החיים המדיניים הדמיוניים של אהוד אולמרט.

תיקדבקה: ראש הממשלה, אהוד אולמרט, נפגש בחשאי לפני עשרה ימים עם אישיות בכירה ביותר בבית המלוכה הסעודי. כך מדווח ביום ב` 25.9 העיתון `ידיעות אחרונות.` בגוף הידיעה נאמר כי האישיות הבכירה היא עבדאללה מלך ערב הסעודית. (בתמונה.) ביום שישי 22.9, בראיון ערב ראש השנה שאולמרט נתן ל`ידיעות אחרונות`, הוא שיבח את חוכמתו וחוש האחריות של עבדאללה מלך ערב הסעודית. בתשובה לשאלה אחרת בראיון באם נפגש עם אישיות סעודית באחרונה? אמר אולמרט, `אינני צריך לענות על כל שאלה`.
כך הפכו שני המהלכים של ראש ממשלת ישראל בתקשורת למהלך דמיוני אחד, שנועד להראות כי אהוד אולמרט לא נכשל במלחמת לבנון, וכי אין שבר ביחסים האסטרטגיים שבין ישראל לארצות הברית, אלא שלפנינו עומד המדינאי הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל שהשיג מה שאף מדינאי ישראלי אחר לא השיג לפניו, פגישה עם מלך ערב הסעודית, שנערכה בברכתו של הממשל האמריקני.
זו היא כמובן בדיחה עצובה, שאם אפשר היה לייחס אותה למדינה אחרת ולזמן אחר, אפשר היה לחייך עליה. אולם מאחר ומדובר במדינה קטנה ששמה מדינת ישראל שעברה מלחמה אחת ועומדת בפני מלחמה שנייה, מבלי שהיא מתכוננת אליה, המדובר לא בבדיחה גרועה, אלא בטרגדיה אסטרטגית בה המדינה הזו מנהלת את חייה.
נשיא ארצות הברית ג`ורג בוש איננו מדבר או מקיים מגעים, עם אהוד אולמרט. ראש ממשלת ישראל הוא אחד המנהיגים הבודדים בעולם המערבי שלא נסע לעצרת האו"ם, ולא הופיע בפניה. היה מקום לחשוב כי דווקא לאחר מלחמה, כדאי שראש ממשלת ישראל ייסע לעצרת האו"ם, יופיע בה, יסביר את עמדות ישראל במלחמה ולאחריה וייפגש עם ראשי מדינות אחרות. אולם מאחר ולא היה כל סיכוי שבוש יסכים לפגוש את ראש הממשלה, ביטל אולמרט את הנסיעה. אבל דווקא במצב שכזה עבדאללה מלך ערב הסעודית החליט `לאזור אומץ ולפגוש את אולמרט`. לזה קוראים, דמיון הזוי.
המקורות המזרח תיכוניים של תיקדבקה מדווחים כי עבדאללה מלך ערב הסעודית, מלבד היותו `עסוק` בפגישות שאהוד אולמרט ויועצי התקשרות שלו מסדירים לו, דוחף בשבועיים האחרונים שלוש יוזמות אסטרטגיות חדשות, שתיים מהן אנטי ישראליות.
1. עוד לפני מלחמת לבנון החל עבדאללה בפעולה נגד, מה שהסעודים מכנים, הווטו הסורי על מדיניותו של העולם הערבי. מאחר וההחלטות בוועידות הפסגה הערבית ובמועצת הליגה הערבית חייבות להתקבל פה אחד, מצליחה סוריה בעמדותיה לייצג בפגישות אלה בהצלחה את הציר הקיצוני האיראני-סורי-חיזבאללה, ולמנוע או למתן את העמדות והקו המדיני של הציר הנגדי, קרי סעודיה ומצרים. המאמצים הסעודיים לנטרל עמדת עדיפות סורית זו הגיעו באחרונה למבוי סתום, בעיקר בגלל תוצאותיה של מלחמת לבנון. סוריה, למרות חולשתה, נתפסת עתה בעולם הערבי ובמפרץ הפרסי כמי שנמנה על הצד המנצח, בעוד ערב הסעודית, למרות עושרה וכוחה נתפסת כמי שנמנה על הצד המפסיד, בעיקר בגלל התנגדותה לחיזבאללה.
2. עבדאללה, שבניגוד לאולמרט איננו מוכן להשאיר את הבעיה הגרעינית האיראנית בידי ארצות הברית והקהילה הבינלאומית, מצוי עתה בעיצומו של מהלך לפיתוח אופציה גרעינית ערבית, מול האופציות הגרעיניות הישראלית והאיראניות. עבדאללה מוכן ורוצה להשקיע בפיתוח אופציה זו עשרות מיליארדים של דולרים. זו היא הסיבה מדוע בימים האחרונים החלו במצרים לדבר לפתע על אופציה גרעינית מצרית. במילים אחרות, סעודיה לקחה על עצמה את התפקיד שמועמר קאדפי נטש לאחר הפלישה האמריקנית לעיראק, והוא לפתח נשק גרעיני ערבי.
3. כדי שמדיניותו נגד האופציה הגרעינית האיראנית לא תראה ותיתפס בעולם הערבי כמדיניות אנטי מוסלמית, החליט עבדאללה לפעול בכל העוצמה, בכל המוסדות הבינלאומיים, כולל הוועדה לאנרגיה גרעינית שליד האו"ם בווינה נגד האופציה הגרעינית הישראלית.
לכך כמובן יש להוסיף, כי עבדאללה מלך ערב הסעודית, לא שינה אף פעם, וגם כפי הנראה לא ישנה בקרוב את עמדתו הבסיסית, כי כל משא ומתן מדיני בין הערבים, הפלסטינים, וישראל, חייב להתבסס קודם כל על הסכמה ישראלית לזכות השיבה של הפלסטינים. האם אולמרט נכנע לתנאי מוקדם זה, בתמורה לקיום הפגישה?
מגעים חשאיים בין אנשי מודיעין ועסקים סעודיים ובין ישראליים בדרגים מקבילים נערכו תמיד במשך שנים רבות, ואפשר וצריך להניח כי מגעים כאלה גם התקיימו לאחרונה. אולם בין מגעים אלה לסיפור הדמיוני על מפגש בין אולמרט לעבדאללה, יש מרחק רב.
הדבר היחיד שפרסום זה עשה, הוא כי בזמן הקרוב גם המגעים בדרגים נמוכים ייפסקו. לשיא הגיחוך הגיעו הדברים, כאשר שעות מספר לאחר הפרסום המשיכו `חוגים מדיניים בכירים בירושלים`, כלומר אנשי לשכת ראש הממשלה לאשר את הפרסום, אולמרט עצמו הזדרז להכחיש אותו, לאחר שמי שהוא טרח להסביר לו את הנזק העצום שפרסום מטעה כזה גורם לתדמיתה של ישראל, ולתדמיתו שלו כראש ממשלת ישראל.