הותר לפרסום: מחבל שחדר מלבנון הוא שהניח את המטען בצומת מגידו. המחבל חוסל. האם החלטתם של איראן וחיזבאללה לפתוח במערכה של מטעני צד בתוך ישראל  תביא לתגובה צבאית ישראלית?

ביום רביעי 15.3 בשעה 18:00 בערב הותר לפרסם, כי המחבל שהניח ביום שני את מטען הצד בצומת מגידו חדר לישראל מלבנון. הוא נשא אתו מטען צד מסוג המטענים בהם משתמש חיזבאללה והיה לבוש בחגורת נפץ, באקדח וברימון יד. לאחר שהפעיל את מטען הצד בצומת מגידו ברח המחבל פנימה לתוך ישראל שם הצליח לתפוס טרמפ במכונית שנסעה צפונה לעבר גבול לבנון. כוחות של השב"כ שהיו כבר במרדף אחריו עצרו את המכונית ליד היישוב אדמית והמחבל ירד ממנה. כאשר לוחמי השב"כ ראו מצידו תנועה שמטרתה היה להפעיל את חגורת הנפץ הם ירו והרגו אותו.

קודם לכן, כמה שעות לפני הפרסום פרסמנו דברים אלה:
בימים שני ושלישי 14-13.3 כינס שר הביטחון יואב גלנט התייעצויות ביטחוניות של צמרת צה"ל וגופי המודיעין הישראלים. בהתייעצויות  השתתפו הרמטכ"ל רב אלוף הרצל הלוי, ראש השב"כ רונן בר, ראש אגף המבצעים בצה"ל אלוף עודד בסיוק, ראש אמ"ן אלוף אהרון חליוה ובכירים נוספים במערכת הביטחון.
גורמי הביטחון השונים הציגו לגלנט ממצאים ראשונים מחקירת האירועים. לא צוין באיזה אירועים מדובר.
בסיום הדיוניים פורסם כי שר הביטחון הנחה להמשיך במאמצים להבטחת שגרת החיים של אזרחי המדינה.
לפי דרישתו של גלנט הוטל איפול מוחלט על האירועים או על האירוע שהובילו להתייעצויות אלה. בשנים האחרונות לא זכור על איפול חמור ומוחלט כזה. 
בהופעה בכנסת ביום שני אמר רב אלוף במיל. גדי אייזנקוט  בפני מליאת הכנסת, כי 'צה"ל נמצא על פרשת דרכים, ואנחנו נמצאים היום באחת התקופות הביטחוניות החמורות ביותר בעיניי מאז מלחמת יום כיפור ( 1973). לא כהפחדה, אלא כהבנה, והערכה של מציאות על סמך מודיעין ועל סמך קריאת המציאות, גם בזירה האיראנית, גם בפלסטינית, וגם בלבנון'.
הוא לא מסר פרטים נוספים.
במקביל, ארעו בישראל שני מעשי טרור, שהדליקו מנורות אדומות בצה"ל ובמערכת הביטחונית.
ב-8 למרץ התלקח בגלל תקלה טכנית מטען חבלה באוטובוס שנסע בעיר הקטנה ביתר עילית הנמצאת דרומית לירושלים ומול הכפר הפלסטיני חוסאן. כוחות הביטחון שהגיעו למקום הורו מיד לכל תושבי העיר להסתגר בבתיהם וכוחת צבא עברו מבית לבית ובדקו באם גם שם לא הונחו מטענים. לאחר סיום הבדיקה לא נמצאו מטענים נוספים. סגירת עיר שלמה ובדיקת כל אחד מבתיה היא אירוע ללא תקדים בישראל.
ארבעה ימים לאחר מכן התפוצץ מטען צד בכביש ליד מגידו בצפון ישראל. ערבי ישראלי נפצע קשה.  בדיקות העלו כי המטען במגידו זהה למטען שהתלקח בביתר עילית. 
המרחק בין מגידו לביתר עילית הוא 133 ק"מ. במילים אחרות, הטכנולוגיה לייצור מטעני צד, התפשטה מדרום ישראל אל צפונה.
ביום ד' 15.3, פרסם הארגון הפלסטיני 'כוחות הגליל' The Galilee Forces Quwat al-Jalil, שמרכזו בדמשק הודעה האומרת כי אנשיו הם שהניחו את מטען הצד במגידו, וכי כוחותיו מוכנים לפגוע במטרות נוספות בישראל. כדי לחזק את דבריהם פירסם ארגון הטרור הנתמך על ידי איראן וחיזבאללה תמונה של רקטות מוכנות לשיגור לעבר ישראל. ( התמונה מופיעה בראש הכתבה.)
קבוצת טרור זו מהווה את הזרוע הצבאית  של  'התנועה לשיבה של הפלסטינים', Movement of the Youth of the Palestinian Return -Harakat Shabab al-Oudat al-Falastinia.
כל זה מחזק את ההשערה כי איראן וחיזבאללה החליטו להתערב בטרור הפלסטיני ובניסיונות להצית אינתיפדאדה שלישית באמצעות הפעלת מטעני צד באוטובוסים ובצידי כבישים מרכזיים בישראל.
האם שרשרת אירועים אלה היא שהביאה להתייעצויות שנשמכו יומיים בצמרת הצבאית והמודיעינית הישראלית? האם אירועים אלה הביאו לדבריו של אייזנקוט  כי אנחנו נמצאים היום באחת התקופות הביטחוניות החמורות ביותר בעיניי מאז מלחמת יום כיפור?
על התשובה לכך מוטל איפול מוחלט.