הבעיה היא לא התארים של טרטמן, אלא התארים של ליברמן, כשר לאיומיים אסטרטגיים וכראש מפלגה.

תיקדבקה: כבר היו שרים בכירים בממשלות ישראל בעבר שנשאו תארים אקדמאיים מכובדים במשך שנים רבות, מבלי שהיו להם תארים כאלה. ואין צורך לחזור על השמות מאחר ואנשים אלה אינם כבר בין החיים. כבר היו חברי כנסת וקציני משטרה בכירים שקנו בכסף תארים אקדמיים מבלי שלמדו. בכך חברת הכנסת אסתרינה טרטמן איננה מקורית ואיננה מחדשת דבר. העמדת הפנים הצדקנית והקולקטיבית של זעזוע עמוק משקריה, היא יותר מעושה מאשר אמתית, והיא יותר פוליטית מאשר מוסרית. פוליטיקאים וחברי כנסת המשקרים במצח נחושה בנושאים רבים, הפכה כבר מזמן לנורמה במדינת ישראל, ואיש אינו טורח לחשוף או להעמידם על שקריהם. לכן הנקודה העיקרית בפרשה זו היא לא טרטמן, אלא מנהיג מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הנושא את התואר השר לאיומים אסטרטגיים. אם ליברמן, כפי שעתה מוכח, לא היה מסוגל במשך שנים רבות לעמוד על טיבו האמיתי של האיום האסטרטגי שהוא טיפח לידו, בדמותה של טרטרמן, והפך אותה למס` 2 במפלגתו, איך הוא יכול להתמודד עם נבלים, רמאים, ונוכלים אנטי ישראליים הרבה יותר מתוחכמים מטרטמן, כמו למשל אבו מאזן, חלאד משעל, ואחמדינז`אד? ומכאן נובעת השאלה השנייה. אם זה הוא כושר שיפוטו, איך הוא יכול להמשיך להיות ראש מפלגה בביצה הפוליטית הישראלית השורצת בכרישים מסוגים שונים?
אם דורשים מהגב` טרטמן את ליטרת האמת, צריך להיות גם ישרים עם עצמנו ולהפסיק ולהעמיד פנים כאילו עיתונאים חרוצים `גילו לפתע` את חטאיה האקדמאיים. ברור כשמש כי מי שהוא, הכין כאן במשך תקופת ארוכה מאוד, בקפדנות רבה, כאשר הוא אוסף פרט אחר פרט, את המערכה לא רק נגד טרטמן, אלא בעיקר נגד אביגדור ליברמן, ובעיתוי פוליטי מעולה פוצץ את הפצצה שהוא בנה בעמל רב. כבר זמן רב לא ראינו בפוליטיקה הישראלית תחכום ועיתוי כל כך מושלמים. השאלה היא כמובן מי הוא אותו גורם? האם מדובר בגורם פנימי בתוך `ישראל ביתנו`, או בגורם חיצוני ששם לו למטרה את אביגדור ליברמן? על כך אין לנו בשלב זה תשובה. אולם בפוליטיקה הישראלית אין הרבה סודות. דבר זה יתגלה בקרוב, כפי שהתגלה בשעתו כי עזר וייצמן ז"ל, הוא שהדליף את הסיפור על חשבון מטבע החוץ בארצות הברית של יצחק רבין ז"ל, כדי להפילו ב-1977.
עלייתה ונפילתה המטאורית של טרטמן, היא אפיזודה חולפת שתשכח מהר, אבל נפילתו של אביגדור ליברמן, שספק רב באם יצליח לשקם עתה את מעמדו, כאשר הוא גורר אחריו את מפלגתו `ישראל בתינו`, תישאר אתנו עוד זמן רב, ובוודאי תהפוך לנושא ללימודים, עבודות סמינריוניות, ומחקרים אקדמאיים. לא כל יום מופלים/נופלים בישראל, וגם לא במקומות אחרים בעולם מנהיג מפלגה ומפלגה, במהלך חד אחד.
ישנה נקודת אור אחת בכל פרשה זו. שוב הפעם הוכח, כי בישראל לא יכולה לפעול מפלגה הנשלטת בצורה ריכוזית ומוחלטת על ידי איש אחד. זה סימן מעודד כי הדמוקרטיה הישראלית עדיין חייה, נושמת, ומשתוללת, למרות הביצה הפוליטית המזוהמת בה היא שוכנת.