החמס ערך הכנות לפעול צבאית נגד מטרות ישראליות מהרצועה ומהגדה. הפת"ח נערך לעלות על הר הבית

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: בעוד שיום ב' 15.3, עבר בירושלים ללא אירועים מיוחדים, מלבד כמה ידויי אבנים, מנסים הפת"ח, בעיקר החוגים המתנגדים ליו"ר הרשות אבו מאזן, החמס, והתנועות המוסלמיות הצפוניות והדרומיות של ערביי ישראל, להבעיר את השטח ולהביא להתדרדרות, אשר כך הם מקווים, תביא לפריצתה של אינתיפאדה שלישית.
הפת"ח הכריז על יום ג' 16.3, כעל יום הזעם, ואילו ראשי החמס ברצועת עזה, קראו לפלסטינים ברצועה, בגדה, ולערביי ישראל, להבעיר את השטח, ולגרום לכך כי יישפכו נהרות דם, כדברי חאליל אל חייאה, מראשי החמס ברצועה.
רבים מראשי הפת"ח, ביניהם ראש הממשלה הפלסטיני לשעבר אבו עלא, מי שעמד בראש צוות המשא ומתן עם ישראל, וחתאם עבדול קדאר, מחזיק תיק ירושלים ברשות, קוראים בפירוש להצתת אינתיפאדה מס' 3, כדי להציל את מה שהם מכנים 'תוכניות היהודים להשתלט על מסגד אל-אקצא, להתחיל לבנות את בית המקדש השלישי, ולהשתלט על מזרח ירושלים כולה. המקורות שלנו מוסרים, כי הקריאה הזו מלווה בהסתה אנטישמית עמוסה בסילופים היסטוריים שעוד לא נשמעו כדוגמתם, גם בשנות האינתיפאדות הקודמות.
לפי דבריהם של אנשי הפת"ח, כל הקשר של היהודים לירושלים הוא פברוק היסטורי אחד גדול, וניסיון לשנות את ההיסטוריה המוסלמית. אף פעם לא היה קשר ליהודים לירושלים, כמו שאף פעם לא היה במציאות בית כנסת כזה כמו 'החורבה', שנחנך מחדש ביום ב'. הכול מדובר בהמצאות יהודיות שמטרתן להשתלט על הר הבית.
הלחץ המדיני הכבד האמריקני שבו נתון ממשל בנימין נתניהו, נראה בעיני מנהיגים פלסטינים רבים כשעת כושר ורקע מתאים לפתוח בהתנגשות מזוינת מחודשת בינם לבין ישראל.
מזווית ראייתם, העולם יטיל את כל האחריות על ישראל לפריצת האלימות המחודשת.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מדווחים, כי בינתיים ( עד יום ב' בלילה,) קיימת הוראה של אבו מאזן לכוחות הביטחון הפלסטינים שלא לאפשר למפגינים להתקרב אל מחסומי וריכוזי הכוחות הישראליים בירושלים ובסביבותיה, פעולה המונעת התנקשות ביניהם. אולם בשעות הלילה הלך וגבר הלחץ על אבו מאזן להסכים לכך כי יתנן אור ירוק להמונים הפלסטינים לנסות ולהגיע לירושלים כדי לנסות ולהיכנס להר הבית, תוך עימותים עם כוחות הביטחון הישראליים.
לכן ההערכה המודיעינית בישראל, היא כי קיימת אפשרות כי הוראה זו תשונה, או שלא כל כוחות הביטחון הפלסטינים יישמעו לה, ואז יכולה להתרחש התנגשות גדולה בין הפלסטינים ובין כוחות הביטחון הישראליים, שתלווה בנפגעים רבים.
כמו כן נלקחת בחשבון גם האפשרות כי התרחשות אלימה יכולה להתרחש בנקודה כלשהי באזור ירושלים, או בכל מקום אחר בישראל, שם אין מספיק כוחות ביטחון כדי לטפל במצב, וכי האש יכולה להתפשט דווקא משם.
בניסיון למנוע התפתחות כזו חסמה המשטרה ביום ב' בלילה, את הכבישים מס' 65 (כביש וואדי ערה) בסביבות אום אל פחם, את כביש 90 (כביש הבקעה), ואת כביש מס' 1 תל-אביב-ירושלים, ועוצרת שם אוטובוסים ומכוניות פרטיות המובילות מפגינים מתוך ערביי ישראל, שהחלו כבר ביום ב' בלילה, לנהור לעבר ירושלים.
עוד מוסרים המקורות הצבאיים שלנו, כי במשך יום ב' נצפו ברצועה הכנות צבאיות שהחמס ערך לקראת יום ג'. לפי ההכנות האלה החמס הכין אופציה של התקפות טרור, או הפגזות מהרצועה על מטרות ישראליות. קיים גם צפי של אפשרות ביצוע התקפות טרור מהגדה על מטרות ישראליות.