הישראלים מתקשים לראות את הניצחון של אהוד אולמרט. הסיכוי שוועדות הבדיקה שמינה תתחלנה לפעול ותסיימנה את עבודתן, קלוש ביותר.

תיקדבקה. ראש הממשלה אהוד אולמרט ניצל ביום ב` 28.8, את נאומו בחיפה על מינוי וועדות בדיקה לתפקוד הדרגים המדיניים והצבאיים, במלחמת לבנון, כדי לשאת את נאום הסנגוריה שהוא הכין כבר לקראת הופעתו בוועדות ואת נאום הניצחון שלו במלחמה. לפיו דבריו של אולמרט, גם הממשלה וגם צה"ל ניצחו במלחמה. רק יש בעיה `קטנה` עם ניצחון זה. העם, האיש הישראלי ברחוב, זה שהולך למילואים, וזה שקוראים לו `העורף האיתן`, איננו יודע עדיין על כך. לכן שולף אולמרט את הנשק החלוד שלו ואומר:
1. קודם כל האחריות ליציאה למלחמה, ולהחלטות שהתקבלו במשך הלחימה, היא רק עלי.
2. קריאה לסבלנות, שבסופה יתברר לדבריו גודל הניצחון.
מאחר ואין לאהוד אולמרט שום גורם ישראלי שיתמוך בגרסתו, הוא פונה ומסתמך על חסן נסראללה, ועל הנשיא ג`ורג בוש. חסן נסראללה אמר שאם היה יודע כי זו תהייה תגובתה של ישראל על חטיפת שני החיילים, הוא לא היה חוטף אותם. הנשיא בוש אמר כי במשך הזמן יתברר גודל ניצחונה של ישראל ותבוסתו של חיזבאללה. על התבטאויות כאלה היה דויד בן גוריון ז"ל מייסד המדינה וראש ממשלתה הראשון אומר: `דובר אחד הוא נחש. דובר שני איננו יודע על מה הוא סח`. `כל אחד שיחליט בעצמו מי הוא הנחש? ומי הוא זה שאינו יודע מה הוא מדבר`?
דבריו של ראש הממשלה על `נצחונו של צה"ל` היו מלאכת מחשבת של חצאי אמיתיות.
נביא את שלוש העיקריות שבהן:
א. צה"ל וחיל האוויר, אומר ראש הממשלה, השמידו במבצע מזהיר שנמשך 34 דקות את כל הטילים ארוכי הטווח של חיזבאללה, והסירו בכך את הסכנה העיקרית מעל מדינת ישראל. זו כמובן הטעייה מכוונת. כל מה שחיל האוויר עשה הוא להשמיד 3 או 4 משגרי טילי זילזאל, שהיו מטרה קלה. (ולא 54 טילים כפי שהדליפו אנשי ראש הממשלה ל`סנדיי טיימס`.) במילים אחרות אולמרט וצה"ל החליטו להציל את תל-אביב מטילי חיזבאללה, אבל הקריבו את חיפה ואת צפון המדינה לטילים הבינוניים וקצרי הטווח.
ב. ראשי חיזבאללה, אומר אולמרט, הפכו לחסרי בית. זו כמובן דמגוגיה זולה. אפילו ביתם הפרטי נהרס, כמו ביתו של נסראללה בביירות, הוא ומשפחתו לא ישנו אפילו לילה אחד, או שהו שעה אחת, תחת כיפת השמים, ולא נאלצו לברוח, כמו אוסמה בין לאדן ומשפחתו שנדדו ברגלים יחפות בהרי טורה בורה המושלגים בנובמבר 2001, כאשר האמריקנים תקפו את אפגניסטן.
ג. החלטת האו"ם על הפסקת האש מס` 1701, אומר אולמרט, היא אחד ההישגים החשובים ביותר של ישראל בזירה הבינלאומית. מאחר ואפילו מזכיר האו"ם קופי אנאן, המשווה את ישראל, בביקורו ביום ב` 27.8 בביירות לטאליבן, איננו בטוח כי אפשר יהיה ליישם החלטה זו, נשאיר לאירועים העתידיים לשפוט את הגדרתו מרחיקת הלכת של אולמרט. קשה שלא להבחין כאן את טביעות שיטתו של אריאל שרון. כמו שאריאל שרון שכנע במרוצת 2004 ו-2005, חלקים גדולים של הציבור הישראלי כי ההתנתקות היא הצעד האולטימטיבי שישפר את ביטחונה של ישראל ואת מעמדה הבינלאומי, באמצעות מניפולציות פוליטיות וביטחוניות שחלק היו מבוססות על חצאי אמיתיות, אם לא על שקרים מוחלטים, ומטרתן היחידה הייתה להחזיק אותו בשלטון, ככה אולמרט חושב כי הוא יצליח להשיג באותה דרך את הניצחון המדומה על חיזבאללה. אלא, שאולמרט איננו שרון.
לקראת סיום דבריו של אולמרט הוא אמר `כי הוא לא ייתן להעמיד את הצבא להלקאה קולקטיבית ופומבית. אני מסרב לעשות זאת`. אם הצבא לא עומד אצל אהוד אולמרט להלקאה, הרי גם הוא אינו עומד להלקאה.
אין טעם לנסות ולנתח את החלטתו של ראש הממשלה שלא לפנות אפילו אל נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק שימנה את האנשים אשר יבדקו את מחדלי הממשלה והצבא במלחמה. היהירות, השחצנות, וצריך לומר גם הטיפשות הפוליטית והאישית של אהוד אולמרט , הכתיבה לו כי הוא עצמו ימנה את אלה שיבדקו אותו, מבלי שהוא ייתן בידיהם את הכלים הדרושים לכך. בלעג לאינטליגנציה של הציבור בישראל, ולמערכת הפוליטית והצבאית, לקח אולמרט ומינה אדם בשם נחום אדמוני, מתקרב לשנות ה-80 שלו, ואשר גם בשיא הקריירה שלו כראש המוסד, היה ידוע כבירוקרט אשר אף פעם לא נכנס או היה מעורב במאבקים עם הדרגים שמעליו, ומינה אותו כראש וועדת הבדיקה המדינית. את השם הזה העלה השר רפי איתן, ראש סיעת הגמלאים, אשר שכח כי רוב הקולות שמפלגתו קיבלה בבחירות ושבזכותם הוא יושב בממשלה באו מצד הצעירים המהווים את המילואים המוחים נגד הממשלה.
כמו שחיילי צה"ל החטופים גלעד שליט, אהוד גולדווסר, ואלדד רגב, נשארו אצל ראש הממשלה אהוד אולמרט מאחור, מבלי שנעשה למעשה דבר כדי להחזירם, וכמו שהעורף הושאר לבדו על ידי הממשלה בזמן המלחמה, וכמו שאיש בדרגים הפוליטיים והצבאיים הבכירים לא התייחס בעת המלחמה אל חיילי הסדיר והמילואים של צה"ל, ככה ראש הממשלה איננו מתייחס עתה, כאשר צריך לתקן את נזקי המלחמה ואת כישלונותיה, אל העם. הוא מתייחס רק לעצמו ולשלטונו.
לכן ביום ב` בלילה נראה כי הסיכוי שוועדות אלה תחלנה לפעול ותסיימנה את עבודתן, קלוש ביותר.
.

Print Friendly, PDF & Email