המוקש שממשל הנשיא ביידן הניח תחת ממשלת בנט-לפיד. מכתב ישראלי המאשר את פתיחת הקונסוליה האמריקנית במערב ירושלים שתעסוק בנושאים פלסטינים

דבריו של סגן שר החוץ האמריקני בריאן מקוהאן Brian McKeon , ביום ד' 27.10, בסנט האמריקני, לפיהם ממשל הנשיא ג'ו ביידן יצטרך לקבל בכתב את הסכמתה של ישראל  לפתיחה מחדש של הקונסוליה האמריקנית ברחוב אגרון בלב מערב ירושלים, קונסוליה שנועד לתת שירותים לאוכלוסייה הפלסטינית של מזרח ירושלים ויהודה ושומרון, היא הנחת מוקש אמריקני תחת ממשלתם של ראש   הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד.
המוקש האמריקני הזה מאותת לירושלים את המסר הבא: או שתיסוגו מההחלטה, שאושרה בישראלים ביום ד', לפיה יוקמו  3,144 יחידות דיור חדשות ביישובים הישראליים ביהודה ושומרון, או שהלחץ האמריקני לקבל אישור בכתב מנפתלי בנט ויאיר לפיד, המאשר את פתיחת הקונסוליה האמריקנית במערב ירושלים ילך ויתרחב גם לנושאים אחרים.
בריאן מקוהאן, שהוא סגן שר החוץ לנושאים מנהליים US Deputy Secretary of State for Management and Resources אמר, ביום ד' לסנטורים: 'ההבנה שלי היא שנצטרך לקבל את הסכמת הממשלה המארחת לפתוח כל מתקן דיפלומטי', אמר מקוהאן. לפי הנוהל הדיפלומטי, המדינה המארחת חייבת לאשר בכתב למדינה זרה לפתוח כל מתקן דיפלומטי, כך שאם בוושינגטון מעוניינים לפתוח קונסוליה לפלסטינים בנוסף לשגרירות שקיימת כיום בירושלים – עליהם לקבל אישור אקטיבי מישראל'.  is it your understanding that under US and international law the government of Israel would have to provide its affirmative consent before the United States could open or reopen the US consulate to the Palestinians in Jerusalem.
כאשר אחד הסנטורים התעקש ושאל, האם ממשל ביידן יימשיך לדרוש את פתיחת הקונסוליה האמריקנית במערב ירושלים חזר מקוהאן על עמדתו. 'סנטור' הוא אמר, 'אנחנו צריכים את הסכמתה של הממשלה  המארחת כדי לפתוח מתקן דיפלומטי', Senator, that’s my understanding — that we need the consent of the host government to open any diplomatic facility.
זה לא המוקש הראשון שממשל הנשיא ג'ו ביידן מניח מתחת לממשלת בנט-לפיד.
רק מעטים בישראל שמו לב לכך, כי כל פעם שישראל מעלה את נושא הגרעין האיראני ואת המו"מ המתנהל בין טהרן ווושינגטון בנושא, הממשל חוזר ואומר בסופה של תגובתו, כי צריך לדון גם בתוכנית להקמת שתי מדינות, אחת ישראלית ואחת פלסטינית.
במילים אחרות, ממשל ביידן לא זנח את הרעיון של שתי מדינות כפתרון המדיני לסכסוך הישראלי-פלסטיני, והוא קושר את פתרון הנושא הגרעיני האיראני עם הפתרון הפלסטיני.
אם ממשלת הקואליציה של נפתלי בנט ויאיר לפיד, הייתה ממשלה יציבה, אולי ראש הממשלה ושר החוץ יכלו להוציא מכתב כזה המאשר את פתיחתה של הקונסוליה האמריקנית במערב ירושלים, אולם במצב הפנימי הרעוע בו הממשלה נתונה, לפי ההקלטות של שרת הפנים אילת שקד שפורסמו ביום ד', חתימה על מכתב ישראלי כזה, קרוב לוודאי שיביא להפלתה.
אילת שקד אמרה, כי ראש הממשלה החילופי, יאיר לפיד הוא אדם שיטחי, וכי שר הביטחון בני גנץ הוא יותר גרוע מלפיד. כמו כן הוסיפה שקד ואמרה, כי איננה בטוחה באם הרוטציה בתפקיד ראש הממשלה אכן תתקיים . לדבריה 'צריך לחכות עוד שנתיים ואז נראה'.
כל הצדדים בנושא הקונסוליה האמריקנית במערב ירושלים מודעים לכך, כי הנושא איננו מנהלי בלבד, כפי שממשל ביידן ביידן מציג בתמימות, אלא שמאחוריו מסתתרים עוד שני הדברים הבאים:
1. פתיחת הקונסוליה מחדש והעובדה שהיא נועדה עבור הפלסטינים, יוצרת סדק ראשון רחב בהחלטת הנשיא הקודם דונלד טראמפ להכיר במערב ומזרח ירושלים, כבירת ישראל המאוחדת.
2. פתיחת הקונסוליה פירושה צעד אמריקני התחלתי למישוש הרעיון של הקמת שתי מדינות ישראלית ופלסטינית.   במצב בו ישראל תסכים לפתיחת הקונסוליה תהיינה בירושלים שתי שגרירויות אמריקניות-אחת לישראלים ואחת לפלסטינים.
הנשיא האמריקני ג'ו ביידן משתמש במדיניות זו במטרה להדוף את הלחץ הגובר עליו מצד חוגים שמאלניים-פרוגרסיביים במפלגה הדמוקרטית בשאלות הנוגעות לסכסוך הישראלי-פלסטיני ואספקת נשק אמריקני לישראל. ביידן זקוק בימים אלה של ירידה חדה בפופולאריות שלו בקרב הציבור  האמריקני ולאחר המפלה האמריקנית באפגניסטן, בתמיכתם של חוגים אלה במפלגה הדמוקרטית. הוא צריך להראות שמדיניותו כלפי ישראל שונה בהרבה מזו של קודמו בתפקיד-דונלד טראמפ.
מאחר וממשלת בנט-לפיד לא תוציא מכתב כזה כפי שהממשל האמריקני דורש, ירח הדבש בין וושינגטון וירושלים הסתיים, והקרע הזה בין ארצות הברית וישראל יעבור גם לנושאים אחרים.