הודו מציעה לישראל לפתח ביחד מסוק תקיפה ימי לא מאויש, כדי להתגבר על טילי היבשה-ים הסינים האיראניים מדגם C-802.

<בלעדי ומיוחד למקורות הצבאיים של תיקדבקה: המפקד הפורש של חיל הים הישראלי האלוף דויד בן בעש"ט דן השבוע בעת ביקור בהודו, ביחד עם מפקד חיל הים ההודי האדמירל סורייש מטה Adm. Sureesh Mehta, בהצעה ובתוכניות הודיות לפיהן שני הציים יפתחו במשותף מסוקי תקיפה ימיים לא מאוישים. מפקד הצי ההודי אמר לאלוף דויד בן בעש"ט, כי הודו מוכנה להשקיע כספים רבים בפיתוח המסוק הלא מאויש, וכי אם מסוק כזה יפותח על ידי שני הציים, הודו תרכוש כבר בשלב ראשון לפחות בין 40 ל-50 מסוקים כאלה. המקורות שלנו מוסרים כי ביקורו של האלוף בן בעש"ט, הוא הביקור הראשון של מפקד חיל ים ישראלי בהודו, למרות היחסים ההדוקים השוררים בין שני הציים כבר שנים רבות. אם אכן הודו וישראל יחליטו לגשת לפיתוח ובנייתו של מסוק כזה, זו תהייה מהפכה בשני הציים, מאחר ודבר זה יקנה בפעם הראשונה לחיל הים הישראלי, וחיל הים ההודי, זרוע תקיפה אווירית עצמאית.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים כי הצורך בהקניית זרוע מבצעית עצמאית ארוכת טווח לחיל הים, היא אחד הלקחים המרכזיים ממלחמת לבנון בקיץ שעבר.
הפגיעה בספינת הטילים אח"י חנית מטיל יבשה-ים מדגם C-802, ביום שישי 14.7.06, הראה, כי ספינות הטילים הישראליות, וגם של ציים אחרים, כמו הצי האמריקני, והצי ההודי, אשר עד עתה נחשבו כמוגנות בפני טילי יבשה-ים, בגלל ציודן במערכות מתקדמות להגנה נגד טילים, כמו המערכת הישראלית 'ברק', <חשופות עתה לטילי יבשה-ים חדישים בעלי טווח ארוך יותר, למעלה מ-8 ק''מ, בעלי יכולת טיסה בגובה פני המים, ההופכת אותם למעין טילי שיוט שמערכות ההגנה האלקטרוניות של הספינות כמעט ואינן יכולות לגלותם.
גם השיפור במערכות הניווט, ההנחיה, והשיבוש, של הטילים החדשים, הנמצאים בידי איראן, סוריה, וחיזבאללה, מבטיח אחוזי פגיעה במטרה גבוהים ביותר.
בגלל הסיבות האלה ספינות חיל הים אינן מתקרבות יותר לחוף הלבנוני, והן פועלות נגד מטרות לבנוניות רק ממרחקים גדולים יותר, דבר הפוגע ביכולת הפעולה המבצעית שלהן. מצב זה פוגע גם ביכולות של חיל הים לפעול נגד מטרות בחוף הסורי.
מומחה ללוחמה ימית מערבי אומר, כי לאחר הפגיעה ב-2006 באח"י חנית, שום ספינת טילים, ובוודאי אלה המצויות בידי חיל הים הישראלי, אינה יכולה להיות בטוחה יותר מה הטווח של הטיל היבשתי-ימי שישוגר נגדה. 'תמיד קיימת אפשרות שהאיראנים יכניסו לשירות מבצעי טילים בעלי טווח ארוך יותר ומערכת הנחייה ושיבוש אלקטרוניים מתקדמת יותר'.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים כי הדרך היחידה להתגבר כיום על בעיה זו, היא באמצעות מודיעין שיאתר את סוללות טילים הים-יבשה, ומטוסי קרב-הפצצה שישמידו אותן. אולם פתרון זה אינו פשוט, כפי שהוא נשמע וגם מסוכן ויקר מאוד.
איתור הסוללות והפצצתן, דורש מספר גדול של מטוסים, שלא תמיד נמצאים פנויים, במיוחד בזמן מלחמה. התקפת מטוסים על סוללות טילים כאלה המוצבים על החופים ממש ליד קו המים, דורש מהמטוסים התוקפים לפעול בגבהים נמוכים דבר היכול לחשוף אותם לטילי נ"מ שיוצבו ליד או מסביב לסוללות טילי הים היבשה.
מצב זה יכול להשתנות, באם ספינות הטילים תוכלנה לשלוח לחוף האויב מסוקים לא מאוישים שיהיו מצוידים במכשור אלקטרוני לגילוי הטילים, ובמערכות נשק שתוכלנה להשמיד אותן. מאחר וגם בידי פקיסטן, מצויים עתה טילי יבשה-ים מסוג C-802 , הצי ההודי עומד בפני אותן בעיות כמו הצי הישראלי.
ב-11 במאי 2007 פרסמו המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים בלעדית, כי סוריה העבירה בימים האחרונים כמויות גדולות של טילי יבשה-ים מסוג C-802 חדישים לחיזבאללה. טילים אלה, ביחד עם מערכות מכ"ם ניידות חדישות , הוצבו כבר לאורך חוף לבנון, כולל בגזרת צור, הנמצאת מול ראש הנקרה. מעמדות אלה יכולים הטילים החדשים של חיזבאללה לפגוע בספינות חיל הים המשייטות בתחום המים הטריטוריאליים של ישראל בין נהריה ועכו. במלחמה בקיץ 2006, היה חיזבאללה צריך להשתלט על מרכזי מכ"ם לבנוניים כדי לירות את הטילים האלה. באמצעות המערכות החדשות הניידות שהוא קבל, יכול חיזבאללה להפעיל את הטילים האלה באורח עצמאי.