ההכנות האמריקניות לתקוף את איראן מרשימות. אובמה חושב כי תרתענה. טהרן לא חושבת ככה

מתנגדי התקיפה הישראלית באיראן מצאו בסוף השבוע סימן מעודד חדש המעיד שראש הממשלה  בנימין נתניהו מבודד עוד יותר בהחלטתו לתקוף את איראן. המשענת הפוליטית-צבאית העיקרית שלו בהחלטת התקיפה-קרי שר הביטחון אהוד ברק, לפי הגרסא שלהם,  ברק איננו תומך יותר בתקיפה ישראלית באיראן.
מדוע?
אהוד ברק התרשם, כך טוענים המחזיקים בתיאוריה זו, בייחוד בשבוע שעבר,  בעת ביקורו בישראל של סגן ראש המטות המזוינים האמריקנים אדמירל ג'יימס וויננפלדAdmiral James A. Winnefeld, כי ההכנות הצבאיות האמריקניות לתקוף את איראן הן מקיפות ורציניות.
השימוש הפוליטי שעושים מתנגדי התקיפה  'בגילוי' זה הוא מגוחך.

שר הביטחון ברק, והציבור הישראלי, לא היו צריכים לחכות לביקורו של סגן ראש המטות המזוינים האמריקנים, כדי לעמוד על רצינות ההכנות האמריקניות. הם יכלו לקרוא פרטים בלעדיים על כך במשך ארבעת החודשים האחרונים, החל מחודש יוני, בתיקדבקה.
להלן עיקרי הדברים: ארה''ב ריכזה כבר שלוש נושאות מטוסים עם כוחות התקיפה האוויריים שלהן מול איראן.
נוסף לכך כל הצי הקרבי הבריטי והצרפתי, מוצבים גם הם מול איראן.
ארה''ב ריכזה כוחות אוויר גדולים של מאות מטוסי קרב-הפצצה, בתוכן שתי טייסות של מטוסי חמקן מדגם F-22, בכמה מארצות המפרץ הפרסי.
ארה''ב ריכזה על שני איים הקרובים למפרץ הפרסי, בסוקטרה שבתימן, ובמסירה שבעומן, כוחות הסתערות גדולים המונים כיום לפחות 50,000 חייל. 
שני איים אלו הנמצאים עתה, בעת כתיבת שורות אלה בשליטה צבאית אמריקנית כמעט מוחלטת, הפכו למעין שתי נושאות כוחות ומטוסים אמריקניות, כאשר לכוחות המוצבים עליהם יש רק מטרה אחת והיא לתקוף את איראן. במילים אחרות, מבחינת מצבת הכוחות האמריקנים, מול איראן מוצבות היום לא רק שלוש נושאות מטוסים, אלא לפחות שש נושאות מטוסים וכוחות התקיפה שלהן. ושוב אנו מזכירים כי מדובר מהבחינה של גודל הכוח האמריקני המוצב מול איראן.

המודוס אופראנדי המבצעי האמריקני תמיד קבע, כי כדי לצאת למלחמה  במפרץ הפרסי, נגד עיראק בעבר, ונגד איראן בעתיד,  צריכה ארה''ב  לרכז באזור לפחות שש עד שבע נושאות מטוסים וכוחות התקיפה שלהן. ריכוז כוחות אמריקני מוצב כבר עכשיו מול איראן.
אולם המקורות של תיקדבקה בוושינגטון מדווחים, כי ישנה רק בעיה 'קטנה' אחת עם ריכוז זה.
הנשיא אובמה הורה לרכז את הכוח הזה לא כדי לתקוף את איראן, אלא כדי לשכנע את איראן כי עליה לחזור לשולחן המו''מ המדיני עם ששת המעצמות, ולקבל את התנאים שן מציבות לגבי התוכנית הגרעינית האיראנית.
עמדה נחרצת זו של אובמה, עד כה, היא הסיבה העיקרית מדוע הצמרת הפוליטית והצבאית האיראנית מסרבת להתרשם מריכוז זה של כוחות אמריקנים, ומדוע האיראנים אינם מאמינים כי האמריקנים יתקפו אותם. זו הסיבה מדוע ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק, ושורה של חוגים אמריקנים, לוחצים עתה על אובמה להציב 'קווים אדומים'.
מה פירושם של 'קווים אדומים' כאלה?
'קווים אדומים' אלה צריכים לקבוע בדיוק לאחר איזה צעדים שאיראן תמשיך לבצע בתוכנית הגרעין שלה, יורה אובמה לכוחות האדירים האמריקנים האלה לתקוף את איראן.
נכון ליום א' 9.9, אובמה מסרב לקבוע קווים כאלה. כתוצאה מסירוב נשיאותי אמריקני זה, מסרבים האיראנים להפסיק את העשרת האורניום שלהם לדרגות הקרובות מאוד לדרגה הצבאית, אשר תיתן בידיהם חומר נפץ גרעיני.

זו הסיבה מדוע הגרסה החדשה של המתנגדים הישראלים לתקיפת איראן, לפיה שר הביטחון אהוד ברק, 'שבר שמאלה', זוהרת ברדידותה.
כיום, פועלים ארבעה שעוני עצר צבאיים המתקתקים מול איראן:
1. שעון העצר האמריקני בהו שולט הנשיא אובמה. הנשיא ריכז את הכוחות הנחוצים לתקיפה, אולם מנסרב להשתמש בהם. הוא מסרב גם לקבוע 'קווים אדומים'.
2.
שעון העצר של נתניהו וברק האומר, כי עד השבוע האחרון של חודש ספטמבר יהיה לאיראן  מספיק אורניום מעושר שיאפשר לה לייצר חומרי נפץ גרעיניים, ואסור לתת לאיראן לחצות קו אדום זה.
3.
שעון העצר של ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, אשר ב-2 לאוגוסט אמר, כי ' אם הייתי איראני, הייתי מודאג ביותר ב-12 השבועות הבאים'. מתוך 12 שבועות אלה, חמישה שבועות כבר עברו, נותרו עוד 7 שבועות. פחות מחודשיים. כלומר, עד סוף אוקטובר!
4.
שעון העצר של צחי הנגבי, אשר בשבוע שעבר קבע, 'כי 50 הימים הבאים יהיו גורליים ביותר לעתידה של מדינת ישראל, לא פחות מאשר מלחמת יום הכיפורים'. במילים אחרות השעונים של אפרים הלוי וצחי הנגבי, פלוס מינוס, הם אותם השעונים.
כאשר הספירה לאחור בארבעת השעונים, אחד אמריקני, שלושה ישראליים, נמשכת, עושים מתנגדי התקיפה באיראן הישראליים, הנתמכים על ידי גורמי חוץ, מאמץ להוסיף שעון נוסף של אהוד ברק.
בדרך ככל מורכבים חוגים אלה, מאויביו הפוליטיים והאישיים החריפים ביותר של ברק. עכשיו הם פתאום מוכנים לעשות אתו ברית פוליטית.

נראה באם הם יצליחו?      

 

Print Friendly, PDF & Email