הלוזר יצטרך להחליט אם הוא מפלג את מפלגת העבודה. אריאל שרון יצטרך להחליט אם הוא מפלג את הליכוד?

ניצחון עמיר פרץ בבחירות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה ב-42.35 אחוז בבחירות שנערכו ביום ד` 9.11, על שמעון פרס שקבל רק 39.9 אחוז אחוז מקולות חברי המפלגה מהווה רעידת אדמה פוליטית במדינת ישראל, אבל רעידת אדמה שספק אם שלושת הדמויות הקובעות עתה בפוליטיקה הישראלית אריאל שרון, שמעון פרס, ועמיר פרץ חיכו לה. עוד לא הוכרז רשמית על תוצאות הבחירות ועל בחירתו של עמיר פרץ לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה, וכבר הוא עומד בפני האפשרות כי המפלגה תפולג. בגיל 82 שמעון פרס איננו יכול להסכים עם התבוסה שלו בקלפי שלא רק תשים קץ לחייו הפוליטיים, אלא תטביע עליו סופית את החותם ממנו נסיה להימלט כל חייו הפוליטיים, חותם הלוזר. לכן פרס יעשה הכול כדי להישאר על הבמה הפוליטית. אולם הכול הזה אינו תלוי בו אלא באריאל שרון. אם ראש הממשלה אריאל שרון יבטיח לו בשעות הקרובות של יום חמישי בבוקר 10.11, כי הברית הפוליטית ביניהם תמשך וכי כל זמן שהוא יכהן כראש ממשלה שמעון פרס ימשיך להיות המשנה לו, פרס יקום ובטענת זיופים בבחירות, אותה הוא ואנשיו החלו לגלגל כבר בשעות הבוקר המוקדמות,הוא יפלג את מפלגת העבודה.
זו לא תהייה הפעם הראשונה שפרס מפלג את מפלגת העבודה, במחצית הראשונה של שנות ה-60, כלומר לפני 45 שנה, הוא פרש עם דויד בן גוריון ומשה דיין ז"ל מהמפלגה והקים את רפ"י. אולם החלטה כזו של שרון, כרוכה בעוד פילוג אחד. כדי ששרון יחליט כי הוא רוצה להמשיך את דרכו הפוליטית עם שמעון פרס, הוא צריך או להכניע סופית את `המורדים` בליכוד, או לפלג את הליכוד וללכת להקים מפלגת מרכז חדשה עם שמעון פרס. בינתיים, עד שפרס מחכה למהלכיו של ראש הממשלה, וכדי לתהות על קנקנה של `חיה פוליטית` חדשה זו, הזדרז אריאל שרון והיה בין הראשונים שטלפנו אל פרץ ברכו אותו על נצחונו הזמין אותו לפגישה ביום א` 13.11. שרון כנראה לא התרשם ביותר מהצהרותיו הבומבסטיות של המנהיג החדש כי הוא יוציא את העבודה מהממשלה. כל ההחלטות הדרמטיות האלה תתקבלנה בשעות או בימים הקרובים. לכן עמיר פרץ אשר באופן רשמי יוכרז כיו"ר מפלגת העבודה יעמוד בראש מפלגה שונה מזו שבתוכה ניהל את מערכת הבחירות שלו. כמו ששרון ופרס יצטרכו להתחיל להקים מפלגה חדשה, ככה הוא יצטרך להקים מפלגה חדשה משלו. בנאום הניצחון שלו קבע עמיר פרץ תורה פוליטית חדשה במדינת ישראל. הוא אמר כי יקים מפלגה סוציאל-דמוקרטית שתתבסס על `מעגל חיים חדש בו הכלכלה משרתת את האדם, האדם משרת את השלום, והשלום משרת את הכלכלה.` דיבורים אלה המזכירים סיסמאות של מנהיגים סוציאליסטים משנות השלושים של המאה הקודמת משקפים את דעתם של האנשים שהקיפו אותו בעת שנשא את הנאום. המשורר נתן זך, לובה אליאב, וח"כ יולי תמיר. אנשים אלה התיימרו תמיד לקבוע דברים בפוליטיקה הישראלית, אבל תמיד מצאו את עצמם בצד המפסיד. האם זה יקרה גם הפעם?