הבומרנג של נשאת מלחם ומה באמת התרחש?
אל דאגה. האמת ומה בדיוק התרחש ולא התרחש בפרשת הטרוריסט-הרוצח נשאת מלחם, שרצח שלושה ישראליים במרכז תל-אביב ב-1.1, עוד יעברו גלגולים רבים.
מתי ועל ידי מי האמת תתגלה?
לכך יש רק תשובה אחת: לא כאשר גופי החוק, הביטחון והמודיעין במדינה יחשפו זאת-זה יהיה הדבר האחרון שהם ייעשו, אלא בפיגועים הבאים שיבוצעו על ידי ערביי ישראל או ערביי הרשות הפלסטינית, אשר יופיעו בצורה של בודדים או חוליות אשר תקראנה לעצמן, 'חוליות נשאת מלחם', או 'נקמת מלחם'.
הרי אחרי הכול הרשות הפלסטינית ובראשה אבו מאזן, שבימים האחרונים מתנהל בישראל מסע לבצע מחוות עבורו ומהר, הכריזו על נשאת מלחם כעל 'שאהיד'.
במילים אחרות, הרשות הפלסטינית הכשירה כבר את השטח לביצוע פעולות טרור נוספות של ערביי ישראל.
ההליכה בין הטיפות של ממשלת ישראל, מערכת הביטחון, והתקשורת הישראלית, בין העבודות בשטח, לבין אי רצונן להצביע עליהן, היא פטטית.
החל מההחלטה של מערכת הביטחון להכיר באלון בקל, שמעון רוימי ואמין שעבאן – כנפגעי פעולות איבה- ולא חס וחלילה כחללי טרור, ובין דבריו התמוהים של מי שהיה ראש השב''כ והשר לביטחון הפנים אבי דיכטר אשר מסביר, כי השב"כ והמשטרה לא הודיעו לתושבי תל-אביב כי הסכנה חלפה, משום שהייתה הנחה מבצעית שיש למלחם משתפי פעולה היכולים לבצע פיגוע נוסף בתל-אביב.
ועכשיו, ביום א' 10.1, אין אפשרות כזאת?
כמובן שלא רק שיש, אלא אפשרות-סכנה כזו גברה!
העמדת הפנים של ראשי היישוב הערבי בוואדי עירון, ובייחוד בכפרים ערערה וערה, שם כולם או רובם ידעו היכן נשאת מלחם מסתתר, תמשיך לחלחל בעצמה למערכת היחסים בין תושבי מדינת ישראל וערביי ישראל ותרחיב את קרע אי האמון שביניהם, מבלי שאיש יוכל לעצור זאת.
אחת הסיבות העיקריות לכך היא שהציבור הרחב גם היהודי וגם הערבי, מרגישים כי אינם יודעים את האמת על הפרשה, ובוודאי שגם לא ידעו אף פעם…עד לפיגוע הבא.
אם למי שהוא היה אומץ לב לצאת ולומר, זה בדיוק מה שקרה, וכאן הצלחנו, ובנקודה זו נכשלנו, אפשר היה לעצור את התדרדרות הזו.