישראלית בסוריה, חשפה באופן סופי, את העובדה שלאיראן יש תוכנית גרעינית צבאית חשאית. בישראל עובדה זו ידועה כבר לפחות 3 שנים, אולם גם בידי שירותי המודיעין הישראליים לא הייתה עד התקיפה בסוריה, מידע שיכל להוכיח טענה זו. ביסוסה של עובדה זו והכרתה על ידי הגופים הבינלאומיים, עומדת במרכז הוויכוח הניטש בימים האחרונים בין ארצות הברית, ישראל, והד"ר מוחמד אל ברדעיי, ראש הסוכנות לאנרגיה גרעינית שליד האו"ם בווינה ה-IAEA.
אם ברדעיי יקבל את הקביעה האמריקנית-ישראלית הזו, הוא יודה בכך כי כל המנגנון העצום הזה של הוועדה היושב בווינה בבנייני ענק, ושתפקידו לעקוב אחר ההתפתחויות הגרעיניות בעולם, ולהתריע עליהן, נכשל באחרונה פעמיים, בצורה קשה, במילוי תפקידו. פעם אחת באיראן, ופעם שנייה בסוריה. כשלון זה, יוכיח סופית, כי ברדעיי ממלא את תפקדיו, ככלב השמירה על הפצת הגרעין בעולם, לא על סמך שיקולים מקצועיים גרעיניים, אלא על סמך שיקולים פוליטיים אישיים.
זו הסיבה מדוע, למרות הפרסומים האמריקנים והישראליים בפרשת התקיפה בסוריה, ברדעיי מסרב לשלוח צוותי פקחים של הוועדה לאנרגיה גרעינית לבדוק את 2 האתרים בסוריה שישראל תקפה. ברדעיי יודע כי צוותים אלה יחזרו ובידיהם יכולה להיות רק תשובה אחת: באתרים שהותקפו נערכה פעילות גרעינית הקשורה בפלוטוניום.
2. ההנחה המודיעינית האמריקנית והישראלית היא, כי אם סוריה התקדמה בתחום הפלוטוניום, ממנו אפשר להפיק במהירות נשק רדיואקטיבי, כלומר פצצות 'מלוכלות', הרי שבידי איראן מצויים כבר היום, כלי נשק רדיואקטיביים 'מלוכלכים', וההתקדמות שלה לקראת פיתוח נשק גרעיני מפלוטוניום היא הרבה יותר מהירה, מאשר העריכו קודם לכן.
הערכה כזו דורשת, הערכות צבאית שונה מצד ארצות הברית באזורי המפרץ הפרסי והים התיכון, והערכות שונה מצד צה"ל, כדי לקדם אפשרות של שימוש נשק רדיואקטיבי מלוכלך, לא רק ישירות על ידי איראן, אלא גם על ידי גורם שלישי, טרוריסטי, אליו איראן יכולה להעביר נשק כזה.
3. התפתחויות אלה, קובעים מקורות המודיעין, זורקת אור חדש לגמרי על מקומו וחשיבותו של מתקן המים הכבדים שהאיראנים מקימים עכשיו באראק Arak, שבמרכז איראן. מתקן זה שתפקידו להפיק פלוטוניום, הופך להיות החוליה המרכזית בפיתוח הנשק הגרעיני האיראני המבוסס על פלוטוניום.