הברית אל-סיסי, נתניהו, וציפראס-מול מתנגדי מתווה הגז


בעוד הדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת ביום ג'  8.12 הצטיין בצעקות קולניות, כי מצרים הסתלקה מהתוכנית לקנות גז בישראל, הגיע נשיא מצרים פאתח אל סיסי לביקור בן שלושה ימים באתונה בירת יוון.
המקורות המזרח תיכוניים של תיקדבקה מדווחים בלעדית, כי המטרה העיקרית של הביקור היא להקים קונסורציום מזרח תיכוני,  ראשון מסוגו באזור, אשר יאחד בין שדות הגז המצריים, הישראליים והקפריסאים.
הקונסורציום נועד לשתי מטרות עיקריות:
1. להשתמש בגז לצרכיהן  של 5 מדינות וישות פוליטית אחת שהן: יוון, קפריסין, ישראל, ירדן, מצרים והרשות הפלסטינית.
2. לייצא את יתרת כמויות הגז שיישארו לאירופה.
כדי להשיג מטרה זו קיימות שלוש תוכניות אלטרנטיביות:
א. להעביר את הגז המזרח תיכוני ליוון, ומשם בצינור שיונח לאירופה.  דיון באפשרות זו נערך בעת ביקורו הבלתי צפוי של ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס Alexis Tsipras, בירושלים ב-26 בנובמבר. ציפראס אמר לנתניהו, כי אם ישראל תסכים לאחד את תפוקת שדות הגז הישראליים, ובייחוד שדה הגז ליוויתן, עם שדה הגז הקפריסאי אפרודיטי Aphrodite, ועם שדות הגז המצריים זוהר Zohr  שבים התיכון, אפשר יהיה להעביר את הגז ליוון ומשם לאירופה. לדבריו בהתפתחות כזו השוק האירופאי יהיה מוכן לשקול השתתפות בהקמת מערכת צינורות ומסופי הגז הדרושים לייצואו.
ב. אפשרות נוספת שנייה היא להעביר את הגז של שלושת המדינות דרך טורקיה.
ג. אפשרות שלישית להעביר את הגז למצרים באמצעות צינור הגז אשקלון-מצרים. על החופים המערביים המצריים בים התיכון ממוקמים שני מפעלי ענק אחד בריטי  של חברת הגז הבריטית British Gas, ואחד ספרדי של חברת 'פנוסה'-Spain's Unión Fenosa Gas, המסוגלים להפוך את הגז הגולמי לגז נוזלי- LNG, דבר שיאפשר למכליות גז להעביר אותו לאירופה.
כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר ביום ג' בוועדת הכלכלה של הכנסת, כי 'בשורה התחתונה, אני רואה באספקת הגז יסוד לאבטחת הביטחון הלאומי (של ישראל), וכי בריתות ושלום עושים עם מדינה חזקה…' נשיא מצרים אל סיסי אמר באתונה דברים דומים יותר מפורטים וחדים: 'דרוש יותר שיתוף פעולה (בין מדינות) בזמנים קשים אלה באזור הרגיש' (של המזרח התיכון). 'שיתוף פעולה כזה יכול להיות בניצול של המשאבים הטבעיים. זה יכול להיות גם שיתוף פעולה כלכלי ואפילו שיתוף פעולה צבאי'. ציטוט המקור: More cooperation is needed in these difficult times and in this sensitive area. Such a cooperation could be in the exploitation of mineral resources, it could be an economic cooperation and even a military cooperation.
במילים אחרות, ניצול משותף של הגז הים התיכוני, יאפשר למדינות האזור לעמוד בפני הסכנות הביטחוניות המאיימות עליה, ויביא לשיתוף פעולה כלכלי בניהן, ולשיתוף פעולה צבאי שיגן על שדות וצינורות הגז.
המקורות של תיקדבקה מדווחים, כי במטרה לקדם תוכניות אלה יתכנסו בימים הקרובים נשיא מצרים אל-סיסי, נשיא קפריסין ניקוס אנסטסטיאדס Nicos Anastasiades, ראש הממשלה בנימין נתניהו, וראש ממשלת יוון אלסיס ציפראס, לוועידת פסגה בה יוחלט סופית על איחוד כלכלי של שדות הגז של מצרים, ישראל וקפריסין, ועל הדרך לייצא אותו.
מול צעקותיהם הקולניות של ראש האופוזיציה יצחק הרצוג, ח''כ שלי יחימוביץ', ושל מתנגדי מתווה הגז, הטוענים כי נתניהו משתמש לשווא 'בביטחון' ובנושא ה'שלום' כשהוא דוחף במלוא כוחו לאשר את מתווה הגז, עומדות העובדות בשטח.
אי אפשר לדבר מצד אחד על 'שלום' ועל 'מדיניות המתבססת על בריתות אזורית', וכאשר אלה נרקמות מול עינינו, להתנגד אליהן, תוך הטעיית הציבור. 
גם  הגורמים הנערכים לעכב את יישום מתווה הגז באמצעות פניות לבית המשפט העליון, צריכים לדעת, כי כל מה שהם ישיגו מלבד העיכוב בפיתוח שדה הגז ליוויתן, הוא השמת מכשולים לאחת מההתפתחויות המדיניות והביטחוניות החשובות ביותר לישראל בשנים האחרונות.       

Print Friendly, PDF & Email