האשמות הריגול המצריות הן תגובת קהיר למעורבות מוסקבה וירושלים בדרום סודן

פגישה חשאית שנערכה, ביוזמתו של שר החוץ אביגדור ליברמן, ביום חמישי בשבוע שעבר ב-16.12, בין נציג בכיר רוסי מיכאיל מארגלוב Mikhail Margelov, ראש וועדת החוץ של הדומא הרוסי, ובין נציגים של דרום סודן להם יש משרד אינטרסים בלתי רשמי בתל-אביב, הביאה לתגובות נזעמות מצד צמרת השלטון בקהיר, עד כדי כך שנשיא מצרים חוסני מובראק, אישר לשר המודיעין המצרי הגנרל עומר סולימן, לפתוח במערכת האשמות נגד ישראל, על כך שהיא מגייסת סוכנים מצריים ברחבי העולם, כדי להפעילם בלבנון, ובסוריה. המקורות המודיעיניים של תיקדבקה מדווחים כי המדובר רק בשלב הראשון של ההתקפה המצרית על ישראל, וכי קהיר עומדת להסלים את התקפותיה על ירושלים.
מיכאיל מארגלוב Mikhail Margelov, מונה ב-2008 על ידי אז נשיא, והיום ראש הממשלה ולדמיר פוטין, להיות גם השליח הרוסי המיוחד לנושא סודן. קהיר חושדת בעקבות הפגישה בין הרוסים והדרום סודנים בתל-אביב, כי ממשלת ישראל הצליחה להביא את מוסקבה לתמוך, בעיקר בגלל אינטרסים של נפט, באוטונומיה החלקית של דרום סודן semi-autonomous government of Southern Sudan. החשד המצרי התגבר כאשר לקהיר הגיעו באחרונה דיווחי מודיעין, כי הרוסים החלו להעביר נשק, בייחוד מסוקים קרביים לדרום סודן. המצרים חושדים כי ירושלים ומוסקבה, מתאמות ביניהן את משלוחי הנשק לנשיא דרום סודן סילביה קיר מאייארדיט Silva Kiir Mayardit, הנקרא בפי כל בקיצור, בסודן ומחוצה לה, קיר Kiir.
עד עתה התנגדה מוסקבה לאוטונומיה בדרום סודן, ולאפשרות כי דרום סודן תהפוך למדינה עצמאית, אפשרות ההולכת ונעשית ממשית יותר ויותר, ככל שמתקרב ה-9 בינואר שזה היום בו ייערך בדרום משאל עם,  על הנושא האם תושבי האזור, רובם נוצרים, רוצים להיפרד מהמדינה הסודנית שבירתה חרטום, קרי-צפון סודן, שרוב תושביה מוסלמים, ולהקים מדינה עצמאית.
מיכאיל מארגלוב, אמר בעצמו כמה פעמים בחודשים האחרונים, כי הקמת מדינה דרום סודנית עצמאית, יכולה להוות איום על שלום העולם, מאחר ויכולה לקום שם מדינה דוגמת סומאליה.
אולם גם מוסקבה מבינה כי למעשה אי אפשר למנוע כבר את פרישתה של דרום סודן מהצפון, ולכן היא החליטה לשפר את עמדותיה בבירת הדרום ג'ובה Juba, באמצעות ובעזרתה של ישראל.
4 ימים בלבד לאחר הפגישה הרוסית-דרום סודנית בתל-אביב, ביום שני 20.12, אשר הייתה צריכה להיות פגישה חשאית, אבל פורסמה על ידי אתר ישראלי בשפה הרוסית 'ישרוס' IzRus, המופעל על ידי אנשים המקורבים לאביגדור ליברמן, פרסמה קהיר לראשונה את דבר מעצרו של המצרי טארק עבד אל-ראזק חסן שגויס על ידי המוסד הישראלי, ומאז לא עובר יום מבלי שלרשימת האשמות נגדו מתווספות עלילות ריגול חדשות, ודיווחים נוספים על פעילותו של האיש עבור המוסד הישראלי.
צריך וכדאי להבין, כי את המתרחש בדרום סודן מבחינה אסטרטגית וצבאית עבור מצרים, אפשר להשוות למתרחש אצל החמס בעזה, או חיזבאללה בלבנון, עבור ישראל.
משאל העם המתקרב שייערך ב-9 בינואר בדרום סודן, שהוא האזור הנוצרי בו מופקים 85 אחוז מתפוקת הנפט הסודני, ומשאל העם המקביל שייערך באותו יום במחוז אביי Abyei שהוא האזור בו עוברים צינורות הנפט העיקריים של סודן, המובילים אותו לפורט סודן בים האדום, נמצאים במרכז השיקולים האסטרטגיים כיום של קהיר, ובירות מרכזיות אחרות בעולם, כמו וושינגטון, מוסקבה, ופריס, וכפי שמסתבר מהפגישה הסודית שנערכה בתל-אביב, גם במרכז התעניינותה של ירושלים.
נשיא מצרים חוסני מובראק, ומנהיג לוב מועמר קדאפי הגיעו ביום ג' 21.12 לחרטום, לוועידת פסגה עם נשיא סודן עומר באשיר President Omar Bashir, ועם סילביה קיר מאייארדיט Silva Kiir Mayardit, נשיא האוטונומיה החלקית של דרום סודן semi-autonomous government of Southern Sudan.
למובראק ולקאדפי היו סיבות שונות מדוע הם הגיעו לסודן, אבל מטרה מרכזית אחת משותפת: שניהם אינם רוצים בקיום משאל העם, מאחר והם מעריכים כי אם רוב תושבי דרום סודן ומחוז אביי יצביעו בעד היפרדות מהמדינה הסודנית והקמת 2 מדינות עצמאיות תפרוץ בסודן מלחמה בין התושבים המוסלמיים המתרכזים בצפון, ובין התושבים הנוצרים המתרכזים בדרום.
קאדפי איננו רוצה כי באפריקה, לא רחוק מלוב, תקום מדינה נוצרית, שיש לה אוצרות נפט.
מובראק מודאג מנושא שונה לגמרי- המים.
להערכתו של נשיא מצרים מלחמה בסודן, תטרוף את כל הקלפים המצריים להבטיח אספקה סדירה של מי הנילוס הכחול המגיע לסודן מאתיופיה, והנילוס הלבן המגיע לסודן מאוגנדה. שני הנהרות מתאחדים ליד חרטום לנהר אחד, ומשם הם זורמים לדלתא של הנילוס במצרים, ולים התיכון. עד עתה מצרים מקבלת 86 אחוז ממי שני נהרות הנילוס.
אולם בשנה האחרונה הצליח ראש ממשלת אתיופיה מאלס זינאווי Meles Zenawi, לרכז סביבו עוד 6 מדינות אפריקניות נוספות, אוגנדה, רואנדה, קניה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, טנזניה, ובורונדי, החותרות לשנות את חלוקת מי הנילוס ולהביא לכך כי מצרים תפסיק לקבל את רוב המים.
עבור קהיר עצם המחשבה שקיימת סכנה כזו וכי המדינות שבהן נמצאים מקורות שני נהרות הנילוס מוכנות לדון בחלוקתם מחדש, מדובר באיום על עצם קיומה של מצרים, איום המצדיק מלחמה.
לדעת מובראק ויועציו האסטרטגיים, אם בנוסף לאיום על חלוקת מי הנילוס מחדש, תפרוץ מלחמה בסודן בין הצפון והדרום היכולה להתחולל גם באזור בו הנילוס הכחול והנילוס הלבן מתאחדים וזורמים לכיוון מצרים, הרי שקהיר לא תוכל ממילא לשלוט במקרות המים שלה, ו-7 המדינות האפריקניות ינצלו את המצב, וכל אחת מהן תתחיל לשאוב מאחד משני נהרות הנילוס העוברים בשטחה כמויות גדולות של מים, שעד עתה היו מגיעות למצרים.
בסוף נובמבר אמר ראש ממשלת אתיופיה מאלס זינאווי Meles Zenawi, כי הוא איננו מודאג מכך באם צבא מצרים יפלוש לאתיופיה, משום שאם ייעשה כן הוא יובס.
במילים אחרות, קהיר ואדיס אבבה, מתכוננות לצאת למלחמה על מי הנילוס הכחול.
המקורות המודיעיניים והצבאיים של תיקדבקה מציינים כי זו היא בדיוק הנקודה היכן שישראל נכנסת לתמונה.
נשיא דרום סודן קיר Kiir, קשור עם ישראל, ומקיים בתל-אביב משרד חשאי דרכו מתרכזים הקשרים המדיניים, הצבאיים, והמודיעיניים, בין ישראל לדרום סודן. המצרים ומקורות צבאיים מערביים אחרים, מעריכים כי ישראל מספקת בדרך כלל באמצעות צד שלישי, נשק לדרום.
גם ראש ממשלת אתיופיה מאלס זינאווי נחשב כידיד ישראל, ולאדיס אבבה קשרים צבאיים ומודיעיניים חזקים עם ישראל.
המקורות של תיקדבקה מציינים, כי לפתע מוצאת את עצמה קהיר במצב בלתי צפוי בו לישראל יש עמדה חזקה ועדיפה מזו שיש לה בבירות המדינות האפריקניות המהוות איום אסטרטגי עליה. במילים אחרות, עמדותיה של ישראל בסכסוך המים והנפט באפריקה, עדיפות על עמדותיה של מצרים בסכסוך הפלסטיני.
לכן ב-16 לדצמבר, כאשר הגיעו לקהיר הידיעות הראשונות כי שר החוץ הישראלי אביגדור ליברמן דאג להפגיש בתל-אביב את הרוסים והדרום סודנים לפגישת פיוס, נדלקו הרבה מנורות אדומות בקהיר. בקהיר רואים במפגש התל-אביבי ניסיון ישראל לעקוף את הקיפאון האמריקני במזרח התיכון, ולפעול היכן שאפשר בסיועה של מוסקבה.
זו הסיבה מדוע הוחלט בקהיר להגיש ולפרסם 3 כתבי אישום הקשורים בפעילות המוסד הישראלי, למרות שהמעצר בפרשה בוצע כבר במאי.
התביעה המצרית הגישה כתב אישום נגד אזרח מצרי בשם טארק עבד אל-ראזק חסן. הוא מואשם במגע עם ישראל כדי לפגוע בביטחון המדינה ובפעילות עוינת נגד סוריה.
המקורות המודיעיניים של תיקדבקה מציינים, כי בשלב ראשוני זה המצרים עדיין נוקטים בזהירות, והם מאשימים את ישראל בפעילות ריגול במדינה ערבית אחרת, אבל לא בפעילות ריגול על אדמת מצרים.
כתבי אישום הוגשו גם נגד הישראלים אדי משה וג'וזף דימור, שהיו אנשי המוסד מפעיליו של חסן. זה הוא איתות ברור לישראל, מה יפורסם בקהיר, באם ישראל תמשיך במהלכיה בדרום סודן.
 

Print Friendly, PDF & Email