האם ישראל מוכנה לכך כי תמורת הסדר ברצועה יורשה לחמאס לחדש את פעילותו הפוליטית והדתית ביהודה ושומרון? צה"ל: התשובה היא כן!

כאשר ביום שישי זה 29.11, תהייה הפעם השלישית ש'הפגנות השיבה' מול גדר המערכת בעוטף עזה אינן מתקיימות, וברצועה מתקיימים דיוניים לקיים אותן פעם בחודשיים, סימן שיש סיכוי כי בסופו של דבר ההפגנות-ההתקפות האלה על כוחות צה"ל  שהחלו על-ידי החמאס בסוף חודש מרץ 2018 מגיעות, לאחר כ-20 חודשים, סוף סוף לסיומן.

באווירה הפוליטית הטעונה בישראל, שום איש, או גורם בישראל, לא יעניק קרדיט לעובדה, כי הגורם העיקרי שהביא לכך היא מדיניות העברת הכסף הקטארי מידי חודש לחמאס ולמשפחות נזקקות בעזה.
העברת הכסף והאישור שישראל נתנה לכך, שימשו את מתנגדי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שטענו כי אם הם יעלו לשלטון בירושלים 'הכסף במזוודות לא יועבר יותר'.
מבקריו של נתניהו כמובן הסתירו את העובדה, כי צמרת צה"ל היא זו שתמכה  ודחפה מהלכים אלה במשך כל תקופה זו.  
אבל עכשיו, כאשר הכסף הזה הופך להיות הגורם הראשי בהתפתחויות הפוליטיות אצל הפלסטינים, ולא רק בעזה, אלא גם ברמאללה בחוגי הרשות הפלסטינית, והוא הגורם הראשי בגללו החמאס החל סוף סוף אוכף את הפסקת ירי הטילים לעבר דרום ישראל, כול המבקרים שותקים.
אולם צריך מיד לסייג ולציין, כי לא כל ההתפתחויות בעזה וברמאללה, הן חיוביות לישראל.

השבוע,  ביקר נשיא טורקיה ראסיפ טאיפ ארדואן, ביום שלישי 26.11 בקטאר, כאשר הוא חונך בסיס צבאי טורקי חדש שהוקם שם במטרה לעזור לשליט נסיכות הנפט והגז השייח' תאמים אל-תאני, להתמודד עם האיומים הצבאיים של סעודיה ואיחוד נסיכויות הנפט ה-UAE על שלמותה הטריטוריאלית של קטאר.
אולם במרכז שיחותיו עם אל-תאני, עמדה דווקא שאלת הבחירות לפרלמנט ולנשיאות הפלסטינית. טורקיה וקטאר, כלומר ארדואן ואל-תאני מקדמים עתה יוזמה לפיה שבמקום שהפת"ח והחמאס, או יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, ומנהיג החמאס איסמעיל הנייה ימשיכו בעימות האינסופי ביניהם, דבר המונע כבר 12 שנה עריכת בחירות ברשות הפלסטינית, הם יסכימו ביניהם מה תהיינה תוצאות הבחירות.

לפי הסדר טורקי-קטארי זה, הפת"ח יזכה ברוב בבחירות האלה, ואילו החמאס יהיה במיעוט, שייקבע מראש. אולם תמורת הסכמה להסדר שכזה יתרחשו עוד שני מהלכים:
1. הרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן תחזור ותקבל לידיה חלק מהשלטון האזרחי ברצועת עזה, כולל האחריות המלאה למימון פעולותיה ברצועה, ובמקביל, החמאס יורשה להמשיך ולהחזיק בכוחות הצבאיים ובכוחות הביטחון הפנימיים ברצועה.     
2. תמורת הסכמת החמאס להסדר זה, אבו מאזן והפת"ח יסכימו לאפשר למנגנוני החמאס הפוליטיים והדתיים לחזור ולחדש את פעולותיהם בשטחי הרשות בגדה המערבית.
גם נשיא טורקיה ארדואן וגם השייח' אל תאני הודיעו כי הם מוכנים להיות ערבים כלפי החמאס והפת"ח לקיומו של הסכם כזה.

במקביל לביקורו השבוע של ארודאן בעזה, ביקר שם השבוע גם ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן כאשר הקטארים מוסרים לו מכתב אישי בן חמישה עמודים שנשלח לו באמצעותם מנהיג החמאס ברצועה איסמעיל הנייה.
במכתב מפרט הנייה את תנאיו להסכמת החמאס להסדרים אלה.
אבו מאזן השתמש במכתב זה ובצורך לעיין בו כתירוץ להתחמק ממתן תשובות ברורות האם הוא מסכים ומקבל את ההסדר הטורקי-קטארי, או האם הוא דוחה אותו בחלקו, או מלואו.

אולם בינתיים, החמאס הורה לכל מנהיגיו האזרחיים והצבאיים, להתחיל להיערך לבחירות הפלסטיניות ולהפסיק את כל התבטאויותיהם הפומביות.
כדי שכולם יישמעו להוראה זו התקשר נשיא טורקיה ארדואן אל יחיא סינוואר, והורה לו להפסיק לנאום ובייחוד להפסיק להעלות את שמה איראן בכל נאום שהוא נושא.
החמאס מצידו גם הורה לאנשי הזרוע הצבאית שלו לאכוף בקפדנות את ההוראה שלא משגרים יותר טילים לעבר מטרות בישראל. הוראה זו נאכפת לאחרונה בייחוד על אנשי הג'יהאד האיסלמי. צעד נוסף של החמאס היה הפסקת 'הפגנות השיבה' לאורך גדר מערכת ברצועה.
ישנן עוד בעיות מרובות וקשות שעל נשיא טורקיה ארדואן ושליט קטאר אל-תאני לפתור בטרם תושג הסכמה מלאה בין החמאס לפת"ח, ובין אבו מאזן והנייה, אולם בינתיים בשלב זה נראה, כי הם עלו על הדרך אשר יכולה להביא להסכם שבמסגרתו יפסקו ירי הטילים וההפגנות נגד ישראל.

אחד הסימנים  החיצוניים הבולטים להתפתחויות אלה השבוע היו התחלת העבודות להקמת בית חולים אמריקני גדול במעבר ארז, אשר ישרת את אוכלוסיית הרצועה ויפסיק את התלות המוחלטת של תושביה בבתי חולים במצרים ובישראל. מקורות המימון של הקמת בית החולים הזה לוטים בערפל של מערכת היחסים המסובכת שבין קטאר לארצות הברית, ובצעדים שונים שממשל הנשיא טראמפ נוקט באם אי פעם הוא יפרסם את 'תוכנית המאה' שלו לשלום בין ישראל והפלסטינים.
במקביל, יש התקדמות בערוץ השיחות שבין מצרים, שליח האו"ם למזרח התיכון ניקולאי מאלדונוב, ישראל, והחמאס.  
מזווית הראייה של ישראל ההתפתחויות ברצועה מעודדות, אולם בישראל מבינים כי המחיר ביהודה ושומרון אותו ישראל תצטרך לשלם ואותו איש איננו מזכיר בקול רם, והוא חידוש רשמי ומוכר של הפעילות הפוליטית והדתית של החמאס באזורים אלה, הוא מחיר גבוה מאוד.
מישהו צריך לתת לישראל ערבויות שהחמאס לא ינצל התפתחות זו ונוסף על פעילותו הפוליטית והדתית יעביר ליהודה ושומרון את פעילותו הצבאית.

המקורות של תיקדבקה מדווחים, כי בהיעדר בישראל בימים אלה דרג מדיני שיקבל החלטות והכרעות בנושאים כאלה, מי שדוחף להסכמה בירושלים ובתל-אביב למהלכים האלה הוא סגן הרמטכ"ל  האלוף אייל זמיר, מי שהיה בעבר מפקד פיקוד דרום.
בחוגים סגורים האלוף זמיר מדבר בהתלהבות על האפשרות שעם השגת ההסדרים בין הפת"ח והחמאס יתחיל עידן שיתוף פעולה צבאי בין ישראל והחמאס, שאת ניצניו, להערכתו, אנו כבר רואים בימים אלה כאשר החמאס מצליח למנוע מהג'יהאד האיסלמי לחדש את ירי הטילים לעבר ישראל.

צריך להדגיש כי כל המהלך המסובך הזה תלוי, בעיקר אצל הפלסטינים, בכמה בעיות מרכזיות שעדיין לא נפתרו. מכשול אחד הקשור בישראל הוא התעקשותו של ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן להבטיח קיומן של בחירות לנשיאות ולפרלמנט הפלסטיני גם במזרח ירושלים. אבו מאזן מחזיק בדעה לפיה אם אין בחירות במזרח ירושלים, אין בחירות בכלל.
אם אין בחירות פלסטיניות, גם אין הסכם בין הפת"ח והחמאס לא לגבי הרצועה, ולא לגבי יהודה ושומרון.

ולבסוף קיימת בעיית הגופות והשבויים הישראליים הנמצאים בידי החמאס. בעיה זו תצטרך למצוא את פתרונה לפני שישראל תיתן את הסכמתה/אישורה לתהליך הזה.
מה שעשה שר הביטחון נפתלי בנט השבוע כאשר הודיע, כי הוא יורה שלא להחזיר יותר גופות של מחבלים  בכלל ולחמאס בפרט, היה ניסיון לא מוצלח מצידו שנועד לא לקדם את בעיית החזרת הגופות והשבויים, אלא מהלך שנועד לטרפד את המהלכים לפיוס בין הפת"ח והחמאס, בהם צה"ל תומך.  





Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות