החל תהליך הפילוג בפת"ח.
מיוחד למקורות הפלסטינים של תיקדבקה. יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן החליט שמה שמותר לראש ממשלת ישראל אריאל שרון מותר גם לו.
במחי יד אחת מבלי לשאול או להתייעץ עם איש ביטל אבו מאזן את כל התוצאות של הפריימריס בתנועת הפת"ח במקומות המועטים בהם התקיימו בגדה המערבית, והרכיב בעצמו את רשימת המועמדים לבחירות לפרלמנט הפלסטיני. יתרה מזאת, אבו מאזן שומר לעצמו את הרשימה ואינו מראה אותה לאיש.
הסיבה. יום רביעי 14.12, הוא המועד האחרון להגשת רשימות המועמדים. אבו מאזן מתכונן לפרסם את רשימת מועמדי הפת"ח רגע אחד לפני חצות, וזאת כדי לא לאפשר לכל אלה שייפגעו מהרכב רשימתו להתארגן ברשימות נפרדות, כלומר לפלג את הפת"ח.
בראש הנפגעים עומד כמובן מרואן ברגותי היושב בכלא הישראלי, ואשר הפך את שירות בתי הסוהר הישראלי ואת תאו למנגנון הפעילות הפוליטית שלו. ברגותי ותומכיו גילו כי בניגוד להבטחות ולסיכומים שהושגו עם אבו מאזן, הוא הציב בראש רשימת הפת"ח שוב את ראש הממשלה אבו עלא, שבכלל לא רץ בפריימריס מידיעה ברורה שייכשל, ואילו את מרואן ברגותי, לו הבטיח את המקום הראשון ברשימה, הציב רק במקום השני.
אבל זו רק ההתחלה. אבו מאזן שתואר במשך שבועות רבים בכלי התקשורת הישראלים כאיש אשר מנסה להיפטר מפעילי הדור הזקן של הפלסטינים, נאמניו של יאסר ערפאת, ולמנות במקומם את אנשי הדור הצעיר של הפת"ח והתנזים, זרק את כל אנשי הדור הצעיר שנבחרו בפריימריס ומינה במקומם שוב את אנשי הדור הזקן, שכולם ברחוב הפלסטיני היו בטוחים כי יצאו כבר או בדרכם לגימלאות.
השיקול של אבו מאזן פשוט. הזקנים, אנשים כמו נביל שעת, או אום אל ג`יהאד, שיהיו חייבים לו את מינויים ואת תחייתם הפוליטית הפתאומית, יהיו נאמנים לו. על `הצעירים` כולל אנשיו של ברגותי, הוא אינו יכול לסמוך. אפילו מוחמד דחלאן חשב כי אבו מאזן הרחיק לכת `בדמוקרטיה שלו`, והודיע כי הוא אינו רוצה להיות מועמד ברשימה הארצית של הפת"ח וכי הוא ירוץ בבחירות לפרלמנט הפלסטיני בראש רשימה מקומית שהוא הקים בעיר הולדתו בחאן יונס.
ביום שלישי 13.12, הגיע הרתיחה הפנימית בפת"ח לשיא. בעוד אבו מאזן כדרכו בזמן האחרון נמלט שוב לעזה, שם למרואן ברגותי ישנם תומכים מועטים בשטח והם אינם מאיימים עליו, מתקיימות התייעצויות פנימיות בין כל הגורמים שהודחו מרשימות המועמדים באם לרוץ בבחירות הפלסטיניות ברשימות נפרדות,צעד שפירושו היחיד הוא פילוג הפת"ח. במקרה של התפתחות כזו שתוכרע ביומיים הקרובים, גוברים סיכוייו של החמס לנצח בבחירות, או לפחות להשיג למעלה מ-40 אחוז של הקולות הפלסטינים.
בניגוד למתרחש בפת"ח, החמס סיים כבר את הרכב רשימות המועמדים שלו, המוגדרות בפי כל ברחוב הפלסטיני כרשימות `חזקות`. יש בהן ייצוג נכבד לאישיים אקדמאיים, מרצים באוניברסיטאות הפלסטיניות, פעילים במוסדות עזרה חברתית, אמהות של מחבלים מתאבדים, ואסירים היושבים בבתי סוהר ישראלים. הקו המרכזי הבולט ברשימה של החמס: כל המועמדים מוכרים ברחוב הפלסטיני כאנשים בעלי ניקיון כפיים.