החמס והפת"ח עלו על מסלול התנגשות.
מיוחד ובלעדי למקורות תיקדבקה: בפגישה קשה מאוד בין ראשי החמס וראשי הפת"ח ביום חמישי בלילה, אמר מחמוד א-זאהר: `אנחנו בשום פנים, בשום ניסוח, ובשום צורה לא נכיר בהסכמים שבין הפלסטינים וישראל ובישראל.` `יתרה מזאת,` המשיך א-זאהר, `כל זמן שאנחנו (החמס) אינם חלק מאש"ף אנחנו איננו מכירים באש"ף כנציג הלגיטימי של העם הפלסטיני.` במילים אחרות, החמס אינו מכיר בהסכמים הקודמים עליהם אש"ף חתם, כמו הסכמי אוסלו. בכך עלה החמס על מסלול התנגשות גלוי עם הפת"ח. כשהוא מאיים כי עתה יילחם על השליטה במנגנוני הביטחון הפלסטינים.
דברים אלה של א-זאהר נאמרו לאחר שלחמס התברר סופית כי לא רק שפת"ח לא ישתתף בממשלת חמס, אלא שנכון ליום ה` בלילה, הפת"ח הצליח לשכנע את המפלגות הפלסטיניות הקטנות, שהתכוננו להשתתף בממשלה, כמו החזית העממית לשחרור פלסטין, ורשימת פלסטין העצמאית של מוסטפה ברגותי, שלא להשתתף בממשלת החמס ביום ד` 16.3 דיווחנו:
המקורות של תיקדבקה מדווחים כי בדיונים שהתנהלו בחמס הוחלט כי בכל ממשלה שהחמס יקים יהיו 24 שרים פלסטינים, ורק 5 מהם יהיו שרים מהחמס. אם תקום ממשלה בלי הפת"ח ראשי החמס יקבלו את תפקידי ראש הממשלה, שר החוץ, השר לביטחון פנים, האוצר, והחינוך. אם תקום ממשלה בהשתתפות הפת"ח, כל תיקי המפתח האלה למעט ראש הממשלה, יימסרו לפת"ח, כאשר החמס עומד על כך כי לתפקיד שר הפנים, הממונה על גופי הביטחון הפלסטיניים תמונה אישיות המקובלת עליהם. בדיוניים שהתקיימו במשך הלילה הכניסו ראשי החמס שינויים לא מהותיים במצע שלהם כדי לרככו ולאפשר לפת"ח להיכנס לממשלה.
אולם את עיקר המאמץ הפוליטי שלהם מרכזים עתה ראשי החמס במאמציהם לשריין לעצמם רוב של שני שליש, 88 מושבים, בפרלמנט הפלסטיני המונה 132 מושבים. זאת במטרה לחסום את תוכניתו של אבו מאזן להכריז על בחירות פלסטיניות חדשות תוך ששה עד שמונה חודשים. ראשי החמס שמודעים לכך כי אבו מאזן רוצה לסלקם מהשלטון, מכינים מהלך לסלק אותו מהשלטון. כבר כיום עומדים לרשות החמס קולותיהם של 83 מצירי הפרלמנט הפלסטיני. 74 קולות אנשי החמס. 3 קולות של הרשימה הפלסטינית העצמאית, מפלגתו של מוסטפה ברגותי, 4 קולות של צירים עצמאיים, ו-2 קולותיהם של נציגי החזית העממית. החמס צריך לגייס לתמיכה בו עוד 5 צירים בלבד, כדי לשתק או להביס את אבו מאזן. קולות אלה יכולים לבוא `מעריקים` שיפרשו במשך הזמן מהפת"ח הנמצא בהתפוררות, מנציגי החזית הדמוקרטית, או מצירי הפרלמנט הנוצרים שמספרם מגיע ל-4. שניים מירושלים ושניים מבית לחם.
