החלטת מועצת הביטחון קידמה את נושא המלחמה במזה"ת

ארצות הברית לא נטשה את ישראל בזירה המדינית בסירובה להטיל ווטו על החלטת מועצת הביטחון, מיום ו' 23.12, בה ההתנחלויות, כולל השכונות במזרח ירושלים, הוכרזו כבלתי חוקיות וכמשול לשלום.
מי שנטש את ישראל הוא נשיאה היוצא של ארצות הברית באראק אובמה.
איך בכך שום חדש!
בהמשך שמונה שנות כהונתו ( 2016-2009), נטש אובמה את ישראל מדינית וביטחונית לפחות  שלוש פעמים.
תחילה באביב הערבי, בשנת 2011, כאשר הפיל את הנשיא חוסני מובראק מהשלטון במצרים, והעלה במקומו את האחים המוסלמים לשלטון.
ארבע שנים לאחר מכן ב-2015 נטש אובמה את ישראל לטובת איראן המצוידת בטילים בליסטים ובתוכנית צבאית לפיתוח נשק גרעיני. באמצעות 250 מיליארד הדולר (כולל הכספים האירופאיים), שהזרים אליה הפך אותה למעצמה אזורית.
כאשר רבים מדברים בזעזוע על האסון האנושי ה מתחולל במלחמה בסוריה, הם  נוטים לשכוח את העובדה כי אובמה הוא זה שאפשר את הבאת משמרות המהפכה האיראניים לסוריה דרך עיראק. 
כפי שאובמה העמיד פנים, כי הוא איננו רואה את השתתפותם של הכוחות האיראנים והמיליציות שלהם בקרבות על הערים בעיראק, תוך כדי סיוע אווירי של חיל האוויר האמריקני, כך הוא המשיך להעמיד פנים כאילו השתתפות האיראנים וחיזבאללה במלחמה בסוריה היא גזירה מהשמים, שאיננה קשורה במעשיו ובמדיניותו.  
באותה שנה (2015) נטש אובמה את המזרח התיכון כולו לטובת ארגון המדינה האיסלמית ISIS ומנהיגו אבו באקר אל-בגדאדי, שניצלו הזדמנות זו עליה אפילו לא חלמו, וכבשו חלקים גדולים של סוריה ועיראק, משם התפשטו לתוך חצי האי סיני ולוב.
באחרונה אמר אובמה כי הוא לא ידע של-ISIS יש פוטנציאל התפשטות. כלומר לא הוא אשם, אלא המודיעין האמריקני.
המוטיב העיקרי במשך כל שנות כהונתו לגבי ישראל היה, כי לא היה שום נשיא אמריקני אשר דאג כל כך לביטחונה  של ישראל על ידי שסיפק לה את מערכות הנשק הדרושות להגנתה.
בגלל אופיים והקשרים ההדוקים הצבאיים והמודיעיניים שבין שתי המדינות, איש לא העז לחלוק על קביעה זו.
אולם בקביעה זו שלטו הצביעות והעמדת הפנים. האמת הייתה שונה.
אם אובמה לא היה טורח כל כך להקיף את ישראל באויבים הרוצים בהשמדתה אולי לא היה צורך בכל מערכות נשק אמריקניות אלה?
גם בנשוא הפלסטיני נכשל אובמה כישלון חרוץ.
במשך כל שמונת שנות שלטונו  הוא לא הצליח להביא אפילו פעם אחת את יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן לשולחן הדיונים כדי שיתחיל במו"מ ישיר לשלום עם ישראל, למרות שנתניהו הקפיא את הבנייה בהתנחלויות ובירושלים.
לכן מה יש להתפלא שבימים האחרונים של כהונתו החליט אובמה, כי הוא ילמד את הישראלים ואת ראש ממשלת בנימין נתניהו, לקח כזה שהם יזכרו אותו הרבה זמן לאחר שיעזוב את הבית הלבן ב-20 לינואר.
אבל גם כאן אובמה טועה לגבי העתיד, בדיוק באותה צורת מחשבה ופעולה בה טעה לגבי העבר.
ההחלטה של מועצה הביטחון על ההתנחלויות, תהפוך עד מהרה לעוד פיסת נייר בה הפלסטינים ימשיכו לנופף, מבלי שישראל תפנה אפילו ישוב ומתנחל אחד, ומבלי שתפסיק את הבנייה בירושלים. 
ההחלטה הזו רק תעשה דבר אחד, היא תהפוך את תהליך השלום עם הפלסטינים לקשה  ומסובך יותר, מאחר והם ינופפו בהחלטה כאילו היא מחייבת את ישראל.
הדיבורים כאילו הנשיא החדש של ארצות הברית דולנד טראמפ יציל את ישראל מכישלונותיו של אובמה-הם ילדותיים. 
טראמפ לא נבחר כדי להציל את ישראל, הוא נבחר כדי לבנות מחדש את כוחה המעצמתי של ארצות הברית, כולל החזרת השפעתה במזרח התיכון. 
אם טראמפ ירצה שישראל תעזור לו במהלכים אלה, אפשר וצריך להניח כי הצעדים המרכזיים של אובמה במזרח התיכון, כמו ההסכם הגרעיני עם איראן והמו"מ עם הפלסטינים יעברו שינויים מפליגים.
אבל כדאי וצריך לדעת.  לא כל שינויים האלה יבואו בדרכי שלום. ייתכן כי בכמה מהם יהיה צורך בשימוש בכוח צבאי גם מצד ארצות הברית וגם מצד ישראל.
זו היא הסיבה העיקרית מדוע ההחלטה של מועצת הביטחון היא לא רק מוטעית אלא מזיקה.
במקום לקדם את השלום היא קידמה את נושא המלחמה במזרח התיכון, על ידי חיזוק מחנה הסרבנים והקיצונים, והפכה אותו לוודאי יותר.