'המבצע המצרי' בסיני: אפילו איש טרור אחד לא נהרג. ישראל עומדת לפני 6,000 לוחמים סלפיים
חוגים ביטחוניים ישראליים בחזית הדרום, המכירים את המתרחש בחצי האי סיני, אומרים, בעקבות ההודעה המצרית מיום ב' 3.9, כי הצבא המצרי הוציא 'עוד' 20 טנקים מסיני, 'מאחר וכפי הנראה המבצע הצבאי נגד גורמי הטרור הולך ומצטמצם', כי המדובר בפיאסקו ביטחוני. החוגים הביטחוניים אומרים, כי הצמרת המדיניות והביטחונית הישראלית מקריבים במתכוון את בטחון דרום ישראל גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך, כאשר הם משתפים פעולה עם ארה''ב ומצרים, במתרחש בחצי האי סיני ולאורך גבולותיה של ישראל עם מצרים ורצועת עזה, מאז התקפת הטרור של הלוחמים הסלפיים הקשורים עם אל קעידה, ב-18 ביולי, ליד רפיח ובמעבר כרם שלום.
עוד ביום ה' בשבוע שעבר 30.8, אמר שר הביטחון אהוד ברק כי 'הם המצרים חייבים להלחם בטרור, ואם הם צריכים להביא כוחות לשם כך, אז צריכים לתת להם לעשות זאת'. 'אני מניח שזה מה הם יעשו' אמר ברק על הכוונות המצריות.
לאחר דברים אלה, השקיעו צה''ל ומערכת הביטחון מאמצים רבים במערכת תעמולה, אשר מטרתה הייתה להוכיח כי המצרים החלו להוציא את הטנקים שהכניסו לסיני, ללא הסכמתה של ישראל.
מקורות צבאיים ומודיעיניים בכירים אמרו, כי הבעיה העיקרית עם הצגת הדברים בצורה כזו, כי בכך נרתמה מערכת ההסברה והתעמולה הישראלית, למערכת התעמולה המצרית, אשר מציגה כל הזמן כאילו מתנהלים קרבות בין הצבא המצרי לאנשי הטרור, וכאילו חלק מאנשי הטרור נהרגו, נפצעו, ונתפסו.
אולם המקורות הצבאיים וללוחמת טרור של תיקדבקה מוסרים, כי מאחר ומדובר בשטח המדברי של חצי האי סיני, אפשר לומר כי המודבר בפאטה מורגנה, חזיון תעתועים מדברי, שאף פעם לא היה קיים במציאות.
המקורות שלנו קובעים, כי אף פעם לא נפתח ולא התקיים המבצע הצבאי המצרי 'נשר 3 ' נגד אנשי הטרור בסיני. שום גורם צבאי מצרי אף פעם לא תקף אותם, ושום מטוס, טנק, או מסוק מצרי אף פעם לא הפציץ אותם.
עד לכתיבת שורות אלה, מתוך עשרות אנשי הטרור שכביכול 'נהרגו ונפצעו' מאש הצבא המצרי, אף איש טרור סלפי אחד לא נהרג ולא נפצע.
הבעיה היא לא אם המצרים מוציאים טנקים מסיני כן או לא? הבעיה היא שישראל הסכימה ומסכימה גם עכשיו להכנסת כוחות מצריים לסיני, אבל בתנאי שהם ילחמו באנשי הטרור. בינתיים לא רק שלא הייתה בסיני שום התפתחות בכיוון הזה, אלא כל ההתפתחויות מראות על התחזקותם של אנשי הטרור המאוגדים בארגון 'גדודי המוג'האידין בסביבות ירושלים', הקשור עם אל קעידה.
באחרונה פרסמו מספר כלי תקשורת ישראליים את ההנחה, כי המצרים 'ממתנים' את המבצע שלהם, משום שאין להם מספיק מודיעין היכן אנשי הטרור נמצאים. קצין ישראלי בכיר בגזרה אומר שבכך הדברים הגיעו לשיא חדש של גיחוך. 'כל קצין מצרי, או ישראלי המשרתים בשטח יודע בדיוק היכן אנשי הטרור נמצאים, או היכן מחנות האימונים שלהם ממוקמים'. 'הבעיה היא', אומר הקצין, 'שהכוחות המצריים עוברים ליד המקומות האלה, ומעמידים פנים שהם אינם רואים אותם ואת ריכוזיהם'.
הדבר היחיד שהמצרים ביצעו באחרונה, מבלי שאף גורם בישראל, או בארה''ב לא נתן לכך פרסום, הוא הקמת רצועת חיץ ביטחונית לאורך גבול מצרים וישראל, בה מותרת רק תנועה של כוחות צבא וביטחון מצריים, בעוד שכל תנועה אזרחית אחרת אסורה.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים, כי המדובר במה שנקרא 'הכביש האמריקני' בסיני.
המדובר בכביש שנסלל בסודיות על ידי חיל ההנדסה האמריקני, ואשר יוצא משייח' זוויד שעל חוף הים התיכון, חותך את כל צפון סיני לרוחבו ומגיע לטאבה, מרחק של למעלה מ-260 ק''מ. מטרתו המרכזית של הכביש לאפשר קשר ישיר בין כוחות הכוח הרב לאומי ה-MFO, חלקם אמריקנים, לבין כוחות ה-MFO בשארם-א-שיח', שם רוב החיילים הם אנשי הדוויזיה האמריקנית המוטסת מס' 82 US 82nd Airborne Division.
חלקים גדולים של הכביש הזה, מקבילים לכביש מס' 12 הישראלי, המוליך ממעבר ניצנה, לאורך הגבול עם מצרים, עד לאילת.
מלבד הרצון המצרי להחזיק את הדרך פתוחה עבור כוחות ה-MFO/האמריקנים, הכוונה המצרית היא גם להרחיק את אנשי הטרור מגבול מצרים-ישראל. אולם גורמים בצה''ל המתמצאים במתרחש בצד השני של הגבול, אומרים כי אין אכיפה צבאית מצרית רצינית על המתרחש בכביש ובסביבותיו והוא נשאר פרוץ כמקודם.
במקביל מוסרים המקורות הצבאיים וללוחמת טרור של תיקדבקה, ממשיכים המצרים לנהל מו''מ עם הגורמים הסלפיים השונים הפועלים בסיני, על המשכה של מעין שביתת נשק בלתי רשמית המתקיימת ביניהם בשטח בצורה רופפת.
כדי שהגורמים הסלפיים ייאותו להמשיך 'בשביתת נשק' זו, מסכימים המצרים כל כמה ימים לשחרר עוד כמה עשרות אסירים סלפיים המוחזקים בבתי סוהר בסיני ובמצרים. כך גורמי הטרור הסלפיים מקבלים כל כמה ימים תגבורות של לוחמים חדשים.
לכן לא צריך להתפלא, כי בימים האחרונים, פתחו המצרים במו''מ עם הסלפיים וגם עם מספר ראשי שבטים בדואים בסיני, להכיר בכוח החמוש שלהם של 6,000 לוחמים, כבמליציה מקומית חצי עצמאית, אשר תשמור על הביטחון בסיני, לאחר שיצוידו בידי הצבא המצרים במערכות נשק חדישות.
במילים אחרות, ישראל וצה''ל יעמדו בפני כוח זה, גם אם הוא יהיה בשירות גורמי הטרור, או שהוא יפעל עבור מצרים, או כפי שהדברים קורים בדרך כלל בסיני, עבור שני הגורמים ביחד.
