הגדה המערבית בוערת ולא רק מעימותים והצתות, אלא גם מהצטברות מקרים המצביעה כי הטרור החל כבר להתחדש. במקביל לאינתיפאדה המדינית של הפלסטינים, יש כבר סימנים של אינתיפאדה מזוינת

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: הגדה המערבית כבר בוערת, ולהבות האש הזו עומדות לזלוג לתוך גבולותיה של ישראל. זו היא הערכתם של גורמים בצה"ל, וגורמי ביטחון שונים באזור.ג ורמים אלה אומרים כי המדובר לא רק בעימותים עם המתיישבים היהודים על הקפאת צווי הבנייה, וניסיון של אלמונים להצית את המסגד ביום ו' 11.12 לפנות בוקר בכפר יאסוף בשומרון, אלא בגלל לפחות 3 ניסיונות פיגוע גדולים שאירעו ב-10 הימים האחרונים.
להתדרדרות זו יש 4 גורמים עיקריים אחראיים:
1. יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, המנהל מדיניות של התעלמות מכוונת מראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק, כאילו הם אינם קיימים, והוא אינו צריך לנהל אתם משא ומתן, בעוד שלמעשה הוא מנהל אתם מגעים שוטפים יומיומיים באמצעותם של ראש ממשלת פלסטין סאלים פאייד, המקיים פגישות סודיות קבועות עם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שהפך להיות בגלל קשריו האישיים ההדוקים עם פאייד, השר הישראלי לנושאים הפלסטינים.
המקורות של תיקדבקה מציינים, כי בעוד פאייד ופישר מתאמים את המדיניות הישראלית-פלסטינית, אשר מביאה לבום כלכלי בגדה המערבית בדרגים הגבוהים-האסטרטגיים, הרי בדרג יותר נמוך של המתרחש ביום-יומי בשטח התיאום הישראלי-פלסטיני נעשה בפגישות שבועיות קבועות המתקיימות בין סאלים פאייד, ובין תא"ל פולי מרדכי, המייצג את שר הביטחון ברק ואת צה"ל.
אולם מאחר וממשלת ישראל והפלסטינים הטילו איפול על פגישות אלה, הדבר מאפשר לאבו מאזן להעמיד פנים כי הוא מנהל מסע החרמה של ממשלת ישראל, ומתקפה דיפלומטית רחבה על ישראל בכל זירה אפשרית, זו כדי להביא להתמוטטות נוספת של העמדות הישראליות בזירה הבינלאומית.
לכך התכוון ראש השב"כ יובל דיסקין, כאשר אמר השבוע בישיבת הקבינט מדיני-ביטחוני כי הפלסטינים מנהלים מדיניות אשר מטרתה להביא לידי ביטולו של המו"מ המדיני כגורם במשוואה הישראלית-פלסטינית ולכפיית פתרון מדיני הרצוי לפלסטינים באמצעות גורמי חוץ. המקורות של תיקדבקה מציינים כי למעשה אבו מאזן פתח כבר לפני חודשיים באינתיפאדה מדינית על ישראל.
2. במקביל לפתיחת האינתיפאדה המדינית, כך מדווחים המקורות הצבאיים וללוחמת טרור של תיקדבקה יש בשבועיים האחרונים סימנים ברורים לחידוש פעולות הטרור הבאות מהגדה המערבית. מערכת הביטחון וצה"ל אינן מפרסמות, כי לפחות 6 מחבלים נתפסו, לפני שבועיים בשומרון, בהיתקלות עם כוחות צה"ל כאשר היו בדרכם לביצוע פיגוע בישראל. בדרך עפר, בה משתמשים רק סיורים של צה"ל, ליד בית אל, נתגלו בשבוע שעבר 2 מטעני צד גדולים שעמדו להתפוצץ בעת שסיורים של צה"ל עברו במקום. רק ערנות של אחד הגששים מנעה פיגוע גדול עם אבידות רבות.
לפני כן, נתגלה ופורק ומטען צד גדול ליד בית אומר בגזרת חברון, לא רחוק מכפר יאסוף.
רק השבוע ביום ד' 9.12, נתפס במחסום קלנדיה, פלסטיני, כנראה איש החזית העממית, אשר ניסה להגיע למרכז ירושלים ולבצע בה שורה של פיגועים בעזרתם של 6 מטעני צינור שנשא אתו. בחקירה נמצא כי אם המחבל היה מפעיל בבת אחת את כל מטעני הצינור שהיו על גופו במרכז ירושלים, זה היה יכול להיות פיגוע ההתאבדות הגדול ביותר שבוצע בעיר מזה שנים רבות.
המקורות שלנו מציינים כי הצטברות מקרים אלה אינה מקרית, ומדיניות ההתעלמות של מערכת הביטחון וצה"ל מהן, כאילו לא מתרחש דבר בשטח, היא העמדת פנים מסוכנת, שתביא בסופו של דבר להתרחשויות ביטחוניות קשות בשטח, בדיוק כפי שהיה בגלי הפיגועים הראשונים ב-2000 וב-2001.
3. הגורם השלישי הנושא לאחריות להתדרדרות בשטח, הם ממשל באראק אובמה, ומדינות אירופה, אשר לא רק שאינן אומרות, אלא אף אינן לוחצות על אבו מאזן להפסיק מדיניות מסוכנת זו אשר יכולה להתהפך תוך זמן קצר מאוד מאינתיפאדה מדינית לאינתיפאדה מזוינת.
4. אחריות שווה, לא פחות מאשר זו של ממשל אובה, האירופאים, ואבו מאזן, מוטלת על ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק. במקום לפעול מול הפלסטינים כדי להפסיק את פעולותיהם, או לפחות לבצע פעולות מניעה, מרכזים נתניהו וברק את מדיניותם בשתי גזרות: האמריקנים והמתיישבים הישראלים, כאילו הפלסטינים אינם קיימים בשטח. מדיניות זו דומה מאוד למדיניותו של אהוד ברק כאשר כיהן כראש ממשלה בחודשי הסתיו והחורף בשנת 2000 ו-תחילת 2001, עם תחילתה של המלחמה עם הפלסטינים. גם אז התעלם ברק מפעולותיהם של הפלסטינים, כאשר הורה לצה"ל להגיב בפעולות לשטחים ריקים בהם הפלסטינים אינם נמצאים.
מדיניות זו גם דומה מאוד למדיניות של ברק בשנים 2007 ו-2008 ברצועת עזה, שם הוא המשיך להתעלם במשך שנתיים, עד מבצע 'עופרת יצוקה', מירי טילי הקסאם על מטרות אזרחיות בישראל, ומתחמשות החמס והכנותיו למלחמה בישראל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר השתית את ממשלתו על ברית פוליטית עם ברק, נגרר אחריו, ומגלה בנכונותו לשנות כל פעם את מדיניותו, סימני חולשה ואי עמידה בלחץ, סימנים אשר יכולים רק להביא להגברת התדרדרות בשטח.
דוגמא מוחשית לכך עד כמה השטח דליק, ולאן הדברים עומדים להתדרדר, אפשר היה לקבל ביום שישי 11.12, כאשר לפנות בוקר בוצע ניסיון הצתת המסגד בכפר יאסוף. עוד בטרם החלה החקירה המשטרתית מי הצית המסגד ולאן הובילו עקבות המציתים, כבר דאגו גורמים פלסטינים וישראלים התומכים בהם, להושיט אצבע מאשימה כלפי המתיישבים היהודים באזור. כמה שעות לאחר מכן החלו גורמים אלה גם לצעוד לעבר בתים של יהודיים בשכונת שייח' ג'ארח בירושלים, בכוונה לתקוף אותם. בהתנגשויות עם המשטרה נעצרו 22 מפגינים, ונפצעו קל-6 שוטרים.
הגדה בוערת, אבל כל צד וגורם המעורבים במתרחש, אינם רוצים להודות בכך, וכולם ביחד דוחפים את המצב לידי התדרדרות נוספת.