הלבירינט של חברות קש Straw Companies, בו פעל בן זיגייר, שהביא להתאבדותו

אם אכן בן זיגייר-בן אלון פעל במסגרת המוסד בחברת קש שהייתה מספקת, או ניסתה לספק ציוד לאיראן, ייתכן מאוד שהוא צדק כאשר הוא התפרץ כלפי העיתונאי האוסטרלי שניסה לעמת אותו בתחילת 2010 עם המידע שהיה בידו לפיו הוא מבקר בקביעות באיראן, סוריה, ולבנון, וכי הוא מרגל עבור המוסד. יותר ויותר נראה מתוך העובדות העולות, כי  בן זיגייר היה אחד מתוך צבא עלום שמות ופרצופים של עשרות אלפי אמריקנים, ישראליים, בריטיים, הולנדים, ואיראניים, ואפשר להמשיך רשימה זו עד אין סוף, ולהוסיף אליה יפנים, הודים, אירניים, ואלבנים….המשתייכים למאגר הענק של חברות הקש המופעלות על ידי ארגוני הביון השונים בעולם.
התואר 'חברות קש' מטעה. ישנן חברות קש מסחריות אשר נועדו להטעות את מתחריהן המסחריים, או לגלות את הפטנטים ושיטות הייצור והמסחר של יריביהם, וישנן חברות כאלה שנועדו רק להטעות את יריביהם ביצירת הרושם כי חברה A, עוסקת בתכנון מוצר מסוים, בעוד שלמעשה היא עוסקת בתכנון מוצר שונה לחלוטין.
בארה''ב לדוגמא, יש חברות המתגאות בכך כי בבעלותן נמצאות מאות חברות קש, ואפילו הדבר מופיע באתריהן הרשמיים. ישנן חברות שהקימו מאות חברות קש הנמצאות על המדף, ומוכנות למכירה לתקופה קצובה תמורת מחיר מסוים כאשר לאחר מכן הן מוחזרות למדף המקורי שלהן, כשהן מוצעות עוד פעם להשכרה או למכירה, ואנשים עושים מכך כסף. 
בעולם הביון, ממנו בן זיגייר הגיע, חברות הקש משמשות לשלוש מטרות מרכזיות:
1. לחדור לענפים מדעיים, טכנולוגים, פיננסים, רפואיים, חינוכיים, מסחריים.
אין כמעט ענף בו לא קיימות חברות קש של שירותי המודיעין. חברות קש אלה מספקות בעיקר מידע.
אם ניקח לדוגמא את הידיעה המתפרסמת ביום ה' 14.2 'בוושינגטון פוסט' לפיה איראן ניסתה לקנות לפני שנה באמצעות חברות סיניות 100,000 טבעות מגנטיות הדרושות להן לייצר לא פחות מ-50,000 צנטריפוגות חדשות מהירות, הרי ברור, גם לאיראנים, כי אין אף חברה סינית אחת לה יש מספר ענק של טבעות מגנטיות מהסוג שאותה הם מחפשים.
מאחר והאו''ם הטיל סנקציות על אספקת חומרים כאלה לאיראן, ולמרות שאפשר להניח כי האיראנים הגיעו להסכם מוקדם עם הסינים כי כל מידע כזה נשמר בסוד ולא יצא את סין, גם האיראנים מבינים כי החברות הסיניות אליהן פנו, יתחילו לחפש ברחבי העולם איזה גורם מסוגל לספק להם טבעות מגנטיות כאלה במהירות ובאיכות אותה האיראנים דורשים. הדרישות הסיניות הן איכות מועלה במחירים מוזלים, זאת כדי שהרווח שהסינים יקבלו מהעסקה יהיה גבוה במיוחד.
לכן גם האיראנים יודעים כי זו רק שאלה של זמן, עד שהמידע כי הם מחפשים טבעות מגנטיות כאלה, יגיע לחברות קש הפועלות בתחום של מתכות מגנטיות והמופעלות על ידי ארגוני ביון מערביים, או ישראליים.
במילים אחרות, כאשר האיראנים פונים לסינים בנושא כזה, הם לוקחים בחשבון כי זו רק שאלה של זמן עד שהמידע הזה יגיע לוושינגטון ולתל-אביב, ושם יסיקו מכך כי האיראנים עומדים להרחיב בצורה משמעותית את מערך הצנטריפוגות שלהם.
אולם בכך 'המשחק' כלומר המהלכים של חברות הקש רק מתחיל.
הפרסום ביום ה', כי האיראנים מחפשים כמות כזו של טבעות מגנטיות, מצביע על סיומו של 'המשחק' המסובך הזה בחברות קש ולא על תחילתו.
במשך השנה שעברה מהפנייה האיראנית לסינים עד לפרסום האמריקני, נערך מרוץ חשאי בו השתתפו מאות אם לא אלפי סוכנים חשאיים מעשרות מדינות, חלקם ניסה לספק את הדרישה האיראנית, חלקם ניסה לעצור את אספקת הטבעות המגנטיות, חלקם ניסה למכור לסינים כדי שיעבירו לאיראנים מתכות פגומות שיחבלו בפעולת הצנטריפוגות.
גם זה תהליך עדין ומסובך ביותר. לא הסינים ולא האיראנים ידועים כמי שקונים חתולים בשק.
כדי למכור להם טבעות מגנטיות שייצרו לאחר מכן פגמים בצנטריפוגות, בדומה לווירוס המחשבים Stuxnet שחיבל במערכות הניהול הממוחשבות של הצנטריפוגות, יש צורך לספק להם דוגמאות, שקודם עוברות בדיקות קפדניות ביותר בסין, ואחר כך באיראן.
מספר המדינות המסוגל לייצר תוך זמן קצר דוגמאות טבעות מגנטיות פגומות, שאי אפשר יהיה לגלות את הפגמים שהוטמעו בהן, הן פחות מאצבעות של יד אחת.

בשלב זה מתחיל שלב חדש נוסף 'במשחק' של חברות הקש, שמטרתו היא לטשטש את מקור האספקה, שבמקרה של איראן, יכולות להיות ארצות הברית וישראל.
לשם כך זקוקים לעוד מאות חברות קש, בחלקים מרוחקים של העולם, כמו וייטנאם או איסלנד, ואולי אפילו טימבקטו.

שום נושא, צורת פעולה, מיקום גיאוגרפי, או הסדרים כספיים, איננו יכול להפתיע, כאשר הדברים נכנסים לתחום חברות הקש.
יתר שני הנושאים בהן חברות הקש עוסקות הם:
2. יצירת רווחים. כלומר הזרמת כספים מעסקיהם הממנים חלק מתקציבי גופי המודיעין המפעילים אותם.
3. כוח האדם העובד בהן, משמש כעין בורסה לגיוס סוכנים למבצעים לטווח ארוך, לטווח קצר, ולמשימות אד הוק.
חברות קש שנכשלות במשימה שהוטלה עליהן, בדרך כלל נעלמות ונמחקות כאילו לא היו קיימות אף פעם, בצורה שאיש לא יצליח למצוא אף פעם את עקבותיהן.
כמו בעולם האפל של הסוכנים הכפולים, איש איננו יכול להיות בטוח, עבור מי הסוכן הכפול פועל באותו רגע, כך קיימות חברות קש המשרתות, או המנסות לשרת, כמה גופי מודיעין בעת ובעונה אחת, כחלק מהטכניקה של פעולתן, או מתוך בצע כסף, כאשר איש איננו בטוח עבור מי הן פועלות.
לפי הפרטים המתפרסמים, נראה כי בן זיגייר-בן אלון נקלע לתוך מערבולת כזו, ובמקום להיחלץ ממנה, החליט על דעת עצמו, מבלי לקבל אישור מהממונים עליו, ללכת עד הסוף כדי להשיג מטרה מסוימת. בדרך זו הוא הקריב את סודותיו, כלומר את עצמו, ואת סודות המדינה ששלחה אותו.    
כאשר סוכן חשאי בוחר בדרך כזו, גורלו נחרץ מראש.       

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות