האסטרטגיה האזורית של אריאל שרון:

כלי התקשרות והפוליטיקאים הישראלים, מכל הגוונים ומכל הסוגים, מנסים ליצור את הרושם כי הפגישה בין ראש הממשלה ובין שלושה מראשי הרשות הפלסטינית, בשבוע שעבר הוא צעד מהותי מצד ראש הממשלה ומצד הפלסטינים, הפועלים תחת לחץ אמריקני, לקראת איזה שהיא התחלה של משא ומתן לקראת יישום אפשרי של הבנות ג`ורג טנט וג`ורג מישטל. לזה מצטרפות ידיעות האומרות כי ארצות הברית מפעילה לחץ על ישראל לעשות וויתורים בסגרים וההגבלות המוטלות על הפלסטינים לקראת ביקורו של אריאל שרון השבוע בוושינגטון.
השר בני אלון, נציג הימין בממשלה, מעמיד פנים מודאגות מאוד ואומר כי המעשים של שרון מסוכנים. כל הידיעות והעמדות הפנים האלה, מטעות ואין לה כל אחיזה מציאותית בשטח. הפגישה בין ראש הממשלה אריאל שרון והצמרת הפלסטינית נקבעה כבר לפני חודשיים. עד שבוע שעבר הפגישה לא התקיימה משום ששני הצדדים לא רצו בה. בשבוע שעבר שני הצדדים רצו לקיימה לקראת נסיעתו של אריאל שרון לוושינגטון. אריאל שרון חשב כי אם הוא ייפגש עם הפלסטינים הדבר יראה טוב בדעת הקהל האמריקנית וירכך מעט את דמותו הקשוחה שם. הפלסטינים חשבו כי טוב שהפגישה תתקיים, כדי שבכך הם יוכיחו כי הסדק בדלת, או ליתר דיוק במחיצת הפלדה הקיימת בשבועות האחרונים בינם לבין הנשיא ג`ורג בוש, עדיין קיים ועדיין יש להם דרכים להשמיע את קולם בוושינגטון.
כדי להדגיש את חשיבות המהלכים דאגו הפלסטינים לפרסם, ביום א` 3.2 מאמר בניו יורק טיימס, בחתימת יאסר ערפאת האומר כי הוא מחויב לשלום והוא נגד מי שמבצע הטרור. בישראל התרשמו עמוקות מהמכתב, ואושרת קוטלר, מערוץ 2, שהייתה צריכה לראיין את אריאל שרון על מהלכיו המדיניים, צרחה עליו בקול היסטרי ודרשה ממנו הסברים מדוע הוא לא מוצא שום דבר חיובי במאמרו של ערפאת ובכלל לאן הוא מוליך את המדינה הזאת? אבל בוושינגטון, שם יודעים בדיוק מדוע לא להתרשם ממאמרו של ערפאת ושם יודעים בדיוק לאן שרון מוביל את המדינה הזאת, למרות צרחותיה של אושרת קוטלר, הגיבו במשיכת כתפיים.
היועצת לביטחון לאומי, קונדלסיה רייס, חזרה ואמרה על ערפאת דברים חריפים ביותר, וקבעה כי הוא ימשיך לשבת במצור ברמאללה. מדוע? משום שהממשל של הנשיא ג`ורג בוש, וכך מדווחים מקורות תיקדבקה בוושינגטון, יודע כי לא רק שיאסר ערפאת לא כתב את המאמר שפורסם בניו יורק טיימס, אלא שהמאמר נכתב על ידי חנן עשראווי, בעצה אחת עם עמר מוסא מזכיר הליגה הערבית, שהגב` עשראווי משמשת הדוברת שלו, ובעצה אחת עם אנשיו של חוויאיר סולנה, מתאם פעולות החוץ של האיחוד האירופאי, המבקר בימים אלה בארצות הברית. ערפאת אפילו לא ראה את המאמר ולא אישר את הנוסח שלו. הוא רק ידע שהוא עומד להתפרסם. במקביל, קיבלה וושינגטון, דיווח מלא על מה שהתרחש בפגישת שרון, אבו עלא, אבן מאזן ומוחמד ראשיד. בדיווח נאמר כי שום דבר לא התרחש! שרון דיבר רק על הפסקת הטרור ועל הצעותיו או דעותיו כי אי אפשר להגיע עכשיו או בקרוב להסכם או הסדר סופיים ולכן כדאי להתרכז בהסכמי ביניים.
שלושת הנציגים הפלסטינים, נאמר בדיווח, לא הסכימו ביניהם אפילו על נושא אחד וכל אחד מהשלושה העלה הצעות ודברים שונים או נוגדים. הצורה בה הופיעו הפלסטינים בפגישה רק הדגישה את הפילוג הפנימי העמוק ואת הבלבול המוחלט השורר בקרב הפלסטינים, מאז שארצות הברית וישראל שמו במצור בית את יאסר ערפאת ברמאללה. אבל מאחורי כל תנועות ורעשים אלה מתבצעים מעשים דרמטיים ביותר. ארצות הברית והנשיא ג`ורג בוש, החלו בגיבוש הסופי של דרכי הפעולה שלהם כלפי, ציר הרשע, אירן, עיראק וצפון קוריאה, הספק העיקרי של שתי מדינות אלה וגם של סוריה, לטכנולוגיה של טילים ולנשק השמדה המוני. בתת הרשימה של ציר הרשע מופיעים, החיזבאללה, אנשי אל קעידה הנמצאים בלבנון ובסוריה, החמס, הג`יאהד האיסלמי והחזית העממית לשחרור פלסטין.
יאסר ערפאת, הפת"ח, התנזים, גדודי אל אקצה, המשמר הנשיאותי כוח 17, עדיין אינם כלולים רשמית בתת הרשימה זהו, אבל בתודעה, בתוכנית הפעולה ובמהלכים האמריקניים הם כבר כלולים. אז אולי אושרת קוטלר יכולה לצרוח ככל שנפשה חפצה על ראש הממשלה, אבל כאשר צועקים עליך, קשה מאוד להסביר ואולי גם לא צריך להסביר, כי ארצות הברית ואתה חיילות הים והאוויר של ישראל, עם עוד כמה חיילות ים ואוויר כמו אלה של טורקיה וגרמניה, עוסקים עתה בסגירה ובחסימה סופית של הפרצה שהתגלתה בפרשת אוניית הנשק קארין איי. המקורות הצבאיים של תיקדבקה מוסרים כי האמריקנים מסיימים עכשיו הקמת בסיסים חדשים, הקצאת, העברת ותנועות הכוחות הדרושים אשר יטילו למעשה הסגר ימי ואווירי על הים התיכון והארצות השוכנות לחופיו, על חופה המזרחי של אפריקה, על קרן אפריקה, על מבואות המפרץ הפרסי, על המפרץ הפרסי ועל הים האדום. תפקידו של הסגר זה יהיה לחסום בצורה יעילה את כל האמצעים והנתיבים להעברת נשק ולוחמים
באזורים אלה, שלא תחת פיקוחה או הסכמתה של ארצות הברית. בין השאר, יחסמו הדרכים והנתיבים הימיים והאוויריים להעברת הלוחמים הפלסטינים ולוחמי חיזבאללה מלבנון והמפרץ הפרסי לרצועת עזה ולגדה המערבית. כמו גם ייחסמו גם מקורות הנשק, כולל חומרי הנפץ, הקטיושות והמרגמות, שזרמו מלבנון, הבלקנים, אירן והמפרץ הפרסי לרצועת עזה ולגדה המערבית.
בעוד חיילות האוויר והים של ארצות הברית, טורקיה, ישראל , עומן וירדן מופקדים על ביצועו של הצד האווירי והימי של הסגר זה, צה"ל וצבא ירדן, ממונים על הסגר היבשתי. כלומר עליהם מוטל לנסות ולמנוע מעבר לוחמים ונשק, בדרכי היבשה לתוך ממלכת ירדן, שטחי הרשות הפלסטינית וישראל.
במילים אחרות, המצור על ערפאת היה השלב הראשון בתוכנית האסטרטגית האמריקנית – ישראלית נגד ערפאת ומעורבותו האישית בטרור. המצור על מקורות והכוחות הצבאיים והמליציות הצבאיות הפלסטיניות הוא השלב השני והוא שמתבצע בימים אלה. כאשר אריאל שרון יגיע ביום ה`, 7.2 לוושינגטון, ויכנס לחדר הסגלגל בבית הלבן הוא ידון שם עם הנשיא ג`ורג בוש, בביצועו של השלב השלישי באסטרטגיה זו.