הבעיה המרכזית של ישראל: תמיכת אובמה באחים המוסלמיים במזרח התיכון

הבעיה המדינית-ביטחונית המרכזית העומדת בפני ישראל בת ה-63, היא הבעיה עליה מנהיגיה המדיניים והצבאיים אינם מדברים, ומעלימים אותה בכוונה מידיעת ודעת הקהל הישראלית, והיא החלטתו החשאית של נשיא ארה''ב באראק אובמה לתמוך באחים המוסלמיים במזרח התיכון, ככוח המוסלמי המתון, שביחד אתו וושינגטון תקדם את האינטרסים החיוניים שלה בעולם הערבי-המוסלמי, ובמזרח התיכון.
המקורות בוושינגטון, המודיעיניים, וללוחמת טרור של תיקדבקה מדווחים, כי זה הרציונאל מאחורי החלטתו הנועזת של אובמה לחסל ביום א' 4.5 את אוסמה בין לאדן, החלטה ששני נשיאים לפניו, ביל קלינטון, וג'ורג בוש, לא העזו לקבל, למרות שגם ידעו כי בן לאדן נמצא בפקיסטן.
בעוד רבים במזרח התיכון, כולל בישראל, שכחו את החלטתו הנחושה של אובמה לשפר את יחסי ארצות הברית עם העולם המוסלמי, דבר עליו הכריז עוד לפני שנתיים ב-4 ביוני 2006 בנאומו בקהיר, אובמה לא שכח זאת.
בגלל שתי סיבות עיקריות הקשורות בנאום בקהיר נתן אובמה את ההוראה לחסל את אוסמה בן לאדן:
1. להראות עד כמה הוא מוכן להרחיק לכת אישית בחיסולו של איום הטרור הנשקף מהטרור המוסלמי הקיצוני.
2. במקביל, למנוע את גלישתו של הכוח המאורגן הגדול ביותר בעולם הערבי, האחים המוסלמיים על כל שלוחותיהם, לעבר הטרור והקיצוניות, ולהפוך אותו לכוח המרכזי בעולם הערבי הפועל בשיתוף פעולה עם ארצות הברית.
המקורות של תיקדבקה מציינים כי סיבות אלה מעצבות גם את המדיניות האמריקנית של הממשל הנוכחי לגבי המרד הערבי, או זה שמכונה 'האביב הערבי'.
זה לא היה מקרה שממשל אובמה תמך בצורה כל כך החלטית בהתקוממות המצרית בחודשים ינואר ופברואר השנה, וזה גם לא היה מקרה שהנשיא עצמו התערב אישית לזרז את המהלכים להפלתו של מובראק מהשלטון, מהלכים שאובמה איננו נוקט נגד שליטים אחרים כמו מועמר קדאפי בלוב, ובינתיים גם לא כלפי בשאר אסד בסוריה.
מצרים היא מרכז האחים המוסלמיים בעולם הערבי ומועצת השורא של תנועה זו בקהיר, היא כיום בעלת היכולת הגדולה ביותר להתערב ולהשפיע גם על המהלכים בממסדים הדתיים ובהמונים העומדים לרשותם, לא רק בלוב, סוריה, ירדן, ואצל הפלסטינים, אלא אפילו בתוך ערב הסעודית. 
הברית שצריכה להיווצר, לפי תפיסת הנשיא אובמה ויועציו האסטרטגיים, בין ארצות הברית והאחים המוסלמיים, היא המטרה המרכזית כיום של המדיניות האמריקנית.
לכן, רוב שליטי המזרח התיכון, שראו כיצד ממשל אובמה עוזר להפיל את מובראק, הפנימו את הלקחים מהאירועים במצרים וממעורבותה של וושינגטון בהם, והם מנסים, כל אחד בדרכו, להציב מכשולים בפני דרכו של אובמה, לפני שהמרד הערבי, בו ארצות הברית תומכת, יפיל גם אותם.
עבדאללה מלך ערב הסעודית הוא אחד המתנגדים החריפים ביותר למדיניות אובמה, לא רק כפי שמתואר בגלל יחסו ופעולותיו של נשיא ארה''ב כלפי מובראק, אלא בעיקר מתוך דאגה כי ברית בין ארצות הברית והאחים המוסלמיים, יכולה לשאוב לתוכה גם את הממסד הדתי הסעודי, שהוא הגורם המעניק את הלגיטימיות לשלטון בית סעוד בסעודיה. מעבר של הממסד הדתי בסעודיה לתמוך במעורבות האחים המוסלמיים בשלטון בסעודיה פירושו סוף שלטונה של משפחת המלוכה הסעודית.
זו הסיבה מדוע הנתק בין אובמה בוושינגטון, ועבדאללה בריאד נמשך.
מועמר קדאפי שליט לוב, שניסה בתחילת ההתקוממות נגדו בפברואר, לשכנע את המערב שלא לתמוך במורדים נגדו מאחר ובתוכם נמצאים אלמנטים מוסלמיים קיצוניים, נטש נימוק זה ואינו משתמש בו יותר, לאחר שהבין כי זו בדיוק הסיבה מדוע וושינגטון תומכת בהם, ואיננה, ולא תהייה, שותפה אתו להערכה כי מדובר בגורמים קיצוניים, אפילו יש ביניהם שפעלו בעבר במסגרת אל קעידה.
זו היא הסיבה מדוע נשיא סוריה בשאר אסד, העומד בראש משטר חילוני, מרשה לעצמו להפעיל את הטנקים, הארטילריה, והאש החיה של הכוחות הנאמנים לו כדי לדכא את המרידה נגדו.
אסד רואה בהתקוממות נגדו בסוריה, המשך הלחימה של האחים המוסלמיים נגד שלטון משפחתו והעלוואים, שהחלה לפני 19 שנה ב-1982. אסד ויועציו בטוחים כי המדובר בקרב הגורלי האחרון במלחמה זו, שיכול להביא את האחים המוסלמיים, בתמיכתה של ארה''ב, לשלוט בדמשק.
התרחשויות אלה הן גם הסיבה העיקרית מאחורי החתימה ביום ד' 4.5 בקהיר של הסכם הפיוס בין הפת''ח והחמס, ויו''ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, ומנהיג החמס חלאד משעל.
המקורות של תיקדבקה מדווחים כי בשיחות סגורות אומר אבו מאזן, מדוע הישראלים באים אלי בטענות. שיבואו בטענות לאובמה. החמס הוא חלק מתנועת האחים המוסלמיים גם במצרים וגם בירדן, ואני הולך בקו שאובמה מתווה, והוא שילובם של האחים המוסלמיים במערכות השלטון במזרח התיכון.
ההערכה בישראל, וגם בכמה בירות מערביות אחרות, היא כי הכת הצבאית המצרית מנסה לשלוט במהלכים הפלסטינים האלה בעיקר כדי להסיט תשומת לבם של האחים המוסלמיים המצריים לזירה הפלסטינית, מהזירה המצרית הפנימית. אלה הם מהלכים מדיניים קלאסיים מצריים משנות ה-60 וה-70, עוד לפני עלייתם לשלטון של אנוואר סאדת וחוסני מובראק.
אולם במוקדם, או במאוחר, כאשר יתברר לאחים המוסלמיים, וגם לוושינגטון, כי הכת הצבאית איננה מתכוונת לוותר על השלטון, והיא תעמיד מועמד משלה, מול מועמד של האחים המוסלמים בבחירות לנשיאות, עדיין צריך להמתין ולראות איך אובמה יפעל.
כאשר זה הקו העיקרי של הנשיא אובמה במזרח התיכון, אין לישראל הרבה אפשרויות לפעול.
זו גם הסיבה מדוע ראש הממשלה נתניהו אשר יבוא לוושינגטון בשבוע השלישי של מאי, כדי להיפגש עם הנשיא אומבה ולנאום בפני שני בתי הקונגרס, לא יציג תוכנית מדינית ישראלית חדשה. נתניהו, וגם כל ראש ממשלה ישראלי אחר אם היה במקומו, יודע כי הוא אינו יכול לומר לאובמה כי ישראל מתנגדת למדיניות ההתקרבות שלו לאחים המוסלמים, לא רק בגלל הסכנה הנשקפת לה מהשתלטותם של האחים המוסלמיים על הארצות מסביבה, אפילו השתלטות זו תהייה הדרגתית, אלא מפני שאובמה לא יסכים אפילו לשמוע את ההשגות הישראליות על הנושא.