האסטרטגיה הדיפלומטית האמריקנית-צרפתית לא תפסיק את המלחמה.

תיקדבקה. שני הישגים הגדולים ביותר שיש לישראל בהצעת ההחלטה האמריקנית-צרפתית שנידונה במוצאי שבת 5.8 על יד מועצת הביטחון, שהושגו תודות שלגריר ארצות הברית באו"ם ג`ון בולטון (בתמונה), הם שההחלטה איננה כוללת תביעה מישראל להסיג את כוחותיה מעמדות שהיא מחזיקה כיום בדרום לבנון, כפי שחיזבאללה דורש, וכי היא איננה כוללת דרישה של מועצת הביטחון להפסקת אש מיידית. במילים אחרות, לצה"ל יש עדיין זמן, שבין שבוע לשבועיים לשפר את הקווים בהם הוא מחזיק.
שלוש המשמעויות הקשות עבור ישראל שאינן מוזכרות במסמך זה שיעבור בוודאי עוד שינויים רבים הן:
1. קשה מאוד להניח כי צה"ל יוכל להביא במרווח הזמן הזה להתמוטטות או לירידת כוחו של חיזבאללה. כלומר, אם הקרבות ייפסקו, חיזבאללה, הוא שייראה בעיני הקהילה הבינלאומית ודעת הקהל הערבית,כמי שהשיג את ההישג המשמעותי יותר במלחמה.
2. העמדה עליה חוזרים בימים האחרונים ראש הממשלה אהוד אולמרט, והרמטכ"ל רב אלוף דן חלוץ, כי אחת ממטרות המלחמה העיקריות, להביא את חיזבאללה למצב בו יהיה מחוץ לקונצנזוס הבינלאומי והלבנוני, כנראה שלא תתגשם.
3. ישראל תצטרך לסגת מחוות שבעא ומהר דוב ולמסור את השטח לידי הכוח הרב-לאומי. בכך ישיג חיזבאללה את אחת הדרישות המרכזיות שלו זה שנים רבות.
הטיוטה האמריקאית-צרפתית, קוראת ל`הפסקת כל פעולות ההתקפה של החיזבאללה`, כלומר, מטילה על החיזבאללה את האחריות למלחמה, הגדרה אותה החיזבאללה לא יידחה, וכן, ל`הפסקת הפעולות ההתקפיות מצדה של ישראל`, ניסוח הנותן בידיה של ישראל את הזכות להגיב על התקפות נוספות מצד חיזבאללה, אבל מצד שני המסמך איננו אומר כיצד התקפות חיזבאללה תפסקנה או מי ייכפה עליו את הפסקתן?
טיוטת הצעת ההחלטה קוראת גם לצדדים לכבד את `הקו הכחול` ותובעת לפעול להפסקת הברחות נשק לתחומי לבנון. הדברים לא נאמרים, אבל הכוונה היא להציב כוחות על גבול סוריה-לבנון, שיימנעו את העברת הנשק. כן קוראת ההצעה לשחרור החיילים החטופים, וקריאה מחודשת ליישום של החלטות מועצת הביטחון 1559 ו-1680.
זו היא רק טיוטת החלטה ראשונה של מועצת הביטחון העוסקת בנושא הפסקת אש.
בשבועות הקרובים תנוסח על ידי ארצות הברית וצרפת החלטה שנייה, שתוקדש להקמת כוח רב לאומי, פריסתו ודפוסי הפעולה שלו. הנטייה האמריקנית-צרפתית עכשיו היא להקים כוח רב לאומי עצמאי שיפעל לפי מנדט של מועצת הביטחון. למותר לומר כי גם ממשלת לבנון וגם חיזבאללה מתנגדות להחלטות אלה. אם ממשלת לבנון לא תזמין כוח רב לאומי כזה רשמית לבוא ללבנון, כל ההצעות, ההחלטות, וניירות הטיוטה האלה יתמוטטו.