הדרוזים העמידו את ישראל וצה"ל בפני מצב ללא פתרון בדרום סוריה

גם אם היא לא רוצה בכך, וגם באם הדרגים המדיניים והביטחוניים יצליחו להרגיע את אנשי העדה הדרוזית בישראל, לא רק שמלחמת האזרחים בסוריה גלשה כבר לתוך ישראל, אלא שהצמרת הישראלית לא תצליח לעצור יותר שתהיינה זליגות נוספות, ולאו דווקא כולן מצד הדרוזים.
עד יום שני 22.6, הצליחה ישראל במשך חמש שנות המלחמה למנוע את זליגת המלחמה בסוריה לשטחה באמצעות ניהול מערכת קשרים ועזרה ענפה חצי חשאיים לכוחות המורדים שפעלו ופועלים בשטח לפי המצבים שהתפתחו, או לפי מצבים אד-הוק תוך כדי התרחשותם.  
הדרך בה צה''ל מציג ביום ג' 23.6, את המעורבות הישראלית בדרום סוריה היא מגוחכת ותזיק יותר מאשר תועיל.
דובר צה''ל תת-אלוף מוטי אלמוז טען, כי אין בצה"ל סינון של פצועים סביב הגדר. ברגע שיש פצוע מדינת ישראל פותחת את שעריה ומאפשרת לפצועים להיות מטופלים. 
דברים אלה מציגים תמונה מאוד הומניטארית אבל גם מאוד לא נכונה.
הפרטים לגבי פינוי פצועים של מורדים סוריים מהשטח היא שונה לגמרי ואנו לא ניכנס לפרטים שלה.
אבל הבעיה עם דברי אלמוז היא שונה.
הבעיה היא שהדרוזים הישראלים המשרתים בצבא ותושבי הכפרים הדרוזים בגולן יודעים שזו הצגה לא נכונה של המצב, וזה לא רק יותר מרתיח אותם, אלא מחזק את הקשר ביניהם כאשר חוליית החיבור החיצונית לכך הייתה תקיפת האמבולנס הצבאי הראשון ביום שני בבוקר ליד חורפיש בגליל.  
אסור היה שאירוע-נקודת החיבור הזו בין הדרוזים הישראליים ואלה שבגולן, הנאמנים בחלקם לאסד-תתרחש. וכאשר היא כבר התרחשה היה צריך לנקוט מיד בצעדים שיעצרו אותה. אבל מישהו בצמרת המדינית והצבאית הישראלית קרא את התמונה לא נכון, וכל מה שהוא עשה הייתה להצמיד לאמבולנס בו אירע לאחר 12 שעות הלינץ' ניידת ליווי של המשטרה הצבאית שלא עמדה מול ההמון הזועם-ונעלמה. 
פרשת העזרה הישראלית שניתנת, או לא ניתנת לארגון ג'בהת- אל נוסרה-אל קעידה סוריה, שהיא הבעיה שמזינה את להבות ההתמרמרות הדרוזית למרות שחלק מהמידע שנמצא בידיהם הוא על המתרחש בתוך דרום סוריה היא דיסאינפורמציה של גורמים עוינים לישראל- היא בעיה מסובכת ביותר.
הבעיה היא שמרכזה מורכב ושונה ומשתנה בהתאם לזווית הראייה של כל אחד שמעורב בפרשה זו.
בדרום סוריה מול רמת הגולן פועלים עשרות של ארגוני מורדים סורים, שכל פעם מתאחדים לקבוצות או יחידות גדולות יותר שלאחר זמן לא ארוך מתפרקות.
חלק מארגונים אלה מצטרף מידי פעם לג'בהת אל-נוסרה, ומידי פעם נוטשים את הארגון המזוהה עם אל קעידה.  עד עכשיו ישראל יכלה להתחמק מנושא זה מאחר וטענה כי הארגונים להם היא מגישה עזרה אינם משתייכים לאל-קעידה סוריה.
 החל מחודש מאי מתרחשות התפתחויות שרשרת שאינן פוסקות בנושא.
הסעודים הצליחו לקנות בכסף ובנשק את נאמנותם של כ-3,000  לוחמי ג'בהת אל נוסרה בדרום, ולהעביר אותם למסגרת צבאית אחרת שנשארה את השמות 'חזית הדרום-הגייס הראשון', ו'צבא הכיבוש הדרומי'.
התפתחות זו עזרה לטיעוני ישראל, כי היא לא מגישה תמיכה לג'בהת אל נוסרה', וגם לטיעונים הישראליים המוזרים לפיהם לוחמי ג'בהת אל נוסרה בדרום סוריה אינם דומים ללוחמי הארגון הזה בשאר חלקי סוריה, מאחר והם מורכבים מתושבים מקומיים בדרום.
שום דרוזי איננו יכול לקבל הסבר כזה-אפילו הוא נכון.
בסוריה כמו בסוריה אין שום דבר יציב ואין שום דבר בטוח. גם אם אתה מספק נשק לארגון אחד, אין לך מושג לידי הנשק הזה יגיע בסופו של דבר, מאחר ובמקרים רבים אלה שמקבלים את הנשק כבר מכרו אותו מראש ליריביהם.
וכך קרה גם עם ג'בהת אל נוסרה בדרום סוריה. רוב המפקדים והלוחמים שהודיעו כי הם כבר אינם  שייכים לארגון חזרו אליו בשבועות האחרונים.
אחת הסיבות המרכזיות לכך היו הניצחונות של כוחות ג'בהת אל-נוסרה בצפון סוריה, בהרי קלמון במרכז סוריה, ובחזית העיר ארסל Arsal בתוך לבנון.
הכלל במלחמה בסוריה הוא כי מאות ארגוני המורדים, הולכים תמיד עם הכוח החזק והמנצח.  ארגוני-קבוצות המורדים בדרום סוריה אינם שונים, ואינם מתנהגים לפי התכתיבים וקני המידה לא הסעודים ולא הישראליים.
כאשר ג'בהת אל נוסרה היה חלש היו המורדים מוכנים לעזוב אותו. כאשר ג'בהת אל-נוסרה הפך והופך להיות הכוח הצבאי החזק והגדול ביותר בין המורדים הסורים-חוזרים ומצטרפים אליו.
לכן הדרישה הדרוזית כי ישראל תפסיק לתמוך בג'בהת אל נוסרה, היא למעשה דרישה שישראל תפסיק לתמוך בכל המורדים בדרום.
הסיבה לעמדה הדרוזית הזו, המשותפת לדרוזים הישראליים, ברמת הגולן ובסוריה היא פשוטה. ככל שארגוני המורדים יתחזקו בשטח, כך יקשה על הדרוזים משני עברי הגבול לשמור על קשר ולתמוך אחד בשני.
לא ישראל ולא צה''ל אינם יכולים לסגת עכשיו מהקשר שהם בנו במשך שנים עם ארגוני המורדים בדרום סוריה. אם ישראל תיסוג מקשר זה בכלל, לא רק שהיא תסכן את השקט היחסי השורר לאורך גבול רמת הגולן עם סוריה, היא גם תמוטט את המהלך האמריקני-סעודי-ירדני שמתרחש עכשיו בשטח.
עיקרו של מהלך זה הוא ניסיון לאפשר לכוחות המורדים לכבוש את כל דרום סוריה, כמו המורדים הצליחו לעשות בחודש שעבר, כאשר כבשו מידי כוחות אסד כמעט את כל צפון סוריה.
מנגד, ישראל לא תצליח לשכנע את הדרוזים הישראליים ולא את אלה שברמת הגולן שנאמנותם נתונה לדמשק, כי כל מה שהיא עושה בדרום סוריה לא ייפגע בדרוזים שם.
במילים אחרות, בפנינו ימים קשים שאירועי הלינץ' בפצועים הסורים שהוביל האמבולנס הצבאי הישראלי הם רק תחילתם
ביום ב' 22.6 דיווחו המקורות הצבאיים של תיקדבקה:
דרוזים, תושבי כפרי הדרוזים בגולן תקפו,
ביום ב' 22.6, ליד מג'דל שמס, אמבולנס של צה''ל  שהוביל פצועים של המורדים הסורים לבית חולים בישראל. הדרוזים  עצרו את האמבולנס באמצעות מחסומי אבנים שהקימו, השתלטו עליו וביצעו לינץ' בפצועים הסוריים. הפצועים הגיעו לבית חולים כאשר מצבם אנוש כתוצאה מהלינץ' ומאוחר יותר אחד מהם מת מפצעיו.
כוחות גדולים של צה''ל ושל מג''ב שניסו להתערב ולחלץ את האמבולנס, נרגמו במטרי אבנים כבדים על ידי הדרוזים. שני חיילי צה''ל שהיו באמבולנס נפצעו קל.
זה הלילה השני ברציפות שאמבולנסים של צה''ל מותקפים על ידי דרוזים.
ביום ב' לפנות בוקר תקפו דרוזים מהכפר חורפיש בגליל אמבולנס של צה''ל.  האמבולנס היה בדרכו מרמת הגולן אל בית החולים בנהרייה כשהוא מביא אתו פצועים של המורדים הסוריים הנלחמים בדרום סוריה. הדרוזים הישראליים ניסו לחסום את דרכו של האמבולנס ורגמו אותו באבנים. תוך כדי ניסיונות התחמקות של האמבולנס הוא פגע באחד התוקפים ופצע אותו. המפגין הפצוע פונה לתחנת המשטרה במעלות.
למרות התקיפה הזו לא הפסיק צה''ל  ביום ב'  את מעבר הפצועים של המורדים הסוריים באמצעות אמבולנסים לבתי חולים בישראל, למרות שנבדקה אפשרות להעביר אותם במסוקים.
מיד לאחר תקרית הדמים במג'דל שמס, החלו כלי התקשורת של משטר אסד בדמשק, להלל את הלינץ' שביצעו הדרוזים, והגדירו אותו 'כפעולה הירואית'.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים, כי בכך נכשל הניסיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, הרמטכ"ל רב אלוף גדי אייזנקוט, שלקחו בימים האחרונים לידיהם את הטיפול בנושא הדרוזי, למנוע התנקשויות דמים בין הדרוזים לכמה מארגוני המורדים הסוריים הפועליים בדרום סוריה.
נתניהו, יעלון ואייזנקוט  ניסו לפרק מוקש-בעיה עדינה ורגישה זו, בהשתמשם גם בערוצים אמריקנים וירדנים. בשלב מסוים, בסוף השבוע האחרון, היה נדמה שהם השיגו הבנות בין הדרוזים לארגוני המורדים, כאשר כל צד מתחייב שלא לתקוף את הצד השני.
אולם התקרית הקשה ביום ב' בלילה במג'דל שמס, מראה בעליל כי הייתה זו אשליה שהסדר כזה יכול לפעול.
גם בקרב הדרוזים בסוריה, וגם בקרב הדרוזים בישראל, ובייחוד ברמת הגולן פועלים גורמים אשר מעוניינים כל אחד מהאינטרסים שלו להסלים את המצב.  בין הגורמים האלה נמצאים גורמים המקורבים לדמשק ולחיזבאללה.
המקורות שלנו מציינים, כי המצב ביום ב' בלילה הסתבך עוד יותר, כאשר מלבד הנושא הדרוזי החלו כמה ארגוני מורדים בדרום סוריה בהתנקשויות דמים ביניהם.  דוגמא בולטת לכך היה חיסולו מהמארב של מפקד כוחות ארגון אראר  אל-שם  Ahrar al Sham בדרום סוריה. ארגון זה ה הוא אחת מהמליציות המוסלמיות הקיצוניות הפעולות בדרום סוריה בשיתוף פעולה עם ג'בהת אל-נוסרה- אל קעידה סוריה. 
החשש הכבד הוא שבאווירה זו של התנגשויות, הנושא הדרוזי יהפוך, או שכבר הפך  לחלק מכדור המשחק של מלחמת האזרחים בסוריה. פירוש הדבר זליגת המלחמה לתוך שטח ישראל.   
 
 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות