המורדים הסוריים מתפרקים וחוברים לאסד. המלחמה הופכת למלחמה סורית מול אל קעידה
המורדים הסוריים, סופגים בימים האחרונים מפלות כבדות מידי שלושה גורמים: צבאותיו של הנשיא אסד, אל נוסרה- אל קעידה סוריה, ואל קעידה עיראק ISIS.
בפרברים בדמשק בהם המורדים שולטים, יותר ויותר מפקדים מקומיים מגיעים להסכמי הפסקת אש עם מפקדים מקומיים של הצבא הסורי. חלקם מכירים אחד את השני, מפני שמפקדי המורדים שירתו ביחידות הצבא הסורי הניצבות לפניהם, לפני שערקו מהן. תופעה כזו קיימת גם בערים מרכזיות אחרות בסוריה כמו בחומס וחמה.
בימים האחרונים, כך מוסרים המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה, הפכו המגעים על הפסקת אש, למגעים יומיומיים על ניהול משותף של צבא סוריה ויחידות המורדים של המובלעות הנמצאות בידי המורדים. במילים אחרות, חיילי צבא אסד וחיילי המורדים משתפים ביניהם פעולה, שאם תימשך כפי שהיא מתבצעת היום, תהפוך את שני המחנות היריבים לכוח צבאי אחד, ומרבית השטחים הנמצאים בידי המורדים, יעברו בצורה כזו אל מתחת שלטונו של אסד, ללא מלחמה.
כמובן, שישנם מפקדים מקומיים שאינן משלימים עם תופעה זו, והם מנסים לחבל בה באמצעות פיגועי התאבדות או הפגזות. אולם אלה הולכות ומתמעטות.
הסיבה העיקרית לכך, היא הפסקת התמיכה הלוגיסטית, שפירושה הפסקת משלוחי הנשק ותחמושת, על ידי גורמים מחוץ לסוריה, אשר עד עכשיו תמכו במורדים. המדובר בקטאר, ירדן, טורקיה, וגורמים אנטי סוריים בלבנון.
גורמים אלה שנוכחו לדעת כי ארצות הברית, בריטניה, וצרפת, אשר דיברו רק בחודש שעבר בספטמבר גבוה גבוה על שליחת נשק, מדריכים, וציוד צבאי למורדים, הפסיקו במציאות בשטח משלוחים ועזרה זו, והם נוהגים בדיוק כמו מעצמות המערב. היחידים שעדייi ממשיכים לשלוח נשק וכסף למורדים הסוריים, הם הסעודים.
המקורות הצבאיים שלנו מוסרים, כי המצב בחלב בצפון סוריה, העיר הגדולה ביותר בסוריה הוא שונה.
שם המורדים סופגים מפלות מידי כוחות אל קעידה. המצב הצבאי בשטח הוא כזה, שאם עד סוף האביב תחילת הסתיו השנה, כוחות המורדים הסוריים הם ששלטו בצפון סוריה, בצפון-מזרח סוריה, ובאזורי הגבול שבין טורקיה וסוריה, עכשיו הכוחות של ארגוני אל קעידה השונים הם ששולטים בשטח.
רוב הדרכים הראשיות מעיראק לסוריה נמצאות בשליטתם, דבר המאפשר לאל קעידה להעביר כמעט באופן חופשי ללא הפרעה, לוחמים וציוד מעיראק לסוריה ובחזרה.
לא רק יחידות המורדים הסוריות נגפו בקרבות עם כוחות אל קעידה, אלא גם יחידות הצבא הסדיר הסורי והעיראקי שניסו להתערב ולעצור אותם.
בנקודה זו נכנס הנושא האמריקני-הטורקי. בעוד אנקרה ותל-אביב מחליפות ביניהן האשמות הדדיות בדבר הידיעה שפורסמה ב'וושינגטון פוסט' ביום ה' 17.10, בדבר הסגרת רשת ריגול ישראלית לידי איראן, על ידי ראש ארגון הביון הטורקי ה-MIT, חקאן פידאן, המטרה הראשונית והעיקרית של הידיעה הייתה שונה לגמרי.
חקאן פידאן, המכיר ויודע היטב מקרוב את המצב בסוריה, ומתבונן עוד יותר מקרוב על המתהווה בגבול טורקיה-סוריה, איננו רוצה כי יחידות מורדים כורדיים סוריים ישתלטו על אזור הגבול. כדי למנוע זאת, החל המודיעין הטורקי לספק נשק ליחידות אל קעידה הנלחמות באזור זה מול המורדים-רובם כורדים. עצם העובדה שמדינה המשתייכת לנאט''ו מספקת נשק לגורמי אל קעידה הדליקה מיד מנורות אדומות רבות בוושינגטון.
על רקע כל ההתרחשויות האלה, חידש שליח האו''ם לאחדר ברהימי Lakhdar Brahimi את מאמציו בתוך סוריה, גם אצל משטר אסד וגם אצל המורדים, לכנס את וועידת ז'נווה מס' 2, למציאת פתרון למלחמה בסוריה, כנראה בשבוע השלישי של נובמבר.
מאחורי הקלעים מתמקדים המאמצים בהפיכת הסכמי הפסקת המקומיים, להסכם נרחב יותר, אשר בסופו של דבר יביא לכך כי צבא סוריה, וכוחות המורדים הסורים ישתפו פעולה במלחמה נגד כוחות אל קעידה.
בכך השיג נשיא סוריה בשאר אסד את מטרתו העיקרית במלחמה. לשכנע את המערב, ובייחוד את ארצות הברית לתמוך בו, כשליט ערבי המנסה לעצור את אל קעידה בלבנט.
ההערכה של המקורות הצבאיים של תיקדבקה, היא שאם התפתחויות אלה תבשלנה לידי תוצאות בשטח, יתכן גם כי יחול עיכוב בפירוק הנשק הכימי הסורי.
למרות כל הפרסומים על התקדמות בפירוק הנשק הכימי, ההתקדמות היא לא יותר מהתחלתית וסמלית. ייתכן כי הכוחות הסוריים יזדקקו בסופו של דבר לנשק הכימי, כדי להלחם באל קעידה.