הטאליבן ואל קעידה מרכזים את לחימתם מסביב לקונדוס בצפון ומיידהן שער בדרום.

בסוף השבוע הזה עומד להיות מוכרע השלב השני במלחמת אפגניסטן. השלב הראשון, שנמשך עשרה ימים היה כולו רצוף ניצחונות צבאיים של כוחות הברית הצפונית אשר נתמכו בידי חיל האוויר האמריקני, כוחות מיוחדים אמריקנים, רוסים ואוזבקים, כפי שהמקורות הצבאיים של תיקדבקה דיווחו. הניצחונות הצבאיים הגדולים של כוחות אלה היו תפישתן של הערים האפגניות הגדולות מאזר-א-שריף, בצפון, הרט, בדרום ועיר הבירה קבול.
אבל הערכת המומחים הצבאיים של תיקדבקה בשבועיים האחרונים הייתה ונשארה, כי הדיבורים על כך שכוחות הברית הצפונית השתלטו על שלושה רבעים של אפגניסטן וכי כוחות הטאליבן ואל קעידה כמעט וחוסלו לגמרי וכי העיר היחידה שנשארה בידי הטאליבן היא קנדאהר, אין להם סימוכים בשטח.
כמו כן עומדת בעינה ההערכה כי הקרב המכריע בימים הקרובים של המלחמה יהיה מסביב לעיר הצפונית קונדוס, מסביב לעיירה חנאבאד ומסביב לכפר, צ`ובא הנמצא מערבית לחנבאד ושולט למעשה על דרכי הגישה לעיירה ולקונדוס. קרב זה יקבע עם השליטה בצפון אפגניסטן תשאר או תוצא מידי הטאליבן ואל קעידה ומה תהיה מידת השליטה של כוחות אלה בהרי הינדו כוש.

קרב חשוב אחר המתחולל בעת כתיבת שורות אלה, הוא הקרב סביב העיר הדרומית מיידהן שער. לתוצאות קרב זה תהייה השפעה רבה על מידת השליטה שיש לברית הצפונית בבירה האפגנית קבול. אם הטאליבן ואל קעידה יצליחו להרחיב את אחיזתם במיידהן שער ובסביבותיה, הרי שיעמוד לרשותם בסיס כוח ממנו הם יוכלו להתקיף ולהפגיז את מבואותיה הדרומיים של קבול. הטקטיקה הצבאית של כוחות הברית הצפונית, האמריקנים והרוסים הייתה עד כה לנוע מהר ככל האפשר, תחת החיפוי האווירי המוחלט של מפציצי ומטוסי הקרב האמריקנים, לתפוש שטחים גדולים ככל האפשר, ולעקוף את הריכוזים של הכוחות הטאליבנים ואל קעידה המצויים בשטח. כוונת המתכננים הצבאיים האמריקנים הייתה שלאחר תפישת וכיבוש הערים הגדולות של אפגניסטן, יחזרו כוחות הברית הצפונית ויטפלו במה שהוגדר "כיסי הטאליבן ואל קעידה". הערכת המתכננים הייתה שכיסים אלה או שיתמוטטו בעצמם, או שיושמדו מאוחר יותר על ידי חיל האוויר האמריקני ועל ידי תקיפות מהקרקע של כוחות הברית הצפונית.
אולם המקורות הצבאיים של תיקדבקה מוסרים כי בעוד התקדמות כוחות הברית הצפונית בוצעה אפילו במהירות גדולה יותר מאשר נקבע בתוכנית המבצעית המקורית הרי שההערכות המודיעיניות לגבי התנהגותם של כוחות הטאליבן ואל עקדיה לא התגשמו. כוחות הטאליבן ואל קעידה שנסוגו במהירות בשבוע שעבר ונראו כאילו הם בורחים ומתפזרים לכל עבר, חזרו התארגנו מחדש, לכוח לוחם שרוב כלי הנשק הכבדים ומצבורי התחמושת שלו נשארו בידיו לפחות בחמישה אזורים של אפגניסטן. חמשת האזורים הם: קונדוז וחנאבאד בצפון. העיר מיידהן שער וסביבתה, מדרום מערב לקבול, אזור ארוזגאן, הנמצא צפונית מזרחית לקבול והשולט על הדרכים המובילות מקבול לג`אללאבד. העיר המזרחית קהנדהר וארבע מחוזות המקיפים אותה. רוב שטחי הרי הינדו כוש כולל אזור פמיר בצפון המדינה. במילים אחרות כשליש מאפגניסטן נמצא עדיין בידי הטאליבן ואל קעידה.
לכך יש להוסיף את העיר ג`אללאבאד וסביבותיה ואת האזורים המשתרעים דרומית לקנדאהר, הנמצאים בידי שבטי הפשטונים, המתנגדים גם לטאליבן וגם לכוחות הברית הצפונים. מיליוני דולרים ששולמו כשוחד על ידי מפקדי הברית הצפונית למפקדי גדודים וחטיבות של הטאליבן כדי שיפסיקו להלחם ויעברו עם אנשיהם לשורות כוחות הברית הצפונית, הלכו לאיבוד. רוב המפקדים הטאליבנים שלקחו את הכסף חזרו למפקדותיהם, השתמשו בכסף לקניית דלק ותחמושת הנחוצה להם והורו לאנשיהם להמשיך להלחם. רק חלק קטן ממפקדי הטאליבן מילאו את הבטחתם וערקו. כמו כן התברר כי ההערכות המודיעיניות הקודמות על מספר הלוחמים הערביים והמוסלמים הנלחמים לצד הטאליבן ואל קעידה הייתה מוטעית אף היא. רק בקונדוס נמצאים בסוף שבוע זה בין כוחות הטאליבן עשרת אלפים לוחמים ערביים ומוסלמיים שאינם אפגנים. כוחות אל קעידה באזור מונים בין אלפיים לשלושת אלפי לוחמים, שגם הם אינם אפגנים.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מוסרים כי שתי בעיות צבאיות עיקריות עומדות עתה בפני האמריקנים ומפקדי הברית הצפונית. א. המטרות הצבאיות העיקריות של ארצות הברית ושל הברית הצפונית הן עתה שונות, עובדה המפצלת את ההחלטות והמאמץ הצבאי בשטח, דבר המקשה על המשך שיתוף הפעולה האסטרטגי והמודיעיני של שני הצדדים. המטרה העיקרית האמריקנית היא לתפוס או להרוג את ראשי אל קעידה והטאליבן, ביניהם בן לאדן ומולא עומר, ולרסק את הכוחות הצבאיים של אל קעידה, ולא להבטיח את שלטון הברית הצפונית. המטרה העיקרית של הכוחות הצפוניים היא שונה. הברית רוצה לשלוט בקבול, דבר שכבר הושג על ידה וליצור משם עמדת השפעה פוליטית וצבאית על המתרחש ביתר חלקי אפגניסטן. הברית הצפונית רוצה כמובן בהחלשת הטאליבן ואל קעידה וכוחותיהם הצבאיים, אבל ספק רב באם מנהיגיה מאמינים כי יש ביכולתם להשיג מטרה זו.

את ההבדלים בשתי הגישות אפשר היה לראות ביומיים האחרונים שעה שהמפציצים ומטוסי הקרב האמריקנים הפועלים מעל קונדוס וחנבאד ניסו לרכז את התקפותיהם על הכוחות הערביים והמוסלמים של אל קעידה והטאליבן, בעוד שמפקדי הברית הצפונית מנסים לתקוף את הטאליבן או להגיע אתם לידי הסדר של פינוי כוחות ללא קרב. האמריקנים מתנגדים בחריפות לכל הסדר שכזה ואפשר להניח כי הם יפעילו את המפציצים והמטוסים שלהם כדי לטרפד הסדר כזה באם יושג.

ב. הולכים ומתרחבים הבקיעים וחילוקי הדעות בין המפקדים והצבאות השונים מהם מורכבת הברית הצפונית, הטאג`יקים, האוזבקים והחזאריים. עד הכניסה לקבול, בסוף שבוע שעבר, אחדות השורות והפעולה המשותפת של הכוחות הצבאיים השונים של הברית פעלה כמעט ללא דופי ובצורה הרבה יותר טובה וחלקה מאשר המתכננים הצבאיים האמריקנים ציפו. בימים האחרונים מצב זה השתנה.
האוזבקים הנמצאים תחת פיקודו של הגנרל ראשיד דוסטום והנלחמים עתה בקונדוס, ממורמרים על כך כי בעוד הנטל העיקרי של המלחמה נופל עליהם, האלמנטים הטאג`יקים של הברית בראשותו של בורהנודין ראבאני, השתלטו על הבירה קבול וכי שר החוץ של הברית עבדאללה עבדאללה הנאמן לראבאני, מנהל בשם הברית משא ומתן על קביעת עתידה הפוליטי של אפגניסטן. גם מפקדי הכוחות החזאריים וראש המליציה השיעיית הפרו אירנית, איסמעיל חאן השולט עתה בעיר הדרומית אינם מרוצים ממצב.
ישנם גם סימנים כי הולכים ומתרבים גם חילוקי הדעות והתחרות בשליטה בשטחים בין המפקדים בתוך הקבוצות האתניות השונות. הסימן הבולט ביותר לכך היא התחרות והמתיחות שהשתררה בימים האחרונים בין הגנראל ראשיד דוסטום, ובין אחד ממפקדיו הבכירים הגנרל דאוד. בעוד כוחותיו של דאוד מנסים לפרוץ לקונדוס ממזרח מנסה דוסטום עם כוחותיו לפרוץ לקונדוס ממערב. למרות ששני מפקדים אלה רוצים לכבוש את אותה עיר הם אינם מוכנים לתאם את הפעולות ביניהם. כל אחד מהם רוצה שכוחותיו שלו יכבשו את העיר, ולשלוט בה.
גם הטאליבן וגם אל קעידה מנסים בשעות האחרונות לנצל את הסדקים האלה ולהפכם ליתרון צבאי. באם הם יצליחו בכך או לא, זאת נדע רק לאחר סיבוב הקרבות של סוף השבוע. אם הטאליבן ואל קעידה יצליחו להמשיך ולהחזיק מעמד בקונדוס בצפון ובמיידהן שער בדרום ואף להרחיב את אחיזתם באזורים שמסביבן, הרי שלמעשה הם יצליחו לעצור את ההתקדמות המהירה של כוחות הברית הצפונית וגם של האמריקנים.