החמס מגביר את אופנסיבת טילי הקסאם.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: החמס פרסם ביום א` 19.11 בלילה הודעה לפיה צה"ל לא יוכל להפסיק את ירי הקסאמים, אשר כמעט כולו מבוצע עתה על ידי אנשיו. הודעה זו פורסמה לאחר שצה"ל נכשל לא רק להפסיק את ירי הקסאמים אלא גם לצמצמו. ביום א` נורו 10 טילי קסאם על שדרות. יש פצוע קשה, 2 פצועים קל, ופצועי חרדה רבים. החמס הצליח להקנות לטילים כוח נפץ ומידת דיוק גדולים יותר. במקביל הכריז חסן נסראללה מנהיג חיזבאללה, כי החל הקרב על ביירות, והוא תוך התראה קצרה ביותר של כמה שעות יוציא לרחובות 1 מיליון אנשים כדי להפיל את ממשלת פואד סניורה. אם ממשלת סניורה תיפול, ובביירות תקום ממשלה פרו-סורית, זה יהיה הניצחון הגדול ביותר של איראן, סוריה, וחיזבאללה במלחמה בלבנון, ובזה יבוא הקץ על התפרסותו של כוח יוניפ"יל בדרום לבנון, שיתבקש על ידי הממשלה החדשה בביירות לעזוב את לבנון. האלטרנטיבה הגרועה יותר כרגע להקמת ממשלה פרו סורית בלבנון, היא פריצתה של מלחמת אזרחים. כל המהלכים האלה מתרחשים במהירות רבה, כאשר שר החוץ הסורי ואליד מועלם שהגיע ביום א` 19.11 לביקור בבגדאד, כחלק מהיוזמה האמריקנית-בריטית להתחיל לקיים מגעים עם באשר אסד, מדבר בגלוי כי הדרך לשיפור המצב בעיראק הוא להביא לנסיגה מהירה יותר של הכוחות האמריקנים. מאחורי כל התפתחויות אלה עומדת טהרן אשר מושכת בזריזות בחוטים, כדי לגרום להתמוטטות מהירה יותר של העמדות המדיניות והצבאיות של ארצות הברית, בריטניה, וישראל במזרח התיכון.
המקורות של תיקדבקה: לעומת תנופה מדינית וצבאית איראנית-סורית זו נראים צעדיה והתבטאויות ממשלת אולמרט-ליבני-פרץ, מביכות אם לא פתטיות. איך ראש הממשלה אהוד אולמרט יכול לענות לדבריהם וצעדיהם של האייטוללה עלי חמנאי, מוחמד אחמדינאז`אד, באשר אסד, וחלאד משעל, אם אפילו הוא איננו מסוגל לענות לארקדי גאידמק.
הקרע הפנימי והשיתוק בצמרת המדינית והביטחונית הישראלית, אשר רק הולך ומתרחב מאז מלחמת לבנון, הגיע לשיא חדש ביום א` 19 בנובמבר, כאשר השר לביטחון הפנים אבי דיכטר, מי שהיה ראש השב"כ, אמר בישיבת הממשלה כי הדרג המדיני אף פעם לא נתן לצה"ל הוראה להפסיק את ירי הקסאמים. שר התשתיות ומי שהיה שר הביטחון בנימין בן אליעזר אמר כי `צריך לסמן על ראשיהם של החמס צלב (מטרה).` כלומר, צריך לחזור למדיניות חיסולים ממוקדמים של ראשי החמס כולל ראש הממשלה איסמעיל הנייה ושרי הממשלה הפלסטינית.
ראש הממשלה אהוד אולמרט, שלא ענה ישירות לדבריו של דיכטר, ולא סתר אותם בהביאו לפני הממשלה הוראה כזו, תקף ישירות את דיכטר, ובעקיפין את בן אליעזר, בחריפות ואמר כי דיכטר יוצר תמונה מעוותת של המצב. ליד שולחן הממשלה יושב הרמטכ"ל, אמר ראש הממשלה, ואם יש לו תוכנית איך להפסיק את ירי הקסאמים, הממשלה מוכנה לשמוע אותה. שר הביטחון עמיר פרץ אמר, כי `לא הייתה תוכנית מבצעית אחת שהצבא הגיש לו והוא לו אישור אותה`. שר התיירות בנימין הרצוג, אמר כי דבריו של דיכטר דומים לדיבורים שעל המשטרה לחסל את הפשע. אלה הם כמובן תרגילים פוליטיים שנועדו לנסות לעצור את המפולת המתרחשת בדעת הציבור הישראלית במעמד ראש הממשלה והשרים המרכזיים בממשלה. איזה תוכנית מבצעית יכול הרמטכ"ל להגיש, אם ראש הממשלה אהוד אולמרט, אומר עוד בסוף שבוע שעבר במטוס שהחזיר אותו מארצות הברית, כי הוא נגד פעולה צבאית גדולה של צה"ל בעזה, והוא גם נגד פעולה צבאית שתחסום את ציר פילדפי? שר הביטחון איננו מוכן לשמוע על חיסול ראשי החמס אשר מכהנים כחברי ממשלה פלסטינית, ושרת החוץ ציפי ליבני אומרת, כי לפגיעות באזרחים יש מחיר מדיני. שרי הממשלה אומרים דברים אלה, לאחר שבישיבת הממשלה ראש השב"כ יובל דיסקין, שאיננו מוכן להרפות מאזהרה, אותה הוא משמיע כל כמה ימים, חזר ואמר, כי מתגבר קצב הברחות הנשק וחומרי הנפץ לתוך רצועת עזה, וכי המצרים מלבד כמה פעולות סמליות אינם עושים דבר כדי לעוצרן. במילים אחרות, דבריו של ראש השב"כ עוברים מעל ראשיהם ראש הממשלה ושריו, כאילו כלל לא נאמרו.
בדיון נוסף שהתקיים בשעות הערב של יום א`, דחו ראש הממשלה ואנשיו את הצעתו של שר הביטחון להתקין גם באשקלון את מערכת האזעקה `שחר אדום`. כלומר, בעוד שר הביטחון חושב כי סכנת התקפתה של אשקלון בטילים מהרצועה היא מוחשית ביותר, ראש הממשלה איננו סבור כך. או לחילופין, ראש הממשלה סבור כי השיקולים הפוליטיים של ממשלתו עדיפים בעיניו על השיקולים הביטחוניים של תושבי אשקלון. בכך מאשרים אולמרט ואנשיו את הטענה העיקרית העולה מתוך דבריו של ארדי גאידמק.
הדברים האלה גררו תגובה חריפה של שר הביטחון אשר אמר, כי `האחריות (על חייהם של תושבי אשקלון,) תיפול על הדוחים הצעה זו`. בין שאר ההצעות שהועלו בפגישה הייתה הצעתו של מנכ"ל משרד הביטחון האלוף במיל. גבי אשכנזי כי במקום להשקיע במיגון היישוביים מוטב להשקיע את הכספים בניית מערכת ליירוט הקסאמים. אין ספק כי אם בודקים את מחיר המיגון מול מחיר פיתוח מערכת היירוט, הכף נוטה לטובת פיתוח מערכת כזו, אולם הממשלה הזו, ש-6 שנים, (כולל ממשלת אריאל שרון.) לא נקפה אצבע כדי לפתור את בעיית הקסאמים, שלא לדבר על בעיית החמס, כבר איחרה את המועד. גם אם ייגשו למגן את היישוביים, ולפתח ולבנות את מערכת היירוט, דברים אלה יושלמו, אם בכלל, רק לאחר המלחמה הבאה.