ההססנות של אולמרט-ליבני משדרת חולשה, וחוסר החלטה ישראלית.

תיקדבקה: ממשלת אהוד אולמרט-ליבני פוסעת על קצה האצבעות לפי הקו האמריקני, בכל הנוגע להתדרדרות הקיצונית במצבה הביטחוני של ישראל עם ניצחון החמס בבחירות הפלסטיניות והפיכתו לכוח המרכזי במערכת הממשל הפלסטינית.
בצעד אבירי, אשר חשף לעיני כל הפלסטינים ומדינות ערב את הססנותה של הממשלה לפעול נגד החמס, הודיעו פקידים ישראלים כי הם יעבירו בתחילת חודש פברואר את 50 מיליון השקלים שישראל גבתה מסחורות פלסטיניות בנמלים ובמעברים, אולם מדיניות זו תישקל בעתיד לאחר שיתברר התפקיד שהחמס ימלא בממשלה הפלסטינית הבאה. המדובר באותה העמדת פנים אותה ממשל אריאל שרון שיחקה בעת שהשמיעה איומים כי תטיל מצור כלכלי ותנתק את רצועת עזה מישראל וממעטפת המכס שלה, אם הפלסטינים לא יעמדו בהסכמים בדבר המצב הביטחוני בגבול עזה מצרים, ובמעבר רפיח.
כולנו רואים היום מה הן התוצאות. גבול הרצועה עם מצרים ומעבר רפיח נשארו פרוצים לאנשי טרור, נשק, וחומרי חבלה, ולא רק שאף אחת מהאזהרות הישראליות לא מומשה, אלא גם התותחים המתנעים של שר הביטחון שאול מופז שהוצבו מסביב לרצועה כבר אינם יורים. למה בדיוק אולמרט וליבני מצפים? שאבו מאזן יודיע לפתע פתאום כי הוא איננו מזמין את החמס להרכיב את הממשלה הפלסטינית הבאה? שהוא החליט להפסיק את שיחותיו הממושכות עם חלאד משעל הנמשכות כבר למעלה משנתיים בדמשק, קהיר, קטר, עמן? לכך קוראים מדיניות של בת יענה.
לכן כאשר מ"מ ראש הממשלה טלפן ביום ו` 27.1 אל נשיא מצרים חוסני מובראק ואל מלך ירדן עבדאללה ואמר להם כי אם החמס רוצה להיות בממשלה פלסטינית עליו להתפרק מנשקו, הם ענו לו `כי הפלסטינים צריכים להחליט בעצמם על דרכם.` כאשר משחקים במילים, מקבלים כריקושט מילים ריקות בחזרה. הרי הפלסטינים החליטו כבר על דרכם, יומיים לפני שיחות הטלפון של אולמרט.
אותם הדברים אמורים לגבי ההודעות הריקות מתוכן כי ישראל תעצור את חלאד משעל שייכנס לרצועת עזה.
איך בדיוק ישראל בדיוק תעצור אות? כאשר אולמרט, ליבני, מופז , וחלוץ דאגו רק לפני חמישה חודשים כי ברצועת עזה לא יישאר אף חייל צה"ל ואזרח ישראלי אחד?
התשובה שסיפק בשבת 28.1, המתאם המדיני של מערכת הביטחון אלוף (במיל.) עמוס גלעד, היא יותר ממגוחכת. המצרים יעצרו את משעל.
חלאד משעל הוא אורח מכובד ומקובל מאוד בבירת מצרים. הנשיא המצרי חוסני מובראק, ושר המודיעין המצרי הגנרל עומר סולימן הפכו את משעל לבסיס העיקרי של הסכמי קהיר מינואר 2005, (אשר בישראל כבר הספיקו לשכוח אותם,) אשר היוו את הבסיס עליו נערכו הבחירות הפלסטיניות השבוע, ואשר העמידו בפעם הראשונה של החמס,כבר אז, בעמדת יתרון על פני הפת"ח.
המצרים ידאגו רק לדבר אחד, לכניסתו של חלאד משעל לרצועה כמנצח.