הטעויות הקשות הראשונות של הפוליטיקאי אבי גבאי. סיכוייו תלויים בכך באם מפלגת העבודה תתייצב מאחוריו כאיש אחד
כל מי שהקשיב, ביום ב' 10.7 בלילה, לנאומו של אבי גבאי, שנבחר להיות היו"ר החדש של מפלגת העבודה הבחין מיד, כי מדובר בטירון פוליטי.
אבי גבאי, בן 50, איש נחמד, אבל חסר כריזמה, שמעורר סימפטיה, עשה כמה טעויות קשות בנאום הבכורה שלו כמנהיג.
- במקום נאום קצר ומלהיב, גבאי נשא נאום ארוך ומייגע כשהוא חוזר כמה פעמים בצורה מביכה על אותן מילים ומשפטים. זה לא היה הנאום של עמנואל מקרון הישראלי. כבר עכשיו ברור, כי אין המדובר בנואם מלהיב שיכול לסחוף אחריו המונים.
- מיד לאחר שהתחייב לנהל מערכת פוליטית שונה, בה הוא יצביע על החיוב, מבלי שהוא יתקוף את השלילה אצל יריביו הפוליטיים, הוא סתר את עצמו, והחל תוקף אותם.
- איש איננו יודע מה הן השקפותיו של גבאי במדיניות החוץ והביטחון של מדינת ישראל. אלה הן בעיות מסובכות מאוד הדורשות ידע, ניסיון ותחכום רב. זה שאהוד ברק מינה את עצמו להיות השופר המרכזי של גבאי, איננו סימן מעודד. גבאי איננו זקוק לתמיכה של אישיות מסובכת ומפותלת, עמוסה בכישלונות פוליטיים, כמו זו של ברק.
- באבירות הוא הציע ליצחק הרצוג, שבקושי קיבל פחות מחמשת אלפים קולות בבחירות להמשיך ולכהן כראש האופוזיציה. זו הייתה אבירות מזויפת, מאחר וגבאי עצמו איננו חבר כנסת ואיננו יכול למלא תפקיד זה ממילא. אבל במקום לבחור מישהו אחר צעיר ומבטיח לתפקיד, הוא מיהר להציע אותו להרצוג המובס. אם רוצים לנצח במרוץ לא שמים בראש הסיבוב השני את הסוס המפסיד.
- הבטחתיו של גבאי שיותר לא יהיו מחנות במפלגת העבודה 'ובוודאי' שלא יהיה 'מחנה גבאי' הן שטות פוליטית. ביום ב' עמד ביחד עם גבאי על הבמה 'מחנה גבאי', מבלי שהיה שם ייצוג לאף מחנה אחר.
- כאשר מנהיג פוליטי עולה לבמה הוא עולה עליה בעצמו-לבדו. ואם הוא כבר רוצה לצרף אליו אנשים שיעמדו לצידו הוא בוחר אותם בקפידה. המחזה שנגלה ביום ב' על הבמה שעליה עמד אבי גבאי היה מדכא. לידו עמדו שלי יחיימוביץ', איתן כבל, ועמירם לוין. זו לא נבחרת פוליטית שאתה כובשים את השלטון מידיהם של בנימין נתניהו ושל הליכוד.
ייתכן שלאורך דרכו הפוליטית החדשה אבי גבאי ינסה לתקן דברים אלה, אבל אין גם ספק כי לפניו דרך קשה וארוכה מאוד.
גבאי הוא ללא ספק מוצר נוסף של דור הביניים בפוליטיקה הישראלית, המורכב כולו מכוכבי טלוויזיה, בעלי הון טכנולוגים, ואנשי כספים טכנוקרטיים.
ישנן שתי בעיות מרכזיות לקבוצת אנשים זו, עליה נמנים נפתלי בנט, יאיר לפיד, משה כחלון, אראל מרגלית ועוד.
1. הם מיד מכריזים על עצמם כמעומדים להיות ראש ממשלה בישראל.
2. מכשיל אותם חוסר הנכונות שלהם להכיר בעובדה שבינתיים, הם מהווים לא יותר מאשר איזה שהוא ראש גשר או מעבר צר, בין הדור הקודם של הפוליטיקאים הישראליים המקצועיים-רובם אנשי צבא או ביטחון לשעבר-ובין דור העתיד של מנהיגים שעדיין לא התגלו או התייצבו בפני הציבור.
בין אנשי דור המעבר הזה יש לאבי גבאי יתרון קל. הוא צעיר יחסית, ודעת הקהל הישראלית נוטה עכשיו יותר מתמיד לבחון דמויות חדשות שישנו הנוף הפוליטי הישראלי. רוב הדמויות שרוצות לרשת את בנימין נתניהו הן כבר 'דמויות ישנות'. אבי עדיין דמות חדשה!
הוא בא מרקע פוליטי ימני ומהשקפת עולם שמרנית. ככזה יש לו הרקע הנכון לנסות ולבנות גשר בין דור הביניים של מפלגת העבודה ודור הביניים של הליכוד. משה כחלון נכשל במהלך כזה, בעיקר בגלל האגו האישי שלו.
עכשיו ההזדמנות היא בידיו של גבאי.
אבל בשביל מהלך כזה הוא צריך שכל מפלגה העבודה על כל מחנותיה תתמוך בו.
דבר זה מוטל בספק גדול!
ההיפך , הוא צריך להתנער מהכוחות הישנים ולהביא למפלגה רוח מרעננת חדשה.
ברור שהימין מתחיל להזיע… ביבי אחרי שנים רבות של שלטון מתנהג לעיתים כמו טירון..
ממש ככה. מזיעים מפחד, מבינים שיהיה פה מהפך.
ניתוח מדוייק, כתבה אובייקטיבית עיניינית תמציתית בקיצור מצויינת, כאחד שתומך ומאמין בגבאי אני מקווה
שגם הוא נמנה על הקוראים , ואגב יכול להיות שגם הציבור רואה שגבאי כדברי המאמר הוא סוג של ״טירון פוליטי״, והציבור קצת שבע מגאונים פוליטיים״ כמו ביבי , ודווקא התמימות של גבאי קונה לו תדמית אמיתית ואמינה, מי כתב המאמר ?
מאמר מעולה וניתוח מבריק. הייתי ממליץ לגבאי ללמוד אותו ולחדש את כל המבנה של מפלגת העבודה. מאחל לו הצלחה וזאת מבלי להכפיש את הליכוד והעומד בראשה. יחי התחרות!!!
הלוואי ואבי גבאי יהיה ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל . הוא מנהל מצוין , בנאדם ערכי ואמיתי . הוא לא מזויף ואינו נתון למניפולציות . אמן ושבת שלום
שינאם גרוע ויעשה טוב.
זה העיקר!
איך מגבילים כהונת ראש ממשלה לשמונה שנים?
איש נחמד שמעורר סימפטיה? אז איך הוא מסביר את הדילוג המהיר שלו ממשרד האוצר ל"בזק" ולהון של 50 מיליון שקל בכמה שנים קצרות?
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001192480
השמאל בחר את מנהיגו ובכלל לא בטוח שיזכה בבחירות הכלליות כי הדרך של השמאל היא התאבדות קולקטיבית
ובסופו של דבריצר הקיום והשכל הישר יצביעו עבור מפלגות הימין כי ההיגיון תמיד מנצח !!
מאמר קצר וקולע הנשען על המציאות. ניתן היה להוסיף משפט חשוב (לדעתי) והוא שמפלגות השמאל נוטות למצוא שעירים לעזאזל, הפעם בוז'י, אולם כדי לחזור לשלטון הם חייבים להבין 2 דברים עיקריים:
1. לא מדובר רק על בוז'י. מדובר על מפלגה שהוואקום רבין-פרס-שחל-פואד עדיין לא התמלא. אין להם איש בטחון, אין להם אידיאולוג ואיש חזון, אין להם נמר פוליטי ואין להם סוס שטח. לצד גבאי היו חייבים להכניס לפחות 2-3 קאליברים רציניים.
2. לא מדובר רק על בוז'י אלא גם על הדרך שאבדה. היום, הלכה למעשה, העבודה מיישמת את המצע של מר"צ, ואפילו ר"ץ. הם חייבים להתמרכז לא רק פוליטית אלא תפישתית – העם לא בשל לוויתור מינימאלי לאחר פיאסקו ההתנתקות, והסכמי אוסלו המבישים. כל מי שרק ירמוז על אפשרות לעוד ויתור, מייד חורץ לעצמו דין של מפלגת נישה בשמאל. ביבי משלם עד היום על נאום בר אילן, ולו לא נחשב כשקרן ותחמן, עוד היו נוטשים אותו לפחות 10 מנדטים.