הבריטים מפסיקים להלחם באפגניסטן, ואת שיתוף הפעולה הצבאי המבצעי שלהם עם ארצות הברית

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: הכוחות הבריטים מסרו ביום ב' 20.9, את האחריות על מחוז סאנגין Sangin, שבדרום הלמנד Halmand, לידי המרינס האמריקנים, ונסוגו למה הוגדר 'למרכז הלמנד'.
במילים אחרות, הבריטים נסוגו למחנות עורפיים בהלמנד, ובכך השלימו במשך השנה האחרונה נסיגה מ-3 החזיתות אשר הם החזיקו בדרום אפגניסטן. קודם ממוסה קלא Musa Qala. אחר כך מקאג'קאי Kajaki, והשבוע מסאנגין.
שר ההגנה הבריטי ליאם פוקס Liam Fox, אמר כי החיילים הבריטים צריכים להיות גאים על הישגיהם, וכי חובה על הבריטים לזכור את 106 החיילים הבריטים שהקריבו את חייהם במלחמה בה השתתפו במשך 4 שנים מאז 2006 בדרום אפגניסטן.
אולם מקורות צבאיים אמריקנים שהיו מאופקים בתגובותיהם אמרו, בהשתמשם במילה 'נסיגה', כי יציאת הכוחות הבריטים מסאנגין, מזכירה להם במידה רב את יציאת הכוחות הבריטים מבצרה בדרום עיראק בסוף 2008, לאחר שהגיעו שם להסכם חשאי עם המליצה השיעית הרדיקאלית אל מהדי al-Mahdi militia, כי הכוחות הבריטים יפסיקו להלחם תמורת הפסקת ההתקפות על אנשי המיליציה עליהם.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים כי בסאנגין Sangin, אין סימנים כי הבריטים הגיעו להסכם עם הטאליבן, אולם המסר של הנסיגה שלהם ברור. אנחנו הבריטים נסוגים, אתם הטאליבן, תפסיקו לתקוף אותנו.
זו היא הסיבה העיקרית מדוע שנמסר כי 10,000 החיילים הבריטים הנמצאים כיום באפגניסטן, ייסוגו לבסיסים במרכז הלמנד, בעוד שלא הוזכרה במילה אחת איזה התחייבויות קרביות חדשות הם יקבלו עליהם בחזיתות אחרות.
במילים אחרות, הצבא הבריטי, כמו לפני שנתיים בעיראק, מפסיק את פעילותו הקרבית, ומכין את עצמו, כאשר התנאים הפוליטיים והלוגיסטיים יאפשרו זאת, לנסיגה מוחלטת מאפגניסטן.
התפתחות זו, בה בעלת הברית הצבאית העיקרית והגדולה ביותר של ארצות הברית באפגניסטן מפסיקה להלחם, מהווה בעיה גדולה למדיניות המלחמה, ה-surge, של הנשיא אובמה, ולמפקד כוחות נאט"ו באפגניסטן הגנרל דיוויד פטראוס.
אמנם המדינאים בוושינגטון, והמפקדים האמריקנים בשטח, ניסו להעמיד פנים אופטימיות, ולומר כי התגבורות האמריקניות האחרונות שהגיעו לאפגניסטן ואשר מונות 18,000 חיילים מאפשרות להם למלא ללא קושי את מקומם של החיילים הבריטים, אולם המקורות הצבאיים של תיקדבקה בשטח מוסרים כי המציאות היא שונה.
הבעיה היא לא רק מי ימלא את מקום החיילים הבריטים, אלא מהיכן ייקחו האמריקנים מספיק חיילים כדי לשלוח אותם לשורה של חזיתות מלחמה חדשות שהטאליבן פתח בהן בשבועות האחרונים במערב, צפון, ומזרח אפגניסטן.
בעוד האמריקנים מרכזים כוחות בחזית הדרום באזורי הלמנד וקנדהאר, במטרה לייצב את קו החזית עם צאתם של הבריטים, הטאליבן העביר את כוחותיו ואת המלחמה הרחק משם.
המקורות שלנו מציינים, כי מלבד שהנסיגה הבריטית מסאנגין, מצביעה על התחלת הנסיגה הכוללת של הבריטים מהמלחמה באפגניסטן, היא גם מראה על כך שהכוחות המזוינים הבריטים נמצאים עתה בעיצומם של תהליכי צמצום חריפים, אשר מעמידים בסכנה את האפקטיביות הצבאית שלהם ושל בריטניה.
עברו הימים בהם בריטניה הייתה מעצמה צבאית.
היום אין ללונדון לא את האמצעים הכספיים ולא את המוטיבציה, להחזיק צבא גדול, מודרני ויעיל. מול טענות אנשי צבא וביטחון בריטיים, כי הקיצוצים בצבא בהם דנה באחרונה ממשלת דיוויד קמרון, יביאו את בריטניה לידי מצב בו לא יהיו לה אפילו מספיק כוחות מזוינים שיוכלו להגן על האיים הבריטיים, גם לא מפני סכנה של פעולת טרור גדולה, ישנם רבים בציבור הבריטי, האומרים כי בריטניה לא זקוקה היום יותר לא לנושאות מטוסים, לא לכוח הרתעה גרעיני, וגם לא למספר גדול של טנקים.
לכן המשמעות האמיתית של הנסיגה הבריטית ממחוז סאנגין בדרום אפגניסטן, היא לא רק פרידה בריטית מאפגניסטן, אלא גם אקט הסיום של שיתוף הפעולה הצבאי האמריקני-בריטי בשטח, הנמשך מאז מלחמת העולם השנייה.