האם נתניהו יהפוך את מבצע 'שובו אחים' בחברון למהלך צבאי רחב נגד החמס?

הדיווחים על ריכוזים צבאיים הזורמים כל הזמן לאזור יהודה, על עיבוי הטבעות שצה''ל פורש מסביב לחברון עיר בת כ-170,000 תושבים, ועל גיוס מוגבל של מילואים, מעידים על כך כי מתקרבת פעולה צבאית נגד תשתית הטרור של החמס באזור.
פריסת סוללות 'כיפת ברזל' בבאר שבע, אשדוד ורחובות, סגירת מעברי הרצועה עם ישראל, סגירת המעברים עם מצרים על ידי הצבא המצרי, תגבור והתפרסותו של צבא זה לאורך גבול ישראל-מצרים, והצבת גדוד מצרי עם שריוניות בטאבה, מצביעים על כך, כי הפעולה הצבאית באזור חברון, היא בעלת פוטנציאל להתרחב גם לדרומה של ישראל ורצועת עזה.
מאחר ואפשר להניח, כי החמס בעזה לא יכול שלא להגיב על פעולת צה''ל בחברון, הוא ינסה לפתוח חזית שנייה ברצועה, לפחות באמצעות הפגזת טילים על ערים וישובים בתוך ישראל, אפשר וצריך להניח, כי בהתפתחות כזו גם הג'יהאד האיסלמי  בעזה, שעתה יש לו ברצועה כוח צבאי, ועוצמות אש לא פחותות מאלה משל החמס, ותשתית טרור גדולה במחנות הפליטים ביהודה ושומרון, יצטרף ללחימה.
הרמטכ''ל רב אלוף בני גנץ, אמר בשבת 15.6, כי צה''ל פוקח עין גם על המתרחש בגבול הצפון. במילים אחרות, קיימת אפשרות, כי חיזבאללה בלבנון, וכוחות חיזבאללה המוצבים בסוריה, כולל ברמת הגולן הסורית-ליד מעבר קוניטרה, יכולים לפתוח חזית שנייה, או שלישית  בצפון.
כל אלה הם שיקולים כבדי משקל, אותם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, הרמטכ''ל גנץ, וסגן הרמטכ''ל האלוף גדי אייזנקוט, יצטרכו לשקול כאשר הם יתוו את הגבולות ויקבעו את המטרות של מבצע 'שובו אחים'-שכבר החל עושה את צעדיו הראשונים בשטח.
ריכוזי הצבא המצרי לאורך גבול ישראל מצרים מצביעים על מידה מסוימת של תיאום צבאי בין ירושלים וקהיר, ועל החלטותיו הצבאיות של הנשיא פאתח אל-סיסי.
1. אל-סיסי מוכן לשתף פעולה עם ישראל וצה''ל במטרה למנוע מהחמס, ומגורמי אל קעידה בסיני אתם החמס עומד בקשר, לפעול נגד מטרות ישראליות מסיני.
2. בקהיר כנראה עדיין לא התקבלה החלטה סופית באם אל-סיסי יסכים לפעולה של צה''ל בתוך רצועת עזה, שמטרתה יהיה להשמיד את התשתית הצבאית של החמס ברצועה. אל-סיסי היה רוצה מאוד בהשגת מטרה זו, בגלל תמיכתו של החמס באחים המוסלמים, אולם לפני שהוא נותן תשובה סופית לישראל, עליו לקבל את הסכמתן של ערב הסעודית, ואיחוד הנסיכויות הערביות, הממנות את שלטונו ואת צבאו.
לאחר שנתניהו יקבל את התשובה המצרית, הוא יצטרך לקבל את הסכמתה של וושינגטון-ממשל אובמה, למהלך צבאי כזה.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים, כי  למרות המלחמה בסוריה ומעורבותה של ישראל שם, הושג בחודשים האחרונים הסכם שבשתיקה בין  וושינגטון וירושלים, לפיו ישראל מקבלת עליה להודיע לוושינגטון על צעדים צבאיים שהיא עומדת לנקוט, אבל איננה מחויבת לקבל את עמדותיו של ממשל אובמה, באם לנקוט בצעדים אלה כן, או לא. עתה עולה השאלה האם הסדר אמריקני-ישראלי זה, תקף גם לגבי חזית הדרום. והאם במקרה של מבצע 'שובו אחים', הסדר זה תקף גם לגבי פעולות צבאיות הקשורות במלחמה בטרור?
שיקולים אסטרטגיים וצבאיים לא פחות חשובים, בקבלת ההחלטות בצמרת המדינית והצבאית הישראלית, הם ההתרחשויות הצבאיות הדרמטיות בעיראק, שם צבאות אל קעידה עיראק ובארצות הלבנט ISIS, כבשו את החלקים הסוניים של צפון, מערב, מרכז עיראק, ועתה הם נלחמים לא נגד הצבא העיראקי, כפי שבגדאד מוסרת בהודעות שלה, אלא נגד אלפי חיילים איראניים של גדודי אל קודס.
באם טהרן תצליח להציל את בגדאד, ואת צבא עיראק המתמוטט עבור ראש ממשלת עיראק נורי אל-מליקי, כפי שהיא הצליחה בשנתיים האחרונות להציל את דמשק ואת צבא סוריה עבור בשאר אסד, הרי חיזבאללה בלבנון וסוריה, החמס והג'יהאד האיסלמי בעזה וברמאללה יתחזקו, ויהפכו לגורם פוליטי וצבאי בעל השפעה ברשות הפלסטינית.
למרות שכל המהלכים יבשילו לתוצאות בטווח של כמה חודשים, על נתניהו להחליט עתה, האם הוא רוצה לראות ברמאללה בעתיד, את המציאות בה הוא  נתקל היום בחברון.  
אבו מאזן פתח את דלתות רמאללה לפני החמס, נתניהו משמיע קולות כי הוא מנסה  עתה לסגור דלתות אלה.
ב-2012, בתקופת מבצע 'עמוד ענן' שלמעשה אף פעם לא בוצע, נסוג נתניהו מפעולה צבאית נגד החמס.
עדיין לא ברור, למרות דבריו התקיפים, מה יהיו צעדיו שנתיים לאחר מכן, ביוני 2014.