הודעת אובמה על התחלת המו"מ הישיר עם איראן התאפשרה לאחר הסכמה בין שני הצדדים 'כי איראן תשמור על יכולתה הגרעינית'
למרות שנשיא איראן חסן רוחאני, לא הגיע ביום ג' 24.9 לפגישת ראשי המדינות שהגיעו לעצרת האו''ם ובכך נמנעה לחיצת היד עם נשיא ארה''ב אובמה, מוסרים המקורות בוושינגטון והאיראניים של תיקדבקה, על ארבע הסכמות עיקריות אליהן הגיעו כבר ארה''ב ואיראן.
הרמז היחיד בדבריו של אובמה בעצרת האו''ם, כי יש כבר הסכמות כאלה, הייתה הוראתו של הנשיא לשר החוץ ג'ון קארי 'לפתוח במשא ומתן ישיר (פנים מול פנים) עם איראן על תוכניתה הגרעינית'. ציטוט המקור: I have instructed Secretary of State John Kerry to pursue face-to-face negotiations with Iran on its nuclear program.
במילים אחרות, אובמה הודיע על התחלת המו''מ הישיר הפומבי עם איראן.
להלן ארבע ההסכמות העיקריות אליהם כבר ארה''ב ואיראן כבר הגיע שאפשרו לנשיא למסור הודעה זו:
1. איראן תשמור על יכולתה הגרעינית, כפי שהיא קיימת כיום. במילים אחרות, לא תהייה שום פגיעה בזכותה של איראן להעשיר אורניום ולהחזיק בתוך איראן, את כל כמויות האורניום שכבר העשירה, כולל כמויות מסוימות שעדיין לא נקבעו של האורניום בדרגה של 20 אחוז.
2. טהרן תסכים להגבלת מספר הצנטריפוגות המעשירות אורניום במתקן בנטאנז. עדיין לא הוסכם בדיוק מה המספר המדויק של הצנטריפוגות שתורשנה לפעול.המקורות המודיעיניים שלנו מדווחים, כי הסיבה לכך היא שמדובר בעיקר על הגבלת הצנטריפוגות המעשירות את האורניום לדרגה של 5 אחוז. לא תוטלנה כל הגבלות על צנטריפוגות המעשירות אורניום לדרגה פחותה מזו.
במילים אחרות, איראן תוכל להעשיר כמה אורניום שהיא חפצה לדרגה של 3 אחוז.
עוד מוסרים המקורות שלנו, כי הדיונים לגבי סעיף זה עדיין לא הסתיימו, משום שוושינגטון מבקשת כי יוטלו הגבלות על מספר הצנטריפוגות המתקדמות מהדגמים IR1 ו-IR2, שתורשנה לפעול במקום. האיראניים מתנגדים לדרישה אמריקנית זו.
3. איראן תחתום על 'הסעיף הנוסף' באמנה למניעת הפצת הנשק הגרעיני additional Protocol of the nuclear Non-Proliferation treaty-NPT . לפי הסעיף הזה, תתאפשרנה ביקורות פתע של פקחים גם באתרים אחרים באיראן, החשודים כאתרים גרעיניים צבאיים. חתימה איראנית על הפרוטוקול הזה, יאפשר גם התקנת מצלמות של הוועדה לאנרגיה גרעינית שליד האו''ם בווינה- IAEA, בתוך האולמות בהם מוצבות ופועלות הצנטריפוגות, דבר שיאפשר פיקוח-מידע יעיל יותר על כמויות העשרה האיראניות.
עד עכשיו המצלמות של ה-IAEA, היו מוצבות רק באולמות המשלוח לשם הובאו כמויות האורניום המעושר. עדיין לא ברור באם איראן תדרוש מול חתימה זו, כי גם ישראל שאף פעם לא חתמה על סעיף זה, תחתום עליו ותאשר ביקורות דומות במתקנים הגרעיניים הישראליים.
4. ארה''ב והאירופאים יתחילו בהדרגה להסיר את הסנקציות.
מבחינות רבות הקשר שהנשיא אובמה עשה ביום שלישי 24.9, בנאומו בעצרת האו''ם בין בעיית הגרעין האיראנית ובין הבעיה הפלסטינית והמו''מ הישראלי-פלסטיני, כאילו אלה הן שתי הבעיות העיקריות בה תלויה היציבות בכל המזרח התיכון, הוא לא רק צעד אנטי ישראלי מובהק, אלא גם צעד מוזר.
מה פירוש הדברים?
האם ככל שישראל תהייה מוכנה לוויתורים טריטוריאליים עמוקים לפלסטינים, כלומר נסיגות עמוקות ביהודה ושומרון, כך אובמה יהיה מוכן להגביר את הלחץ האמריקני על איראן בשאלת הגרעין?
במילים אחרות, אובמה יהיה מוכן עקרונית להשתמש בכוח צבאי נגד איראן, באם ישראל תהייה מוכנה לסגת מרוב השטחים ביהודה ושומרון, ולפנות את רוב היישוביים הישראלים מאזורים אלה, ולחזור לגבולות 1967, תוך שהיא מבצעת החלפות שטחים עם הפלסטינים?
ברור שלא!
אפילו נניח שדברים אלה יתרחשו, האם אובמה חושב, כי זו היא הדרך בה הוא יעצור את הגרעין האיראני? מידת הסכמתו של אבו מאזן לעומק הנסיגות הישראליות, יקבעו את מדיניותה של ארה''ב כלפי הגרעין האיראני?
זו לא רק נאיביות, אלא נאיביות מסוכנת, אולי אפילו מכוונת מצד אובמה, גם כלפי איראן וגם כלפי ישראל, וגם כלפי הפלסטינים.
מה שיקרה במציאות הוא, כי תחת נוסחה בלתי מציאותית זו, תמשיך איראן בפיתוח הנשק הגרעיני, למרות כל הקולות הנכונים והנכונים פחות, שישמיע נשיא איראן רוחאני על הפסקת חירור המלחמות בין איראן וארצות הברית, וכי השואה הייתה פשע נורא שהנאצים ביצעו.
בנימין נתניהו ימשיך לטעון כי לא תהיינה נסיגות ישראליות משמעותיות ביהודה ושומרון, וכי על הפלסטינים להסתפק בישות הכלכלית שיש להם כיום, ובשליטתם הנוכחית בערי הגדה המרכזיות. אבו מאזן ימשיך לדרוש נסיגה ישראלית כללית, וריבונות ישראלית מלאה.
תחת כובד זרם המילים המושמעות גם מהצד האמריקני, הישראלי, והאיראני, שאין להן למעשה כל תוכן ממשי, מלבד הרצון להשפיע על הכותרות הרגעיות באמצעי התקשורת, רק מעטים שמו לב לכך כי בנאומו בפני עצרת האו''ם, ביום ג', הסתלק הנשיא אובמה מטיפול בבעיית הנשק הכימי בסוריה, והטיל אותה על שולחן האו''ם.
אובמה אמר בקול נחוש, כי עכשיו על מועצת הביטחון לקבל החלטה בנושא. קודם לכן, הסתלק אובמה מלשים את הבעיה הסורית על שולחן בתי הקונגרס האמריקנים, והעביר אותה לשולחן האמריקני-רוסי בז'נווה, שם הוא טען הושג הסכם בין וושינגטון ומוסקבה, למרות שהיום כבר ברור שבמציאות אין הסכם כזה.
עכשיו אובמה מנסה לשים בעיה זו על שולחן שלישי-האו''ם. אובמה אמר דברים אלה למרות שכבר ידע כי זמן קצר לפני כן נכשלה עוד פגישה בין שר החוץ האמריקני ג'ון קארי, ושר החוץ הרוסי לברוב, להגיע לנוסחה אמריקנית-רוסית על סוריה שתוגש למועצת הביטחון.
אובמה התעלם ממצב זה, כאילו איינו קיים. דרך הטיפול של אובמה בשאלת הגרעין האיראנית לא תהייה שונה מדרך הטיפול שלו בבעיית הנשק הכימי. בשתי הזירות, המצב ימשיך להיות כפי שהוא היה.