ההסכם בין קארי ללברוב על פירוק הנשק הכימי, מבטיח הישארות אסד בשלטון והמשך המלחמה

שלושת הדברים הבולטים ביותר בהסכם שהושג בין שר החוץ האמריקני ג'ון קארי, ושר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, בשבת 14.9 בז'נווה, על פירוק והשמדת הנשק הכימי הסורי, הם כי המלחמה בסוריה תימשך ללא הפרעה, או הפסקה. הנשיא בשאר אסד יישאר בשלטון, לפחות עד אשר הנשק הכימי יפורק, או יושמד, בתוך סוריה או מחוצה לה. מבלי שאסד, באמצעות צבאו, יבטיח את ביצוע ההסכם האמריקני-רוסי בשטח, אין סיכויים רבים לביצועו.
זו הסיבה מדוע שר החוץ האמריקני קארי הדגיש כל הזמן בדבריו, כי הכול תלוי בכך באם ההסכם ימולא במלואו, If fully implemented.
להלן ששת הנקודות העיקריות עליהן קארי ולברוב הגיעו להסכם:
1. הושג הסכם אמריקני רוסי על גודל-היקף מאגרי הנשק הכימיים הסוריים. לפני כן נמסר כי יש מרווח של כ-40 אחוז בהערכות המודיעיניות האמריקניות והרוסיות.
2. פירוק או השמדת הנשק הכימי תתבצע במהירות. קארי, אמר כי פקחים של הארגון למניעת הפצת נשק גרעיני OPCW, יהיו בשטח בסוריה כבר באמצע נובמבר. לדבריו פירוק הנשק הכימי צריך להתבצע תוך פחות משנה, עד אמצע 2014.
שר החוץ הרוסי לברוב, לא אמר מילה אחת על לוח הזמנים שקארי הציג. במקום זה שירטט תהליך ארוך ומסובך של אישורים הדרושים ממועצת הארגון ה-OPCW, שלאחר קבלתם צריכים לעבור שלב נוסף של דיונים ואישורים במועצת הביטחון.
במילים אחרות, עד שהתהליך בכלל יתחיל יעברו לפחות שלושה עד ארבעה חודשים.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים, כי מדובר לא רק בלוח זמנים לא מציאותי, אלא בלוח זמנים בלתי מתקבל על הדעת מבחינה טכנית. הסיבה העיקרית לכך: ההסכם מדבר לא רק על מאגרי הנשק, אלא גם על השמדת הציוד לייצורם, על מתקני הערבוב והמילוי של הנשק הכימי והביולוגי הסורי.
3.
סוריה תמסור תוך שבוע ימים את רשימות המלאים של מאגרי הנשק הכימי המצויים בידיה. אסד כבר הודיע, כי ייקח לו להכין רשימה כזו לפחות 30 יום. על סוריה להודיע, כי היא תיתן גישה בלתי מוגבלת למאגרים אלה.
4. ארה''ב ורוסיה הסכימו, כי צריך להשמיד את כל הנשק להשמדה המונית שבידי סוריה. השמדת הנשק תעשה בתוך סוריה, אולם אם יהיה צורך בכך, הנשק יוצא מסוריה ויושמד בארצות מחוצה לה.
5.
אם אסד לא יציית וימלא אחר סעיפי ההסכם, הנושא יובא לדיון בפני מועצת הביטחון, אשר תצטרך לקבוע איזה אמצעי עונשין יופעלו נגדו, כאשר הדיון יתנהל על בסיס סעיף מס' 7 של מועצת הביטחון.
סעיף זה מסמיך את המועצה לקבוע צעדי עונשין punitive actions, כמו סנקציות נגד סוריה. סעיף מס' 7 מאפשר גם נקיטת צעדים צבאיים נגד סוריה. אפשרות אותה קארי ולברוב נמנעו מלהזכיר, כאשר לכול ברור כי במקרה כזה תטיל רוסיה ווטו על הצעת ההחלטה.
6.
כל המהלך לפירוק והשמדת הנשק הכימי, יהווה מסגרת למציאת פתרון מדיני, ולא צבאי, למלחמה בסוריה.
מיד לאחר שקארי הקריא את נקודות ההסכמה, דיבר שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, כאשר מדבריו עולה תמונה שונה, לפחות בשש נקודות, מזו שהציג קארי.
א. לברוב הדגיש, כי לא רק הנשק הכימי שבידי אסד יפורק, אלא גם הנשק הכימי שבידי המורדים. כלומר, בפני אסד, נפתח עוד ערוץ נוסף לישראלי, לעכב את פירוק הנשק.
ב. מטרת ההסכם האמריקני-הרוסי היא לא רק לפרק את הנשק הכימי הסורי, אלא למנוע תרחיש צבאי, כלומר התקפה צבאית אמריקנית, שתהייה קטסטרופאלית לאזור.
ג.
לברוב הציג לוח זמנים שונה, פחות אופטימי, מזה שקארי הציג.
ד. ביצוע ההסכם יביא לכינוס וועידה בינלאומית אשר תדון בהכרזת המזרח התיכון כאזור חופשי מנשק להשמדה המונית. במילים אחרות, לברוב הולך כאן לקראתו של אסד שדורש, כי לפני שהוא חותם ומאשרר את אמנת הארגון למניעת הפצת נשק השמדה המוני ה-OPCW, גם ישראל תעשה זאת, לקראת התפרקותה מנשקה הגרעיני, הכימי, והביולוגי.
שר החוץ האמריקני לא הגיב אפילו במילה אחת על דבריו אלה של לברוב.
ה. ארצות הברית היא שתעמיד את רוב כוח האדם המקצועי הדרוש לפירוק הנשק הסורי, ותממן את רוב ההוצאות הכרוכות בכך.
ו. בעוד שר החוץ האמריקני ג'ון קארי שיבח כמה פעמים במהלך דבריו את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, לברוב לא טרח אפילו פעם אחת לשבח או להזכיר בכלל את נשיא ארה''ב אובמה.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים לפחות חמש נקודות אשר ישימו מקלות בדרכי הביצוע של ההסכם שהושג בז'נווה:
• כבר בנאום לאומה ביום שלישי 10.9 אובמה לא שרטט שום לוחות זמנים למהלך הפיקוח והשמדת הנשק הכימי הסורי. קארי עשה זאת בז'נווה, אולם כאמור המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים, כי לוח הזמנים שקבע קארי איננו מציאותי.
• המסקנה הרוסית והסורית בכל המו''מ בז'נווה ולפניו הייתה, כי אובמה בכוונה מסיט את הבעיה הסורית, לא רק כדי שלא להעניש את אסד על השימוש בנשק כימי, דבר שמאפשר למלחמה להימשך ללא הפרעה, אלא גם כדי להשאירו בשלטון עוד זמן רב. נקודה זו קבלה חיזוק בשבת בז'נווה, כאשר אחד העיתונאים שאל את קארי ואת לברוב שאלה פשוטה עליה לא קיבל תשובה ברורה: 'מדוע לא החלטתם קודם לכן להביא להפסקת המלחמה?'
• מסקנה רוסית-סורית זו התאמתה גם כאשר ביום ו' 13.9, הודיע הבית הלבן, כי הנשיא אובמה 'לא ידרוש יותר כי ההחלטות (האמריקניות-רוסיות, או כל החלטה שתוגש לאו''ם), יכללו שימוש בכוח'. President Obama will no longer demand that it includes the threat of force. במילים אחרות, אובמה אשר רק השבוע אמר כמה פעמים כי המו''מ עם הרוסים והסורים ילווה באופציה-מקל צבאי אמריקני, וויתר גם עליה. קארי ניסה לתקן רושם זה בז'נווה, אולם ללא הצלחה. ברור, כי בנקודה זו נמשך התיקו בין ארה''ב ורוסיה במועצת הביטחון.
• למרות ההחלטות בז'נווה, עתה, כאשר רוסיה וסוריה ואתן איראן,שוכנעו כי אופציה צבאית אמריקנית איננה קיימת יותר, וכי קלושים מאוד הסיכויים כי אובמה ישוב ויחזור אליה, תפעלנה מוסקבה, טהרן, ודמשק להבטיח, כי כמויות חומרי הנשק הכימי שאסד יהיה מוכן להעמיד תחת פיקוח בינלאומי תהיינה המינימום האפשרי המתקבל על הדעת, ואילו שאר הכמויות תמשכנה להיות מוחזקות בידי אסד, שיוכל להשתמש בהן ללא הפרעה במידה וירגיש כי משטרו מצוי בסכנה.
בהתפתחות כזו, הנשיא אובמה ימשיך להעמיד פנים, כפי שעשה מאז אמצע 2012, ועד 21 באוגוסט 2013, שנה בה הוא סירב להתייחס לכתוב בדוחות המודיעין האמריקנים בהם נאמר בצורה ברורה מאוד, כי צבאותיו של אסד השתמשו ומשתמשים בנשק כימי בחומוס, חלב, אידליב, ודמשק.
כאשר לפני ששה חודשים, ב-24 באפריל השנה, אמר ראש מחלקת מחקר באמ''ן, תא''ל איתי ברון, בהופעה פומבית, 'כי בעת האחרונה זיהינו (אמ''ן) מספר פעמים שימוש של צבא אסד בנשק כימי ממית, כנראה מסוג סארין', אילץ הבית הלבן את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ואת שר הביטחון משה יעלון, להתנצל 'על פליטת הפה', ולמסור הבטחה ישראלית כי טעות כזאת לא תתרחש עוד פעם.
• למצבים כאלה התייחסו קארי ולברוב בצורה שונה, כאשר שניהם חלוקים על כך כיצד מועצת הביטחון תפעיל את סעיף 7 מס' של מועצת הביטחון.
ביום א' 15.9, יגיע לישראל ליום אחד שר החוץ האמריקני ג'ון קארי. יהיה לו קשה מאוד לשכנע את ראש הממשלה בנימין נתניהו, כי חלפה הסכנה של העברת הנשק הכימי הסורי לידי חיזבאללה. קשה לו גם יהיה לשכנע את נתניהו, כי המהלך האמריקני-רוסי בסוריה, לא יביא למהלך אמריקני-רוסי דומה לגבי התוכנית הגרעינית האיראנית, דבר העומד בראש דאגותיה של ישראל.

 

Print Friendly, PDF & Email