הדיבורים והאיומים, בייחוד הישראליים, מדרדרים את המצב לקראת אפשרות של מלחמה אזורית.

תיקדבקה. גם שמאיימים צריך לדעת לעשות את זה בשקט. אבל כאשר מתחילים לאיים לכל הכיוונים ובקול רם מאוד, זה סימן גרוע, לאיבוד כיוון. זה בדיוק מה שאפיין את האירועים והתהליכים שהתרחשו ביום ב` 3.7, לאחר פרסום האולטימאטום של חוטפי גלעד שליט. ברגע שהמגעים בין הגורמים המעורבים בניסיון להביא לשחרורו של החייל הישראלי יצאו מהזירה המקומית לזירה האזורית והבינלאומית, הם הראו סימנים ברורים כי הפרשה מתחילה להתדרדר לכיוון בלתי צפוי של מלחמה אזורית.
שר הביטחון עמיר פרץ, אמר ביום ב` 3.6, כי `אני מציע לבאשר אסד לפתוח את העיניים, כי האחריות נופלת לפתחו. לעיתים נדירות נשמעים בכלי התקשורות איומים כל כך מפורשים נגד ראש מדינה מכהן, אפילו כאשר המדובר במזרח התיכון. במילים אחרות, שר הביטחון הישראלי מאיים במפורש על הנשיא בשאר אסד כי הוא או משטרו מועמדים לתקיפה או אולי אפילו לחיסול ממוקד על ידי ישראל, מאחר וחלאד משעל, וראשי המבצעים של החמס פועלים מדמשק, בחסות המודיעין הצבאי הסורי.
אולם הבעיה הגדולה של שר הביטחון הישראלי עמיר פרץ, שבדבריו ניכר חוסר ניסיוני האזורי והבינלאומי שהוא מצטרף לשורה ארוכה של מנהיגים, עתירי ניסיון צבאי ובינלאומי, שהשמיעו בעבר הצהרות לא פחות חריפות כלפי אסד, כשאר התוצאה היחידה שלהן הייתה, למרבה תסכולם, כי הם ירדו מהבמה הפוליטית האזורית והעולמית, אבל בשאר אסד נשאר עליה. לא רק שמעמדו של הנשיא הסורי נחלש בגלל פרשיות אלה, הוא אף התחזק.
דברים ואזהרה דומה מפני הפיכת פרשת גלעד שליט למלחמה אזורית, השמיעה שרת החוץ ציפי ליבני בעת שנפגשה ביום ב` במוסקבה עם נשיא רוסיה ולדמיר פוטין, והנשיא המצרי חוסני מובראק שטס במיוחד לריאד כדי לדבר עם המלך עבדאללה על הנושא. בעוד ציפי ליבני ניסתה להזהיר את פוטין בפני התוצאות של אי שחרור החייל וביקשה את עזרתו, כך מובראק ניסה להזהיר את עבדאללה, שעה שביקש ממנו להפעיל את השפעתו על אסד ולא על החמס.
אולם המקורות המזרח תיכוניים והצבאיים של תיקדבקה מעריכים כי כל הגורמים אתם הישראלים והמצרים דיברו, או איימו עליהם, אינם נבהלים מאפשרות של הסלמה לקראת מלחמה מזרח תיכונית חדשה.
מוסקבה, העוסקת בפרופיל נמוך אך ביעילות רבה בחדירה צבאית למזרח התיכון, על רקע חולשתה הצבאית של ארצות הברית בעיראק, משתמשת בסוריה כבסיס וקרש הקפיצה העיקרי כדי להשיג מטרה זו. המקורות שלנו מוסרים כי מאות מהנדסים ומומחים צבאיים רוסיים עוסקים עתה, בהקמת שני בסיסי צי רוסיים-סוריים גדולים על חופו המזרחי של הים התיכון, בלטקיה, ובטרטוס.
אפשר וצריך להניח כי פוטין הקשיב היטב לדבריה של ציפי ליבני, אולם בראשו עבר סצנריו שונה מזה שליבני תיארה לפניו. התנגשות צבאית עכשיו בין ישראל לסוריה, יכולה להביא רק להעמקת החדירה הצבאית הרוסית לסוריה, וזה בדיוק מה שנשיא רוסיה רוצה.
אותם הדברים אמורים לגבי עבדאללה מלך ערב הסעודית. החמס היה תנועה מוסלמית סונית שנתמכה תמיד רעיונית וכספית על ידי ערב הסעודית, בדיוק כפי שהטאליבן נתמך בשנות השמונים באפגניסטן על ידי הסעודים. בשלב זה של האירועים, וגם מהתיאור שעבדאללה שמע ממובראק, הוא קבל את הרושם שהחמס מתחזק ורוב מכריע של הפלסטינים תומכים בעמדותיו בפרשת גלעד שליט. לכן קשה להניח שמלך סעודיה, ימהר להפעיל את השפעתו על החמס דווקא ברגעים אלה. הדבר היחיד שעבדאללה הסכים לעשות הוא כנראה לדבר עם הנשיא באשר אסד, בניסיון להרגיע במקצת את הרוחות. המומחים הסעודיים של תיקדבקה, מעריכים כי גם צעד כזה יהיה מצד הסעודים בבחינת יציאת חובה כלפי המצרים, מאחר והם אינם יכולים לסרב לבקשה אישית של מובראק, יותר מאשר צעד ממשי. הסעודים יודעים היטב כי הכוח המשפיע עכשיו ביותר בדמשק הם האיראנים, והם לא יסתכנו במהלך שלא תהייה לו השפעה מרובה.
הגורם היחידי שעד עתה שותק לנוכח התדרדרות זו היא וושינגטון. שם עדיין לא נפלה הכרעה מה לעשות וכיצד לנהוג בפרשת גלעד שליט. כל זמן ששתיקתה של וושינגטון תמשך, גם ההתדרדרות לקראת מלחמה אזורית תמשך, מבלי שבשטח ישנו גורם אחד שיעצור אותה.